הרב יהודה גינזבורג – שליח הרבי מלך המשיח בכרמל הצרפתי, חיפה
האמת, כשכתבתי את הטור בשבוע שעבר, עדיין לא הסתיימו תוצאות הבחירות לפרזידנט המדינה.
מרים פרץ, אישה יקרה ומיוחדת – ניסתה גם היא את כוחה מול הפרזידנט הנבחר, מר יצחק (בוז'י)הרצוג.
למרות שהניסיון לא צלח, היא הציגה את הניסיון כמשהו חיובי, למרות הכישלון. כי מי שמאמין בעצמו צריך לנסות להגיע לפסגה..
במקביל אנחנו רואים את הניסיון הבלתי מתפשר של אנשים להגיע לפסגת החלומות, למרות שלעיתים התפקיד אינו מתאים להם…
כזה הוא גם סיפורו של קורח בפרשת השבוע.
קורח שפנה אל משה ואהרון וטען "כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם ה', ומדוע תתנשאו על קהל השם".
למי שקורא בפשטות את פרשת השבוע מתעוררת שאלה – מדוע זכה קורח שתיקרא על שמו פרשה בתורה?
ומדוע החליט להילחם בגדול הנביאים משה, עד כדי שנבלע באדמה עם כל משפחתו?!
בשיחה מופלאה (לקוטי שיחות חלק י"ח) מסביר הרבי מלך המשיח, כי כשנסתכל באמת, נראה שרצונו של קורח גם בפשטות היה חיובי.
קורח שאף להיות גם הוא בדרגה רוחנית גבוהה.
קורח לא שלל את מנהיגותו של אהרון הכהן. בתור בן דוד שלהם הוא רק דרש להיות גם הוא כמותם, גם הוא רצה להיות כהן גדול.
כשמשה רבינו ניסה להניא אותו מכך אמר גם משה "אף אני רוצה בכך".
לא חלילה כדי להחליש את כוחו של אהרון אלא להסביר כי הרצון להתקדש ולהיות כהן גדול הוא רצון חיובי!
בגמרא מסופר כי בימי בית המקדש השני היתה תקופה בה מכרו את הכהונה הגדולה בכסף! (ה"י).
כל מי שקנה את הכהונה ולא קיבל אותה כראוי, לא היה משלים את שנתו (מת באמצע השנה),
ובכל-זאת רואים שאנשים נמשכו 'לקנות' את הכהונה הגדולה, מחמת התשוקה הגדולה להגיע לדרגה הזו.
אז מה הטעות?
קורח שמע את דברי ה' לפני מתן תורה "ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", והוא הבין שכולנו כהנים, וגם כהנים גדולים (כפי שפירשו כמה מפרשים ש"ממלכת כהנים" – הכוונה לכוהנים גדולים).
אבל הקדושה הזו היא רוחנית והיא שורה על כולנו.
לכל אחד יש את דרגת הקדושה הרגילה, זו שבאה על ידי קיום המצוות "אשר קדשנו במצוותיו".
ישנה דרגה נוספת שהיא הקדושה של לומדי התורה – כמו שבט לוי שהתקדש לעמוד לשרת את עם ישראל בבית המקדש.
אך יש את דרגת הכהונה עד לכהונה הגדולה – שלמרות הרצון הגדול והתשוקה להתקרב אליה, זה צריך להישאר שם, במצב ההשתוקקות, בלתי מושג – כיון שלא כל אחד שייך לזה!
בקרוב מאוד בביאת המשיח, נוכל כולנו להיכנס גם לקודש-הקודשים ואפילו ביום רגיל, אבל עד אז צריך מחד – לדעת מי אנחנו – ומאידך, להשתוקק ליותר!
ביחד עם זה שכל אחד מאיתנו צריך להכיר את מקומו האמיתי, הוא חייב לשאוף ליותר, גם לרמה הגבוהה והנעלית ביותר.
*
ביום ראשון יחול יום ג' בתמוז.
יום בו אמר יהושע "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" ובו נעשה הנס והשמש נעצרה למשך שעות ארוכות עד סיום המלחמה.
אלפי שנים אחר כך ביום ג' בתמוז היה נראה כי חלילה שקעה שמשו של הרבי, שנעלם מעינינו הבשריות והחומריות.
וביחד עם זה אנו יודעים כי השמש לא שקעה וכי ההעלם וההסתר הוא רק לעיני בשר. הרבי מלך המשיח ממשיך להנהיג אותנו עד הגאולה השלימה בקרוב ממש.
כל יהודי שעבר ופגש את הרבי יכול לספר עד כמה הרבי תמיד תבע יותר.
על כל בשורה טובה הרבי אמר תודה אך ביקש יותר. יותר רוחניות. יותר גשמיות. יותר התמסרות.
כי גם אם לא נגיע לפסגה, לפחות נשאף אליה.
ובינתיים נעשה עוד מאמץ ועוד פעולה – כדי לזרז את קבלת פני הרבי כמשיח צדקנו, עוד היום!
רבי, אנחנו בטוחים שתתגלה, אבל אנחנו רוצים שזה יקרה כבר עכשיו. עד מתי?
יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!