וכתתו חרבותם: סקירה על התקדמות השלום מאז תשנ"ב

מאת: הרב אבישי אפרגון, ראש ישיבת חב"ד "דרכי תמימים" תל אביב, שירת בצה"ל בתפקיד מיוחד, פרשן לעניני צבא ובטחון

"וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות, לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" 

בערב שבת קודש פרשת משפטים בשנת תשנ"ב (1992), נפגשו ראשי המעצמות באו"ם בניו יורק והצהירו על כוונתם לצמצם את ייצור הנשק, ולהפנות את המשאבים לשיפור הכלכלה, שזהו "תוכן היעוד "וכתתו חרבותם לאתים"…" [שיחת הרבי, פרשת משפטים, כ"ז שבט, מברכים החודש אדר א' התשנ"ב].    

הרבי מלך המשיח אמר שיחת קודש מיוחדת באותה שבת, ובה הסביר שהסיבה לפגישת ראשי המעצמות ולפירוק הנשק הינה פעולתו של מלך המשיח בעצמו, אשר פועל על אומות העולם לשנות את דרכן לטובה, ונובעת מכך שאנו נמצאים ב"זמן השיא" של ביאת משיח צדקנו. כמו כן הסביר הרבי שהסיבה לכך שהפגישה נערכה דווקא בניו יורק (בבנין האו"ם) הינה בשל העובדה שזוהי עירו של "נשיא הדור" (כינוי השמור בחסידות רק אל הרבי בעצמו). ובלשונו הקדוש: "ויש לומר שבקיומה של פגישה החלטה והכרזה זו בהעיר של נשיא דורנו…מרומז שכל זה בא כתוצאה מהפעולות …שנעשו ונעשים ע"י נשיא דורנו, משיח שבדור".  

להלן סקירה קצרה על ההתפתחויות מאז אותה הכרזה, ועד לתקופה האחרונה. 

הנשק הגרעיני במלחמה הקרה

לכל אורך תקופת "המלחמה הקרה" התנהל מרוץ חימוש אדיר בין המעצמות, במהלכו הן ייצרו עשרות אלפי פצצות וטילים גרעיניים. ארה"ב החזיקה בשיא המלחמה הקרה בכ- 32,000 ראשי נפץ גרעיניים, וברה"מ החזיקה בכ- 45,000 ראשים כאלו  [למרות הכמות הקטנה יותר, הארסנל האמריקאי היה עוצמתי ומתוחכם יותר].

עוצמתם של רוב ראשי הנפץ הנ"ל הייתה גדולה הרבה יותר מאלו שהוטלו על יפן במלחמת העולם השניה, וזאת משום שלמעשה רובם לא היו "פצצות אטום" רגילות, אלא "פצצות מימן" שכידוע עוצמתן מגיעה עד כדי פי אלף מעוצמת פצצת אטום!

[שתי המעצמות החזיקו גם ראשי נפץ קטנים יותר – מה שמכונה "נשק גרעיני טקטי" – על מנת להיות מסוגלים לתקוף מטרות צבאיות מוגבלות – כמו חטיבה או אוגדה לוחמת – בלא לגרום נזק סביבתי רחב היקף, אולם כאמור לעיל, הרוב של ראשי הנפץ היה למעשה פצצות מימן אדירות].

הכמויות העצומות הללו נועדו לאפשר להן יכולת "מכה שניה"– דהיינו היכולת להנחית מכת תגמול גרעינית, אפילו אם הן יופתעו ע"י מתקפה שכזו. 

על מנת לשמר את ההרתעה הגרעינית ההדדית, החזיקו ברה"מ וארה"ב בשלושה מרכיבי כח עיקריים – המכונים בשפה המקצועית "טריאדה גרעינית":

מפציצים גרעיניים ארוכי טווח, המסוגלים להטיל פצצות או לשגר טילים גרעיניים.

טילים גרעיניים המשוגרים מתוך בורות שיגור תת קרקעיים.

טילים גרעיניים המשוגרים מצוללות.  השילוב של 3 המרכיבים הנ"ל, העניק למעצמות יכולת לספוג "מכה ראשונה", ואף על פי כן, לשמר את היכולת להנחית בתגובה את ה"מכה השניה". בכך שימרו המעצמות הגדולות יכולת הרתעתית אחת מול השניה, ושתיהן חששו לפתוח במלחמה גרעינית, משום שכל מעצמה ידעה שגם אם יהיה לה את יתרון ההפתעה, והיא זו שתנחית את המכה הראשונה, עדיין תוכל המעצמה המותקפת להגיב עם עוצמה די חזקה כדי להביא להרס מוחלט של המעצמה התוקפת.

על מנת לשמר בפועל את ההרתעה, נאלצו המעצמות לפתח ולהחזיק בפועל מאות מפציצים גרעיניים, שעשרות מתוכם שהו כל הזמן באוויר (תוך כדי שהם מתחלפים ביניהם), כדי שגם אם תונחת מתקפה גרעינית על שדות התעופה, עדיין יוכלו המפציצים שנמצאים באוויר להנחית מכת תגובה. 

כמו כן החזיקו המעצמות ציים גדולים של צוללות תקיפה חמושות בעשרות טילים גרעיניים, שכל אחד יכל להתפצל לכמה וכמה ראשי נפץ. קשה מאוד לאתר צוללת שנעה במעמקים, ולכן המרכיב של הצוללות נחשב לקריטי בשימור הרתעה גרעינית, אפילו יותר מאשר המפציצים [כי מפציצים ניתן לתקוף בטילי נ"מ או מטוסי יירוט].

מרכיב הכח הנוסף – טילים בין יבשתיים ששוגרו מתוך קני שיגור תת קרקעיים – גם הוא חשוב ביותר. ברור שקני השיגור הללו תוכננו כך שגם אם בסיס הטילים יספוג מתקפה גרעינית, עדיין בורות השיגור ישארו שלמים. ביחד עם זאת, ההנחה היא שפגיעה ישירה של פצצת אטום בקרבה המיידית של בור השיגור, כן יכולה להוציא אותו מכלל פעולה, ולכן כנ"ל נחשבו הצוללות, לנשק המועדף ביותר על מנת להחזיק הרתעה גרעינית.

בהערת אגב אציין, שעל פי פרסומים זרים, זוהי הסיבה לכך שישראל שואפת להחזיק צי צוללות שימנה לפחות 5-6 צוללות בכל פרק זמן נתון, וזאת על מנת שתמיד תוכל צוללת אחת לפחות להיות בפועל בים, מוגנת מתקיפה שאולי תהיה על בסיסים ישראליים אחרים ח"ו. 

על פי אותם פרסומים זרים, הצוללות מהוות מעין "תעודת ביטוח" עבור ישראל, ומחזקות את כח ההרתעה האסטרטגי שלה מול איראן.

פירוק הנשק הגרעיני

בשנים תשמ"ה-תשמ"ז החל להיווצר שינוי היסטורי כביר ולא צפוי כלל בברה"מ, אשר הכריזה על עידן של "גלאסנוסט" (פתיחות), ו"פרסטרויקה" (בניה מחדש). 

מדהים לציין כי החוק החשוב ביותר בעידן הפרסטרויקה – "חוק הקואופרטיבים"  שאיפשר בעלות אישית של האזרחים על עסקים, מפעלים, מוסדות וכו', והביא לעיקר השינוי בברית המועצות (וגם להתפרקותה הכלכלית בהמשך) – התקבל בסמיכות זמן ממש לכ"ב שבט התשמ"ח, יום הסתלקות הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא, אשתו של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א. כמו כן, באותה תקופה ממש החלו גם שביתות ענק בפולין, שהביאו לפרישתה מ"ברית וורשה", ולהתפרקותה של אותה ברית תוך מספר שנים, במקביל להתפרקותה של ברית המועצות. 

ידועים דברי הרבי מה"מ שליט"א כי בכ"ב שבט תשמ"ח החלה תקופה חדשה שהיא למעשה השיא של עשיית העבודה לעשות לו יתברך דירה בתחתונים: "שלימות החיבור והיחוד…שתחתונים מצד ענינם הם נעשים דירה לו יתברך, לעצמותו ית' "  (מתוך שיחת הרבי – שבת פרשת יתרו כ' שבט, וליל ויום ב' פרשת משפטים, כ"ב שבט התשנ"ב).

ואכן, שני תהליכי ההתפרקות הנ"ל (של ברית המועצות וברית וורשה) היו 'מצד התחתון' בעצמו – בהפגנות, שביתות ודרישה תקיפה של העמים עצמם – שרצו לשנות את אורח חייהם, ממצב של דיכוי – למצב של שלטון צדק הוגן וישר – ובזה ניכר הענין של דירה בתחתונים מצד התחתונים בעצמם, כדבריו של הרבי מה"מ שליט"א שהובאו לעיל.

בהמשך לתהליכים דלעיל, בשנת תשנ"א (1991) נחתם הסכם START  בין ארה"ב לברה"מ, ובו התחייבו המעצמות על צמצום דרמטי של מאגרי הנשק הגרעיני לכדי 6,000 ראשי קרב גרעיניים מוכנים לקרב כל אחת – קיצוץ של יותר מ- 80 אחוז מעוצמתן הגרעינית !!! 

חשוב לציין שהיו רבים באותה תקופה שלא חשבו כלל שהרוסים אכן יעמדו במילתם ויפרקו את נשקם הגרעיני. הן המודיעין הישראלי והן גורמים במודיעין האמריקני התריעו באותה תקופה שמדובר ברמיה, ושהרוסים לא באמת יפרקו את נשקם, אלא יזייפו נתונים, יעלימו מידע, ויביאו את ארה"ב להתפרק מנכסיה האסטרטגיים, ללא תמורה ממשית. בקרב המודיעין האמריקני היו גם שטענו שרוסיה תעשה שימוש בהסכמים על מנת לרגל מקרוב אחרי פעילות הגרעין האמריקנית, וזאת משום שההסכמים הללו אכן נתנו יכולת למעצמות לפקח מקרוב יותר אחת על השניה, ולכן היו שטענו שרוסיה תנצל זאת לרעה.

אולם רבי מה"מ חשב אחרת, ובשיחת הקודש שלו מתשנ"ב, קבע בבירור שמדובר בתהליך אלוקי – שנובע מפעולותיו של המלך המשיח עצמו, ומכך שכבר הגיע זמן השיא של הגאולה!

ואכן, כדבריו של הרבי נביא דורנו משיח צדקנו – כך היה. 

רוסיה אכן פירקה בפועל ממש עשרות אלפי נשק גרעיניים, ובשנת 2010  למנינם ירד הארסנל המבצעי שלה לכדי כ- 5000 כלי נשק גרעיני בלבד!

כך עשתה גם ארה"ב, וגם היא קיצצה את כמות ראשי הנפץ לאותו מספר, ובכך נשמר האיזון והשוויון בין שתי המעצמות, וכפי שמובא בתרשים להלן.

כבר בתחילת התהליך, העבירה ארה"ב 365 מפציצים מדגם 52-B , (שחלקם שימשו אותה בהצלחה רבה במלחמת המפרץ מול עיראק), פרסה אותם במדבר, גלויים לעיני הלווינים הרוסיים, ו"חתכה" אותם באמצעות 'גיליוטינה' עצומה במשקל של 7 טון – שהונחתה על כנפיהם ועל גופם של המטוסים. המפציצים החתוכים הושארו כך במדבר למשך 3 חודשים, על מנת שהרוסים יווכחו ברצינות האמריקנית, ולאחר מכן נמכרו חלקיהם בתור גרוטאות מתכת.

שני הצדדים גם קיצצו בכמות הצוללות הגרעיניות:

ארה"ב צמצמה אותן מ- 33  ל- 14, ואילו רוסיה צמצמה אותן מ- 62 ל- 13 בלבד. גם כאן נוצר מעין שוויון בכמות הצוללות (כפי שנעשה במספר ראשי הקרב כנ"ל).

קיצוצים אדירים נעשו גם בכמויות הטילים המשוגרים מהיבשה. בנוסף לכך, ארה"ב הפכה את כל הטילים המתפצלים שברשותה לטילים בעלי ראש קרבי אחד בלבד, ובכך צמצמה בהרבה את קטלניותם.

צרפת, קיצצה גם היא בשנים האחרונות את הארסנל האטומי שלה בכשליש. ובריטניה, שהחזיקה בימי השיא של המלחמה הקרה כ- 500 ראשי נפץ גרעיניים, צמצמה את מספרם עד לכדי כ- 225.

תהליך פירוק הנשק הגרעיני נמשך עד לימינו אנו. לפני כשבע שנים נחתם הסכם נוסף בין רוסיה לארה"ב – NEW START  – ועל פיו הן יפחיתו את עוצמתן לכדי 1550 ראשי קרב גרעיניים מבצעיים בלבד לכל אחת! 

הסכם זה אכן מומש בקפדנות ע"י שני הצדדים, ושניהם אכן עומדים בו. בנוסף לכך, ערב כ"ב שבט השנה, הודיע מזכיר המדינה האמריקני החדש בלינקן על הארכת תוקף הסכם פירוק הנשק הגרעיני לחמש שנים נוספות. 

הצמצום הדרמטי במספרם של ראשי הנפץ הגרעיניים של המעצמות מוביל באופן ישיר לצמצום ולהרחקת הסכנה של מלחמת עולם נוספת, ומאפשר הפניה של משאבים לטובת הכלכלה. 

על פי אחת ההערכות האמריקניות החסכון בשל פירוק הנשק עד שנת 2010 מגיע ל- 130 מיליארד דולר!

פירוק נשק כימי

לפני שלוש שנים הכריזה רוסיה כי היא השלימה לחלוטין את תהליך הנטרול של כ- 40,000 טונות הנשק הכימי שעמד לרשותה. אמריקה הגיעה ליעד של מעל 90 אחוז פירוק, ועוד כשנתיים היא תסיים באופן מלא את פירוק המאגר האחרון שלה. 

מאז חתימת האמנה לפירוק הנשק הכימי, הצטרפו אליה 192 מדינות, ועד היום פורקו כ- 95% ממאגרי הנשק הכימי ברחבי העולם, ותהליך הפירוק נמשך במדינות שונות באופן סדיר. 

בין המדינות הבולטות בתהליך ניתן לציין את הודו (שפירקה כ- 1000 טון נשק כימי), דרום קוריאה (כ- 3000-3500 טון פורקו לחלוטין), צרפת, בריטניה, סין (שגם סיפקה 17 טון נשק כימי לאלבניה – שגם הם נוטרלו), עיראק, לוב וסוריה (שארגון OPCW  98 אחוז מנשקה הכימי – לפי הערכת המודיעין של צה"ל).

צמצום נשק רגיל

במקביל, בתחילת שנת תשנ"א (בחודש נובמבר 1990), נחתמה אמנתCFE  בין 16 המדינות החברות בברית נאט"ו לבין 6 מדינות ברית וורשה דאז (כולל ברית המועצות), ובמסגרתה בוצעו גם קיצוצים עמוקים בהיקף הצבאות ואמצעי הלחימה של כל המדינות הנ"ל, והוצאו משירות עשרות אלפי טנקים ותותחים, אלפי מטוסי קרב ומסוקי תקיפה, ומאות ספינות קרב וצוללות. 

קיצוצים נרחבים אלו נמשכים גם בימינו אלה ממש. כיום היקפו של הצבא הרוסי הינו כשליש מהיקף הצבא שעמד בזמנו לרשות ברית המועצות! 

היקפו של הצבא האמריקני הינו אחד הנמוכים ביותר מזה עשרות שנים. 

"וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות גו'"

אחד היעודים שיתממשו בגאולה הינו "וכתתו חרבותם לאתים וחניתותיהם למזמרות לא ישא גוי אל גוי חרב ולא ילמדו עוד מלחמה" (ישעיה, ב',ד'. מיכה, ד',ג'). ההסכמים הבינ"ל לפירוק הנשק הינם בבירור התממשותו של יעוד הגאולה הזה, וסימן ברור נוסף שעומדים אנו בסמיכות רבה לגאולה האמיתית והשלימה. 

מדהים לראות שחלק ממערכות הנשק שנוטרלו, הוסבו אכן לשימושים חקלאיים – משאיות שנשאו בעבר טילים גרעיניים הפכו לרכבי משא עבור תוצרת חקלאית וטנקים רבים הוסבו לטרקטורים. זהו, למעשה, מימוש "מודרני" של היעוד המופיע בנביאים הנ"ל, אשר התנבאו על כך שכלי המלחמה יהפכו לכלים חקלאיים.

טנק רוסי שהפך לדחפור – "וכתתו חרבותם לאתים" 

יתירה מזו, בשנת 1993 למנינם נחתם הסכם שכונה "מ- מגה טון ל- מגה וואט" – הסכם זה בין רוסיה לארה"ב, הביא לכך שרוסיה פירקה כ- 500 טון אורניום מועשר באיכות גבוהה – ששימש אותה עבור נשק גרעיני, והיא הפכה אותו לכ- 15,000 טון אורניום מועשר באיכות נמוכה – שמתאים לשימוש בכורים לחשמל.

במסגרת ההסכם, רוסיה העבירה את כל האורניום הנ"ל לארה"ב, שהשתמשה בו עבור תחנות הכח הגרעיניות שלה, שמייצרות חשמל.

מבחינה מעשית – האורניום הנ"ל כאשר היה באיכות גבוהה – התאים לשימוש עבור 20,000 ראשי נפץ גרעיני ברוסיה!

על פי ההסכם, רוסיה למעשה הקטינה את אחוז האורניום המועשר, והורידה את איכותו, כך שהוא חדל מלהיות מתאים עבור נשק גרעיני, ונהיה מתאים לכורי גרעין שמייצרים חשמל. התהליך הכימי-תעשייתי של הקטנת אחוז האורניום, העסיק אלפי עובדים בתעשיית הגרעין הרוסית שעמדה בפני צמצום עצום, וכך הם ניצלו מפיטורין, ומבחינת ארה"ב המהלך הזה נעשה על מנת שמדעני ומומחי הגרעין הללו, לא יערקו למדינות זרות (כמו איראן וסין), אלא ימשיכו להיות מועסקים ברוסיה. 

כמו כן, היה בכך גם פתרון עבור הכמויות העצומות של אורניום רוסי, שלולא ההסכם, היה יכול להגיע לידיים זדוניות. 

אבל הנקודה העיקרית בכל הסיפור היא שהאורניום המועשר – ששימש בעבר ראשי נפץ גרעיניים רוסיים שאיימו על שלום העולם כולו – הפך להיות חשמל אמריקני – שמזרים אנרגיה של חיים ובריאות עבור מיליוני אמריקנים, ביניהם יהודים רבים בכל רחבי ארה"ב! 

למעשה, במשך 20 שנות קיומה של הפעילות הנ"ל, כ- 10 אחוז מכל החשמל בכל רחבי ארה"ב יוצר ע"י האורניום הרוסי ששימש בעבר לנשק אטומי!

ובמלים פשוטות – במקום לשמש להשמדה רחמ"ל, האורניום הזה שימש לחשמל עבור ישיבות ותלמודי תורה בארה"ב… ועבור בתי חב"ד…

ובמושגים חסידיים: 

בתחילה הרוסים רק פירקו את הנשק הגרעיני – "אתכפיא", ובהמשך ביחד עם ארה"ב האורניום – שהוא ה"חומר נפץ" הגרעיני – הפך בעצמו לאור ולדברים טובים – "אתהפכא". 

וזהו ממש קיום חזון הנביאים – "וכתתו חרבותם לאתים".

נפילת משטרי הרשע והדיכוי

בעשר השנים האחרונות, מאז תחילת אירועי מה שמכונה ה"אביב הערבי", אנו רואים במדינות הסמוכות לנו יש שינויים לטובת אזרחי המדינות הללו ולטובת עם ישראל – משטרי הרשע של עיראק ולוב, שהיו מצוידות היטב בנשק כימי, ועסקו בפיתוח נשק ביולוגי ונשק גרעיני – קרסו לגמרי, ושלטון הדיכוי נעלם לחלוטין. מדינות אלו אינן מהוות עוד איום על ישראל (בניגוד לעבר שבו הן נחשבו כמדינות החזקות והמאיימות ביותר בין מדינות ה"מעגל השני"), ומשטריהם אינם משעבדים עוד את אזרחי המדינות. 

גם המהפכות שהיו במצרים הינן לטובת עם ישראל ולהבדיל גם לטובת העם המצרי. ההנהגה המצרית מחוייבת בראש ובראשונה לשיפור דראסטי של הכלכלה ותנאי המחיה, משום שזו הסיבה המרכזית לנפילת השלטון הקודם, והיא אכן משקיעה בכך משאבים רבים, שבחלקם באים במקום רכש צבאי (וזה גם כן חלק מענין "וכתתו חרבותם לאתים", כנ"ל בדברי הרבי שהפניית המשאבים לכלכלה במקום לבטחון הינה חלק מהתגשמות ייעוד זה). 

יש לציין כי כיום נמצאת מצרים במשבר כלכלי, הפגנות גדולות ואלימות בעריה הגדולות משסעות אותה, והצבא המצרי אף נאלץ לפרוס חלק מיחידותיו ברחבי הערים (במקום ליד תעלת סואץ, שם היה פרוס תמיד בכוננות למלחמה ח"ו נגד ישראל), ולכן האיום הצבאי הנשקף ממנה קטן. חלק מהצבא המצרי גם נפרס מול לוב, ואף פועל שם מול כוחות שונים שמאיימים על היציבות במצרים.  

למעשה, מצרים שואפת כיום לקבל סיוע מישראל הן מול איראן השיעית והן מול דאעש (ועל פי מקורות שונים נראה שאכן יש שיתוף פעולה מסוים בתחומים אלו).

בסוריה, ממשיכה מלחמת האזרחים. הצבא הסורי סבל אבדות עצומות (מאות אלפי הרוגים, פצועים ושבויים), ואובדן של כ- 75 אחוז מכלי הטיס והשריון שעמדו לרשותו בתחילת הקרבות. המדינה כולה התפוררה. 

כנ"ל מאגרי הנשק הכימי של סוריה, שכללו למעלה מאלף טון, פורקו כמעט לחלוטין וכך גם כל 43 המפעלים שפיתחו ייצרו אותם. 

האיום הצבאי הנשקף כיום מסוריה כלפי ישראל הינו קטן, והתפרקותו של משטר הרשע שהיה שם גלויה לעין כל, ונקווה שבעזהי"ת הוא יפול לחלוטין ומיליוני האזרחים שם ישוחררו סופית מהרודן הסורי. הדבר היחיד שמחזיק את אסד בשלטון כרגע הוא התמיכה הרוסית-איראנית. אם המשטר באיראן יקרוס/ישתנה, או שפוטין יחליט שהוא מעדיף שלטון אחר בסוריה – אזי משטר הרשע של אסד יפול להערכתי תוך זמן קצר.

הסכמי שלום עם ישראל

לכל התהליך האלוקי של "וכתתו חרבותם לאתים" ניתן לצרף בבירור גם את חתימת הסכמי השלום עם ארבע מדינות ערב בחצי השנה האחרונה – איחוד האמירויות, בחריין, מרוקו וסודאן.

ביניהן ראוי בעיני במיוחד לציין את ההסכם עם סודאן – מדינה עוינת במיוחד, שהשתתפה במלחמות ששת הימים ויום הכיפורים, החזיקה בנשק כימי, הייתה בת ברית קרובה של איראן, וסייעה להבריח לחמאס אלפי רקטות ונשק רב. כיום יש "אתהפכא" עם מדינה זו, ובמסגרת תהליך השלום שלה עם ישראל יחסיה עם איראן צומצמו ביותר, והיא חדלה להיות למעשה בת ברית שלה, ובמקום זה היא הולכת ומהדקת את היחסים עם ישראל וארה"ב. 

אין מלחמות בין מדינות

בדיקה מקיפה של מצב הסכסוכים המזויינים בעולם, תראה כי אין כיום שום מדינות בעולם הנתונות במלחמה כוללת ביניהן.

יש אמנם איומים, תקריות גבול, ועימותים מוגבלים בין מדינות שונות, אולם אין שום מלחמה גדולה בפועל. וזאת בניגוד למצב שהיה מקובל במשך אלפי שנים, בו מדינות ועמים רבים נלחמו זה בזה, במלחמות קשות וממושכות, במטרה לשלוט ולהשיג משאבים. 

ישנם גם "כיסי טרור" (ארגונים ויחידים) רבים ברחבי העולם, אולם, אלו אינם סוחפים אליהם המונים, ואינם זוכים יותר לתמיכתן של מדינות (כפי שהיה מקובל בעבר). זהו שינוי כביר, שיש לראות אותו כחלק מתהליך רוחני רחב, שעובר על כלל האנושות, ואשר מכין אותנו לקראת הגאולה, שבה "לא ילמדו עוד מלחמה…" כדברי הנביא ישעיה. 

באשר לעצם הפעילות של אותם "כיסי טרור", הרי שיש לראות בכך לענ"ד חלק מתהליך הבירור הסופי שעובר על העולם, במסגרתו מתגלים כוחות רשע מסוימים – על מנת להיאבד לעד, וכפי שמובא בספר תהלים "מזמור שיר ליום השבת [שכידוע רומז גם ליום שכולו שבת ומנוחה לחיי העולמים" – הגאולה] …ויציצו כל פועלי אוון להישמדם עדי עד…" – דהיינו שזו מטרת התגלותם ופעילותם, רק על מנת שהם יועלמו מהעולם! 

וכידוע ומבואר בחסידות שישנן קליפות שדרך הבירור שלהן היא העלאה וכו' וישנן קליפות קשות יותר אשר "שבירתן זוהי תקנתן" ויש להעלימן לגמרי. 

חשוב להדגיש, כי בהמשך שיחת הקודש של הרבי מלך המשיח שצוטטה לעיל בקשר לפירוק הנשק העולמי, מוסיף הרבי ומקשר את השינויים בעולם לפסק הדין המפורסם בו נפסק ע"י מאות רבנים וגדולי ישראל מכל החוגים שהרבי עצמו הינו משיח צדקנו, ובלשונו של הרבי: "שהחלטת והכרזת מנהיגי אומות העולם …היא כתוצאה מהחלטת והכרזת "מלכי רבנן"…וכן הפסק דין…"יעמוד מלך מבית דוד וכו' בחזקת שהוא משיח" ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה משיח בודאי"…". 

בראותנו את השינויים הכבירים בעולם הסובב אותנו, עלינו להפנים את ההכרה בכך שאנו עומדים על סף הגאולה האמיתית והשלימה, ושעלינו להתכונן לקראתה כראוי, ע"י קיום המצוות בהידור והוספה בלימוד התורה, ובפרט תורת החסידות ועניני גאולה ומשיח, הודאה על הניסים, והתקשרות לרבי מלך המשיח שליט"א שפועל בעולם את כל השינויים הכבירים, לקראת התגלותו בקרוב ממש ובחסד וברחמים.