מאיר אשכנזי
יום ל"ג בעומר אשר צוין לפני שבועיים מציין את היום שבו פסקה המגיפה בה מתו 24 אלף תלמידי רבי עקיבא. יום ל"ג בעומר בשנת תש"פ מסמל יום שבו נראה לכאורה כי פסקה מגיפת הקורונה בארץ הקודש. מיום ל"ג בעומר אנו רואים יותר ויותר אנשים אשר פחות מקפידים על ההנחיות והנהלים, תפילות, התכנסויות, התוועדויות, אירועים ואפילו אי חבישת מסיכה במקומות ציבוריים, דברים שלא ראינו במשך חודשיים חוזרים לאט לאט לחיינו ומיום ליום ומשבת לשבת רואים יותר ויותר אנשים שפחות מקפידים על ההנחיות והנהלים.
האם באמת הסתיימה המגיפה? האם באמת אנחנו כבר אחרי זה ואפשר לחזור לשגרה?
בשבוע שעבר שמעתי משפט מבכיר במשרד הבריאות שהגדיר את המצב ואמר: "המגיפה הסתיימה אך הקורונה עדיין כאן"!
לפני חודשיים היינו בעיצומה של מגיפה כפשוטו, אנשים נפלו מימין ומשמאל, ריכוזי אנ"ש היו מלאים בעשרות חולי קורונה, ובכל יום קמנו לחדשות נוספות על חולים נוספים. החדשות שהגיעו מבירת חב"ד שכונת המלך קראון הייטס היו נוראות וכל יום שמענו על עוד ועוד אנשים שהלכו לעולמם.
בשבועות האחרונים ברוך השם, החדשות הפכו לטובות, עוד חסיד ועוד חסיד מחלימים ויוצאים מבית הרפואה, בריכוזי אנ"ש כבר אין חולים חדשים ומיום ליום יש יותר ויותר מחלימים.
אבל פה בדיוק נמצאת הסכנה הגדולה. יחד עם התחושה (המוצדקת) כי המגיפה כבר מאחורינו, עלינו לדעת כי מחלת הקורונה נמצאת כאן עדיין והיא לא פחות מסוכנת. כל יום מתקבלות ידיעות על עוד מקום ועוד מוסד חינוכי בו התגלה חולה קורונה ועשרות תלמידים ואנשי צוות הוכנסו לבידוד.
המרחק מלחזור לשגרה כאשר הקורונה נושפת בעורפנו כל הזמן לבין שניכנס שוב להסגר בגלל התפרצות של מגיפת הקורונה שוב בישראל הוא קטן מאוד ותלוי רק בנו.
דווקא עכשיו, כאשר נראה שכבר עברנו את זה, דווקא עכשיו כאשר אנו מתחילים לחזור לשגרה, זה הזמן להקפיד יותר ולשמור יותר על ההנחיות. זה הזמן להפוך את ההנחיות לשגרת חיינו (לתקופה הקרובה). זה הזמן להקפיד יותר על שמירת מרחק, על חבישת מסיכה ועל ניקיון וחיטוי הידיים. זה הזמן וההזדמנות שלנו להמשיך לשמוע רק חדשות טובות ושלא נחזור ח"ו וח"ו לימים של לפני חודשיים.
זה בדייים שלנו תרתי משמע!