בחייהם ובמותם לא נפרדו • טור פרידה

שבתי ויינטראוב

הזעזוע שפקד את נחלת הר חב"ד, בפטירת הגה"ח הרב אלחנן יעקובוביץ ע"ה ויום למחרת הרה"ח הר' ברוך הכהן אייזנברג ע"ה, מסמלת את חייהם הרוחניים מידי יום ביומו בנחלת הר חב"ד.

במשך שנים רבות השתתף הרב איזנברג בשיעוריו של הרב יעקובוביץ ע"ה במסירות שאין לתאר.

לראות יום יום אותם בלימודים תמידים כסדרם זה דבר שאין לו אח ורע. שום דבר לא מנע מהם לקיים את ה"ודברת בם" בשיעורי התורה.

רק לראות אותם הייתי מתמלא עונג. ואמרתי לעצמי הרב אלחנן והרב ברוך ע"ה הם הדוגמא לכל תושב כיצד צריך להקפיד עד מסירות נפש על קיום השיעורים ברבים בלא לוותר.

זר לא יבין זאת. כשראינו בשנים האחרונות את הרב יעקובוביץ מגיע כשכולו כפוף ושפוף בחולשה בלתי רגילה למסור את השיעורים כסדרם, אבל כשהחל ללמוד ראית אדם אחר לחלוטין, חי ולוהט. מגבלות הגוף כאילו נעלמו ורוח חדשה הייתה בקרבו.

עד היום האחרון שבית הכנסת בנחלה היה פתוח הוא הגיע למסור את שיעוריו. למרות שבקושי הלך ממש עד כוחותיו האחרונים מסר את השיעורים, והקפיד בקנאות שלא יעזרו לו עד כמה שהיה באפשרותו לבצע את הדברים לבד.

אגב, פטירתו של הרב ברוך אייזנברג הייתה ביום שמסיימים את הרמב"ם. ר' ברוך מסר את נפשו על לימוד רמב"ם דבר יום ביומו, כולל מידי ליל שבת קודש כשבימי הקיץ השיעורים מתחילים בשעה 11 בלילה. אין ספק שאת סיום מחזור הט"ל של תחיה עשה הרב ברוך עם הרמב"ם בעצמו בגנזי מרומים.

זכיתי לשבת עימו בשיעורים בשבת ותמיד התפעלתי מחדש כיצד הרב איזנברג מקפיד להיות הראשון שמגיע לשיעורים. השנה בליל שבת כשאשתו ע"ה אושפזה בליל שבת, ואז מתוך גבורה עילאית שאין דומה לה, ר' ברוך לא מוותר על השיעור ומגיע ולא מספר דבר. ראינו שהוא טרוד מאד אבל הסתיר את הכל ולמד כאילו לא אירע כלום.

רק לאחר השבת התברר לכולנו הטרגדיה שאירע לו אך הוא לא ויתר על הלימוד הקבוע. ותמיד הכל בפשיטות בענווה בחיוך ובמאור פנים שהשרתה שמחה.

בחייהם ובמותם לא נפרדו, והחי יתן אל ליבו מהנהגותיהם הטובות וכו', ונזכה שהקב"ה יאמר לצרותינו די.

ותיכף ומיד ממש נתראה עם הרבי בבית המקדש השלישי והמשולש ויהפכו ימים אלו לששון ולשמחה.