מה ניתן ללמוד מנשות מצרים? • בית נאמן

מאת זאב קרומבי, מגזין בית משיח

אם בכל העיתים הזוגיות דורשת מאתנו השקעה, רגישות ושימת-לב, לא כל שכן בעת הזאת, כאשר לחץ ודאגה מלווים את רובנו, הזמן הזה יכול להיות אתגר לא פשוט. אנחנו עלולות להיות פחות סבלניות מקוצר רוח ומעבודה קשה… מה יכולות אנו, נשות דור הגאולה האחרונה, ללמוד מנשות דור הגאולה הראשונה לגבי הדרך לצלוח את התקופה המאתגרת הזו ולהביא את הגאולה?

את התשובה לשאלה זו אפשר אולי למצוא במדרשים הבאים. על הכתוב בתהילים (פרק סח): "אם תשכבון בין שפתים", דרש רבי עקיבא: "בזכות נשים צדקניות יצאו ישראל ממצרים" (ילקוט שמעוני, תהלים פרק ס"ח, סימן תשצ"ה). מה עשו הנשים הצדקניות שבזכותו יצאו ישראל ממצרים?

"אמר רב עוירא: "בשכר נשים צדקניות שהיו באותו הדור נגאלו ישראל ממצרים. בשעה שהולכות לשאוב מים, הקב"ה מזמן להם דגים קטנים בכדיהן ושואבות מחצה מים ומחצה דגים, ובאות ושופתות שתי קדירות, אחת של חמין ואחת של דגים, ומוליכות אצל בעליהן לשדה, ומרחיצות אותן, וסכות אותן, ומאכילות אותן, ומשקות אותן, שנאמר: 'אם תשכבון בין שפתים' (תהילים ס"ח, י"ד) …"

וכן מובא במדרש תנחומא (פרשת פקודי, סימן ט'): "אמר רבי שמעון בר חלפתא, מה היו בנות ישראל עושות? יורדות לשאוב מים מן היאור, והקדוש ברוך הוא היה מזמין להם דגים קטנים בתוך כדיהן, והן מוכרות ומבשלות מהן ולוקחות מהן יין והולכות לשדה ומאכילות את בעליהן שם. שנאמר: ׳בכל עבודה בשדה׳ (שמות, א', י"ד). משהיו אוכלין ושותין, נוטלות המראות ומביטות בהן עם בעליהן, זאת אומרת אני נאה ממך, וזה אומר אני נאה ממך, ומתוך כך פרין ורבין, והקדוש ברוך הוא פוקדן לאלתר.

רבותינו אומרין: יש מהן יולדות שנים בבת אחת. ויש אומרים: ששה בכרס אחד. ויש אומרים: שנים עשר בכרס אחד. ויש אומרים: ששים ריבוא… בזכות אותן המראות שהיו מראות לבעליהן העמידו כל הצבאות. שנאמר: 'יצאו כל צבאות ה' מארץ מצרים'" (שמות, י"ב מ"א).

מהמדרשים האלו ניתן ללמוד, שאפילו באחת התקופות הקשות והאפלות ביותר בתולדות עם ישראל, הנשים הצדקניות שבאותו הדור לא וויתרו על היחסים שלהן עם בעליהן. לא זו בלבד, מכיוון שהבעלים היו מותשים וסחוטים מעבודת הפרך, הרי הנשים הצדקניות שבאותו הדור עשו מאמצים גדולים מאד כדי לחזק את הקשר הזוגי בינן לבין בעליהן. אותן נשים צדקניות השקיעו מאמצים גדולים ביחסים אלו, כי ידעו שזה מה שיביא את הגאולה!

מאז גלות המצרים, ובמהלך כל הדורות, נשי ישראל הן אלו שטיפחו את התא המשפחתי. הן לא תמיד חיכו ליוזמה מצד הבעלים שלהן, אלא ראו זאת כתפקידן ואחריותן לדאוג לחיזוק והעצמת הקשר הזוגי.

כמו הנשים הצדקניות שבאותו הדור, נשים צדקניות בכל הדורות לא נבהלו מכך שהבעלים שלהן היו עייפים ומותשים, ואולי כלל לא פנויים לקשר הזוגי. הן לא אמרו לעצמן שבמצב הקשה בו נמצא עם ישראל יש דברים יותר חשובים מהקשר הזוגי. הן לא אמרו לעצמן שאי אפשר למצוא זמן לזוגיות כי יש כל כך הרבה דברים אחרים שצריך לטפל בהם. הם לא אמרו לעצמן שיהיה זמן לזוגיות אחרי שהילדים יגדלו ויעזבו את הבית… בדיוק להיפך! אותן נשים צדקניות אמרו לעצמן שדווקא זה הזמן שבו יש לעשות את המאמץ לחזק ולהעצים את הקשר הזוגי כי זה מה שיביא את הגאולה!

אם אנו רוצות לקרב את הגאולה, הרי שהמסר ממדרשים האלו הוא שאנו יכולות לעשות זאת על ידי שנחזק ונעמיק את הקשר הזוגי, זה תפקידנו כנשים וזו תהיה תרומתנו החשובה לקירוב הגאולה האמתית והשלמה, ותכף ומיד ממ"ש!

• • •

זאב קרומבי (MSW) הוא מטפל זוגי, מומחה להתמכרויות התנהגותיות, ודוקטורנט בטיפול זוגי באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות 0547-822686 או zeev@crombie.com