זה היה בדיוק לפני חמישים שנה. הפרזידנט דאז מר שז"ר (צאצא למשפחה חב"דית), הגיע לביקור בניו יורק, והזמין את הרבי מליובאוויטש מלך המשיח לבקר אצלו.
כעבור זמן לא ארוך כתב לו הרבי כי הוא מזמין אותו (את שז"ר) לבקר אותו בביתו ב-770, אך אליו לא יוכל להגיע.
חרף דרישות האבטחה הכבדות הגיע אז שז"ר אל הרבי (לא בפעם הראשונה) ונכנס עם הרבי לקריאת המגילה בבית הכנסת.
בסיום הביקור התיישב שז"ר לפגישה עם הרבי, שבסיומה העניק לו הרבי מתנה – מגילה עם כיסוי מכסף.
גם שז"ר הביא איתו מתנה לרבי, כתב יד עתיק של בעל התניא – סב סבו של מר שז"ר – שהשיג לכבודו של הרבי.
נכון, חמישים שנה עברו, אך ניתן לעצור לרגע ולחשוב מה רצה הרבי להגיד כשהעניק לו דווקא מגילה.
*
לקראת סיום הסיפור המרתק של מגילת אסתר נאמר "וכל שרי המדינות . . מנשאים את היהודים כי נפל פחד מרדכי עליהם".
מה הפחד בדיוק?
מסביר רבי שמואל איידל'ס (המהרש"א) כי הפחד נבע מהתפילין אותן הניח מרדכי היהודי.
התלמוד במסכת ברכות אומר כי התפילין של ראש מפילות פחד על האויב. כנאמר "וראו כל עמי הארץ כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך".
האמת היא שהמן גזר גזירות על היהודים. לא גזירות כלכליות, אלא גזירות על מצוות. הוא אסר ללמוד תורה, לעשות ברית מילה, לחגוג את החגים ולהניח תפילין.
במצוות תפילין יש ייחודיות, בכך שאותה לא מקיימים "בתוך הבית" בחדרי חדרים אלא התפילין מונחים על הראש בגאווה. באופן שכולם רואים אותם.
הרבי מסביר, כי כאשר יהודי מתגאה ביהדותו ואינו מתפעל, זו הדרך בה הסביבה מתחילה להבין מי המנצח האמיתי, כפי שאנחנו יודעים את הנס הגדול של פורים, בימים ההם בזמן הזה.
*
אלפי שנים עברו מאז נס פורים, עכשיו זו ההזדמנות לחגוג את פורים תשפ"א.
הבעל-שם-טוב הקדוש ציטט את ההלכה ש"הקורא את המגילה למפרע לא יצא" (= מי שקורא את המגילה מהסוף להתחלה לא קיים את המצווה) ופירש,
כי מי שקורא את המגילה כאילו היא סיפור היסטורי בלבד – הפסיד את התוכן והמשמעות האמיתית של החג.
יש להסתכל על סיפור המגילה כאילו שהוא קורה עכשיו ממש ולקחת את המסרים לחיי היום יום.
פורים מלמד אותנו להיות גאים ביהדות שלנו, במסורת שלנו ובמצוות שלנו.
לא להתפעל מכל העולם, גם מאלו הגוזרים גזירות להשמיד להרוג ולאבד את כל היהודים, ולהחליט כי הדרך האמיתית לנצח אותם אינה ביחסי ציבור או בתכנית כלכלית כזו או אחרת.
לא (רק) בצבא חזק אלא בעיקר בהבנה והחדרה כי אנו "עם מפוזר ומפורד בין העמים ודתיהם שונות מכל עם".
כן, אנחנו שונים בכך שאצלנו התורה והמצוות הם יסוד היסודות של החיים שלנו. הבוקר שלנו מתחיל ב"מודה אני", ממשיך בתפילה ובלימוד ורק אחר כך בעבודה – "כל מעשיך יהיו לשם שמים".
החינוך של עצמנו ושל הדור הצעיר צריך להיות בהחדרת 'גאוות יחידה' בכך שאנו שונים מכולם ולא דומים לאומות. נצחיות עם ישראל היתה ותהיה אך ורק באמצעות התורה והמצוות בגאווה עד הנחת תפילין בפני כל באי עולם.
*
סיפר לי ידידי הרב אלעד כהן שי' (מומחה עולמי למוצרי סת"ם ומנהל מכון 'אות והדר' – המלצה חמה!) על סיום כתיבת ספר תורה בשבוע שעבר שהשתתף בה זמר בעל שם.
הוא הכין את הזמר לכתיבת אות בספר התורה, לאחר נטילת ידיים נתינת צדקה והחלטה טובה, ואז ראה את ההתרגשות של הזמר בזכות העוצמה לכתוב אות בספר תורה עד שביקש לצלם אותו ולפרסם זאת.
מסתבר שהרבה יותר מרגש לכתוב אות בספר תורה, לעומת מיליוני צפיות ביוטיוב ומאות אלפי עוקבים ברשתות החברתיות!
*
ואולי זו הסיבה שהרבי ביכר לתת לפרזדינט דווקא מגילה בחג הפורים, כי זו הגאווה היחידה,
הרבי מזמין את שז"ר אליו, אינו "מתקפל" בפני דרישות של מומחי בטחון או אחרים, ודורש גם ממנו להתנהג כפי שמסופר במגילה,
בתוקף ובנועם לשמור על דרך התורה והמצוות.