למה אמא שלי לא דאגה כשרבתי עם אח שלי?

הרב יהודה גינזבורג – שליח הרבי מלך המשיח בכרמל הצרפתי, חיפה

השבוע הרגשתי הדובר של הציבור החרדי.

"תגיד? מה הם לא מתביישים החרדים האלו נראה לך נורמלי? אחוזי המתחסנים בירושלים נמוכים!", "בגללכם לא נצא מהסגר!"

גם המאופקים יותר שלא רצו להכליל אותי בין משתתפי ההלוויות ביקשו הסבר 'איך אתה מסביר את זה שהם מתנהגים ככה'…

כששופט מחתן בן בניגוד להנחיות, כשקציני משטרה נצפים באירוע הפרת סגר המוני ועוד רבים – תירוצים זה לא מה שנדרש כאן… כל אחד ממפירי הסגר מייצג את עצמו בלבד.

*

היום כ"ב שבט הוא יום ההילולה של הרבנית חיה מושקא ע"ה זוגתו של הרבי מליובאוויטש מלך המשיח, שזכיתי ואשתי שתחי' נקראת על שמה.

בתקופת השואה שהו הרבי ואשתו בצרפת. פעם אחת בהלכם ברחוב נשמעו מטוסי הגרמנים מעל ראשיהם.

לפתע ראתה הרבנית פגז שהולך ליפול על ראשו של יהודי שעמד לידם.

היא דחפה אותו בכל הכוח, הוא 'עף קדימה' ונפל, אבל בכך הצילה את חייו.

סליחה, אמרה לו הרבנית. מתנצלת שדחפתי אותך… סלח לי…

כי גם כשנאלצים 'לדחוף' מישהו זה צריך להיעשות מתוך אהבה!

*

בפרשת השבוע 'יתרו' נקרא על מתן תורה ועשרת הדברות, וההכנות החל מראש חודש סיון לפני 3333 שנה.

"ויבואו מדבר סיני ויחן שם ישראל נגד ההר" ופירש המדרש ורש"י – ויחן לשון יחיד – כאיש אחד בלב אחד.

מה הם נזכרו עכשיו להתאחד? מסביר הרבי, כי במתן תורה הפכנו לעם.

התורה מאחדת אותנו בכל זמן ובכל מקום שתהיה, ובתור עם אחד – לא יכול להיות חלוקה בינינו.

עד מתן תורה היינו ציבור גדול של "עבריים" אבל אחרי מאות שנות עבדות במצרים, הפכנו לעם ישראל!

חילוקי דיעות ואפילו ויכוחים זה דבר מובן. אפילו מריבות קטנוניות של ילדים יכולות להתקבל, אבל כאשר מדברים על העיקר – לא יכולה להיות חלוקה בינינו, כי אנחנו עם אחד!

אחרי הברית שכרת איתנו ה' במתן תורה, אנחנו חלק מהעם לא בגלל מה שעשינו או איך שאנו נראים, כל אחד מאיתנו הוא חלק מהעם מצד נשמתו היהודית ואבותינו אברהם יצחק ויעקב, חלק נצחי שלא שייך בו שינוי!

*

כשהיינו ילדים רבנו בבית. זה לא סוד שבכל בית יש מריבות, אבל בתור ילד שגדל בשכונה לא דתית והיה רוב הזמן בבית, מסתבר שהיו מריבות שיכלו להחסך אם לא היינו כל הזמן ביחד…

ולמרות שההורים שלי – שיחיו לאורך ימים – לא אהבו ואפילו בכו לפעמים על המריבות בינינו, מסתבר שהם ידעו שהמריבות זה רק עניין חיצוני. בלב אנחנו אחים ואין מה לעשות.

*

חברים, ידידים, אחים שלי. ברוך השם אנחנו כאן באותה הסירה.

אפשר להתווכח. חשוב שיהיו חלוקי דעות. אפילו לומר שמישהו לא בסדר לדעתי. אבל לרגע לא לשכוח שזה אח שלי. לנצח.

אהבת ישראל צריכה להיות כפי שאמר הבעל-שם-טוב אפילו ליהודי שלא פגשנו מעולם, על אחת כמה וכמה למי שפגשנו.

נחלוק עליו בדעותינו, נצביע אחרת ממנו, אפילו נבקר את מעשיו, אבל הבסיס להיותנו עם – היא האחדות, כולנו עם אחד בארץ הקודש.

ותכל'ס – כדאי לפרגן לפעמים לאח שלך גם אם הוא יותר או פחות מוצלח ממך…

כל מי שהכיר את הרבנית עליה-השלום מספר כמה היא תמיד שיבחה כל אחד, חיפשה את המעלות שבו שיעלימו ויסתירו על בעיות קטנות ככל שישנם…

תנו גם אתם מילים טובות לסביבה ותראו ש'כמים הפנים לפנים' זה יחזור אליכם.