י"א ניסן שנת ה-120 – אשרינו!

הרב מנחם לרנר

י"א ניסן שנת ה-120, אני מניח שבליבו של כל חסיד יצופו הרבה הרגשים, לי זה גרם דווקא להיזכר בי"ט כסלו תקנ"ט, אתם שואלים איך הגעתי עד לשם?

כשהייתי ילד בשנות הממים בחממת נחלת הר חב"ד, פעם ב.. הייתי נוסע לירושלים לבקר דודים, ולעיתים לכנסים המיתולוגים בבנייני האומה אליהם היו מגיעים כל אנ"ש אנשים נשים וטף, מבעד לחלונות הרכב הייתי רואה לפעמים גרפיטי בוז חב"ד, ביקרתי גם הרבה בשבתות בבית כנסת חב"ד בסנהדריה המורחבת, כשהייתי יוצא בין קריאת התורה למוסף לשחק, היה אפשר לפעמים להיתקל בילדים חרדים שיסנטו איזו מילה על החב"דניקעס, זהו, קיימתי במעט 'פותחים בגנות' 'מתחילה היו .. אבותינו ועכשיו קרבנו המקום'.

ומה עכשיו?

ויקם דור חדש אשר יודע את יוסף.

היום השם חב"ד זה מותג על לא רק בשביל ישראלים שמחפשים פינה חמה בחו"ל אלא 'אפילו' אצל כל חרדי, למה זה אפילו? בפשטות, כי מים פשוטים קל יותר לצבוע אותם, אבל מים שיש בהם כבר צבע, יותר קשה לצבוע אותם בצבע אחר, במאמר קונטרס שבועות תנש"א הרבי מבאר את ההבדל ברוחניות.

בנמשל, חרדי בא עם השקפת עולם סדורה ולכן תבין אותו שקשה לו לקבל השקפת עולם אחרת.

אבל בעומק יותר ולשם כך התכנסנו לטור זה, זה קרה בגלל מילה אחת, משיח!

כבר מדור השישי בהכרזת הרבי הריי"צ לאלתר לתשובה ולאלתר לגאולה' ליובאוויטש הפכה שם נרדף למשיח, וזה משום מה לא בא להם בטוב לציבור החרדי, למה ? ליודע. הרי כולם רוצים משיח.

אבל זאת היתה המציאות, ומשהו שם הפריע לציבור החרדי דייקא לקבל את העניין הפנימי של ליובאוויטש, משיח, וזה היה עוד הרבה לפני השטורעם הגדול של שנות הנונים.

כיום אני לא צריך לספר לכם, כל רב מדבר על כך שכן אנחנו ממש דור הגאולה והנה זה בא, גם אותם ילדים שריססו גרפיטי בשנות הממים הולכים היום להגיש קוויטלאך לרבנים בבני ברק שאומרים שמשיח ממש בא וצריך לעשות מנוי לקרבן פסח בשביל פסח הקרוב תשפ"א. כן, מוכרים את הכבשים האלה בבני ברק, לא בכפר חב"ד ולא בקראון הייטס.

טוב, אז מה נגיד? הנה ניצחנו

כאן נזכרתי באגרת שכתב רבינו הזקן מיד לאחר שחרורו "לבלתי רום לבבם מאחיהם.. או לשרוק עליהם ח"ו. חסידים פירשו מה הכוונה 'ולא לשרוק עליהם' לא לעבור ליד 'לא חסיד' ורק לומר אהה במנגינה עסיסית של אחרי מקווה חם, שהוא כבר יבין מה התכוונתי ב'אהה' הזה, אוחח איך הפסדתם, אומר אדמו"ר הזקן "ח"ו הס מלהזכיר..נמיכות רוח ומענה רך משיב חימה".

אז מה נגיד? נאמר אשרינו!

אבל כשמנגנים אצל חסידים אשרינו, זה ניגון עמוק שמחייב, זה לא מארש ניצחון, תנסה רגע לנגן את הניגון החב"די המתוק אשרינו, זה מיד מעורר חשבון נפש תשוקה וגעגועים לעשות יותר. זה אשרינו שמחייב.

עכשיו י"א ניסן שנת ה-120, כשאתה רואה מול העיניים ש"וילחם מלחמת ה' וינצח ובכמה וכמה עניינים כבר ניצח" כך התבטא הרבי, אז ה'אשרינו' של חסיד מעורר אותי יותר להתעסק בענייני גאולה ומשיח.

לאחרונה זכיתי להפיק קורס דיגיטלי שמסביר את נושאי הגאולה בצורה סדורה ומרתקת, התקשר אלי שליח חבר טוב שלי ושאל אותי מה מייחד אותנו כיום בבשורת הגאולה הרי ב"ה כולם היום מדברים על בשורת הגאולה.

אמרתי לו יש הרבה דברים, אבל יש את המנגינה את התחושה שיש לנו ואת זה אנחנו צריכים להעביר הלאה, אצל חבדניק זה שמשיח מגיע, זה לא רק בגלל שיש סימנים, לא רק בגלל שזה נראה שזה קרוב, כי קורים כל מיני דברים בעולם, אלא זה באופן השלילה, אצל חבדניק לא יכול להיות שמשיח ח"ו לא יגיע בדור שלנו, כאן ועכשיו. על התחושה החזקה הזאת שהנה הרבי מגיע, אנחנו מגדלים את הילדים שלנו, בשביל זה אנחנו יוצאים לשליחות.

בחסידות מוסבר שדבר שאדם לא מסוגל בלעדיו זה נטוע יותר חזק בנפש מאשר דבר שרוצים אותו, חבדניק לא רק רוצה משיח, הוא לא רק מאמין שמשיח בא כי העולם מתנדנד, כך הרבי התבטא אלא כי חב"דניק לא יכול בלי משיח.

זה מה שהרבי אמר בכח ניסן תנש"א "מופרך שמשיח לא יבוא" צאו לצעירי הצאן ותראו שזה מה שהם חיים בישיבות בתיכונים ובסמינרים בשביל זה הם טסים וטסות לרבי.

את זה הרבי קיפל בשתי מילים במכתב הידוע לבן צבי 'התרקם בדמיוני' כשאתה מדמיין משהו זה לא רק בגלל שאתה רוצה שהוא יבוא, קשה לך כעת בלי זה אז אתה מדמיין בשביל כבר להיות בתוך זה.

אז מה המשימה? יש הרבה הוראות של הרבי בענייני גאולה ומשיח, כשאתה תדמיין משיח אז אתה כבר ממילא תמצא מה לעשות בשבילו.

• • •

הכותב הינו שליח הרבי בשכונת האירוס ומרכז עסקים עזריאלי ראשונים ראשל"צ ויוצר הקורס הדיגיטלי משיח זה ריאלי