ראית פעם עובד נקיון מטאטא את המדרכה ליד הבית?
אחד המקצועות שלדעתי הוא מיותר ומבזה, הוא המקצוע לטאטא מקומות מרכזיים באמצעות מטאטא ויעה.
עבודה פיזית קשה שלוקחת המון אנרגיות ומביאה מינימום תועלת.
באמצעות טכנולוגיה פשוטה כמו מפוח וכדומה אפשר לחסוך כמה תקנים, ולתת יותר מוטיבציה לעובדים בתפקיד, שגם כך הוא לא פשוט.
אני כותב את זה כי ראיתי השבוע עובד שבמשך דקות ארוכות נאבק עם כמה לכלוכים בחוסר רצון מוחלט;
ואני אומר לעצמי "אם זה לא נעשה מהלב שלך, אז עזוב את זה".
*
השבוע קיימתי מספר פגישות עם אישי ציבור כדי לקדם פרוייקטים של שלוחי חב"ד בעיר חיפה,
ביניהם גם בעלי תפקיד בעיריית חיפה, שבעבר לא הצלחתי לקבל מהם את המבוקש.
באחת הפגישות, עוד קודם שסיימתי את הבקשה, התבטא הבכיר "בטח, יש לי הרבה יותר מאשר פינה חמה בלב לחב"ד.
אתם נותנים את הלב והנשמה. הגיע הזמן שכולנו ניתן עבורכם את הלב".
ת'אמת אני לא יודע מה יצא מזה בשטח, אבל כאן ראיתי מה ההבדל אם העבודה נעשית מכל הלב…
*
בהתחלת פרשת השבוע "כי תשא" אנו קוראים את "הפתרון" שנותן הקדוש-ברוך-הוא למשה ככפרה על החטא החמור ביותר המסופר גם הוא בפרשתנו – חטא העגל.
עם ישראל לא מחזיק מעמד אפילו 40 יום משמיעת עשרת הדברות "לא יהיה לך א-לוהים אחרים על פני" ועושה פסל בדמות עגל,
מה שהוביל לשבירת הלוחות על ידי משה רבינו.
"זה יתנו . . מחצית השקל בשקל הקודש . . לכפר על נפשותיכם". תן חצי שקל והכל מסודר.
גם אם נניח שאת הכל מסדרים עם כסף, אבל מה כבר אפשר לעשות עם חצי שקל?
יש מפרשים שמנסים להסביר זאת בכך שהכסף כולו הוקדש לקניית קרבנות הציבור במשך השנה במשכן ובמקדש, וכך יוצא שהקרבנות הם הכפרה על חטא העגל.
לעומת זאת הרמב"ם מביא במפורש שהכפרה היא בעצם נתינת המטבע. איך בדיוק?
רש"י מביא את המדרש "כמין מטבע של אש הוציא הקב"ה מתחת כיסא-כבודו והראהו למשה, ואמר לו: 'זה יתנו' – כזה יתנו".
מה באמת? מטבע של אש?
*
פעמים רבות דיבר הרבי מליובאוויטש מלך המשיח על המדרש והסביר אותו מכיוונים שונים. אחד מהם הוא שהנתינה שמגיעה ב"אש" יכולה לכפר אפילו על חטא העגל, גם אם מדובר במחצית השקל בלבד.
יהודי הוא "אש" וכאשר הנתינה באה מתוך תוכו, מהלב שלו, הוא מבין את חומרת העוון שעשה ומוכן לכפר עליה, העיקר בנתינה הוא הלב של היהודי, ומשום כך גם חצי שקל מכפר (כפי הפתגם הידוע "אין דבר יותר שלם מלב שבור".
כשנראה יהודי שנראה רחוק מתורה ומצוות נזכור שהדרך לתקן היא עם ה"אש" וההתלהבות. לא די בקיום מצווה מתוך הרגל. יש ללבות את האש הפנימית ולעשות ולו מצווה אחת מכל הלב, וזה כבר שווה את הכל
*
הסבר נוסף מובא על כך שהנתינה היא "מחצית" בלבד, ומדוע לא נתנו שקל שלם,
כי הכפרה מתחילה בכך שיהודי מרגיש שהוא לא שלם בלי יהודי אחר.
כאשר נדע שאנחנו בעצמנו רק "חצי" ומוכרחים להתחבר עם יהודי נוסף כדי לקבל את השלמות, בכך מתבטאת הכפרה על החטא.
חטא העגל הראה על כך שבני ישראל מאמינים בכוחותם הם ולא סומכים על הקדוש ברוך הוא,
ואילו ההרגשה של ה"חצי", שכל יהודי נוסף הוא השלמות שלי אישית, מביאה להכרה שהקיום האמיתי שלנו הוא בכך שדואגים ליהודי נוסף.
שבת שלום.