איראן מכריזה: אנו חופשיים לייצא נשק

אחרי 13 שנים של אמברגו נשק מקיף על איראן, הוא הוסר היום.

אמברגו הנשק הוטל עליה בהסכמת כל חברות מועצת הבטחון של האו"ם, ולכן הוא גם כובד על ידי כולן – כולל רוסיה וסין, שלא מכרו לאיראן בתקופה זו טנקים, תותחים, ספינות וצוללות, וגם לא מטוסי ומסוקי קרב. רוסיה טענה שמותר לה לממש עיסקאות שנחתמו לפני כן, ולכן היא סיפקה לאיראן את מערכת ה 300 -S לפני מספר שנים. למיטב ידיעתי זה החריג היחיד המשמעותי בתחום מערכות הנשק, כך שהצבא האיראני אכן עבר תקופה קשה של "יובש", ולמעשה, בניגוד לתדמית של בציבור, כמעט כל מערכות הנשק שברשותו הן מיושנות.

לדוגמא, בחיל האוויר, מתוך כ- 200-250 מטוסי קרב פעילים, לא יותר מ- 50 הם מדגמי מיג-29 שיכולים להוות יריב של ממש לחיל אוויר מודרני כמו של ישראל או ארה"ב.

כל שאר המטוסים סופקו לפני עשרות שנים, וחלקם נמצא ברחבי העולם במוזיאונים… כמו מטוס הפנטום למשל, שבאיראן מהווה מערכת נשק מרכזית, והם מרבים להשתמש בו במפגנים אוויריים, ואילו בישראל הוציאו אותו משירות כבר לפני למעלה מ- 15 שנה והוא נמצא במוזיאון חיל האוויר בחצרים…  כך גם לגבי מטוס ה 14-F שבארה"ב הוצא משירות לפני שנים רבות, ובאיראן הוא נחשב מטוס "קו ראשון", וזאת למרות שהוא נמכר לה לפני קרוב ל- 50 שנה (בשנת 1972 למנינם) וטילי ה'פניקס' היחודיים וארוכי הטווח שלו כבר מזמן אינם שמישים…

גם בהיבט הכמותי חיל האוויר האיראני קטן משמעותית מול חילות האוויר של אויביו (סעודיה – 350 מטוסים חדישים, ישראל – 400 מטוסים חדישים, וכמובן חיל האוויר האמריקני החזק).

בתחום השריון, הטנק החדיש ביותר הוא 72-T , ואין באיראן שום טנק מהדור החדיש – 90-T, וגם אין לה שום טנק אפילו מהדור שקדם אליו – 80-T. גם מספרי הטנקים הם קטנים – 400 טנקי 72-T, ועוד כ- 900 טנקים ישנים הרבה יותר ממגוון דגמים, בתוספת כמה מאות טנקים מתוצרת איראנית שאיכותם נמוכה. רחוק מאוד מהעוצמה של הצבא המצרי, או הצבא הסורי לפני מלחמת האזרחים.

הסגר הוטל בעבר על איראן בשל המירוץ שלה לעבר הגרעין, וכחלק מהחתימה על הסכם הגרעין, גם נקבע שהוא יפוג לאחר 5 שנים מהחתימה, ואמש בחצות פג תוקפו.

ומה יהיה עכשיו?

איראן מצד אחד הצהירה לאחרונה שאין בכוונתה לרכוש מערכות נשק זרות, אלא היא רוצה להסתמך על הייצור העצמי שלה, אולם ביחד עם זה היא מיהרה לנופף בכך שמעכשיו היא כן יכולה לרכוש (וגם למכור) מערכות נשק חדישות.

לדעתי, סביר להניח שאיראן כן תרצה לרכוש מערכות נשק בתחומים הכי קריטיים עבורה, שיכולים מבחינתה לספק לה "שכבות הגנה" נוספות מול היכולת האמריקנית במפרץ, ומול מדינות המפרץ וישראל. ולכן, היא ככל הנראה תשים דגש על מטוסי קרב חדישים מרוסיה ו/או סין, ועל מערכות נ"מ חדישות נוספות. כמו כן יתכן שהיא תרכוש מערכות טילי חוף-ים, ואולי אפילו מספר קטן של ספינות ו/או צוללות על מנת לחזק את יכולתה מול חילות הים הגדולים והחדישים של שכנותיה.

האם יהיה בכך איום משמעותי על ישראל?

להערכתי האיום יהיה מוגבל וזאת משום שאין לאיראן היום משאבים עבור מסע רכש גדול, וזאת בשל משטר הסנקציות האמריקני ההולך ומתהדק, ביחד עם העובדה שצריכת הנפט בעולם פחתה מאוד בשנים האחרונות וגם מחירו צנח (בשל הכנסת תחליפי נפט לשימוש ובשל כניסת ארה"ב לשוק כיצואנית נפט).

עיקר הנזק הכלכלי נגרם לאיראן מהסנקציות – מאז פרישת ארה"ב בהנהגת טראמפ מהסכם הגרעין. אין ספק שלולא פרישה זו, איראן הייתה היום בעלת יכולות כלכליות מרשימות בהרבה, והייתה יכולה להרשות לעצמה מסע רכש גדול וניכר, אולם כנ"ל בחסדי ונסי ה' אין זה המצב, מה גם שהמשבר הכלכלי הנגרם בשל הוירוס מכה אף הוא באיראן בעוצמה (וגם מצמצם את צריכת הנפט העולמית – יש הרבה פחות טיסות, הפלגות, ותנועת רכבים).

בנוסף לכך, שר החוץ האמריקני פומפאו הכריז היום שארה"ב תטיל סנקציות על מי שימכור נשק לאיראן, וסביר להניח שזה ירתיע מדינות וספקים רבים.

אין ספק לדעתי, שגם מאחורי הקלעים  יפעילו האמריקנים מכבש לחצים על ספקיות נשק ומדינות שונות, על מנת להניא אותן מלמכור נשק לאיראן, וזאת בטענה מוצדקת, שהנשק הזה עלול להיות מופנה בסבירות גבוהה מול חיילים אמריקנים.

אבל, להערכתי, כל הנ"ל לא ימנע מאיראן לצאת בהכרזות שונות, על יכולתה למכור נשק, ועל כך שהיא תקנה נשק חדיש או אף תפתח אותו ביחד עם רוסיה וסין – וזאת כחלק מהלוחמה הפסיכולוגית שבה היא מרבה להשתמש, ושבגללה יש לה תדמית כל כך אימתנית, למרות שכנ"ל כמויות ואיכות הציוד הצבאי שלה רחוקות מלהיות מרשימות.

מאת: אבישי אפרגון, ראש ישיבת "דרכי תמימים" ת"א, פרשן לעניני צבא ובטחון