מתקפת סייבר ישראלית רחבת היקף על איראן • פרשנות

על פי דיווחים רבים, והתיחסויות של בכירים בישראל (ביניהם ראש אמ"ן לשעבר – האלוף עמוס ידלין) – נראה שישראל ביצעה מתקפה משמעותית ונרחבת על הנמל הגדול ביותר באיראן – בנדאר עבאס.

המתקפה הישראלית בוצעה ביום שבת, לפני שבוע וחצי, כתגובה על מתקפת הסייבר האיראנית לפני מספר שבועות על מערכת המים בישראל – שבמהלכה ניסתה איראן לפגוע באספקת המים, לנתק משאבות, ולהשתלט על המערכות שמזרימות כלור לחיטוי למי השתיה. הנזק מהתקיפה האיראנית לא היה משמעותי ב"ה, אולם היקף המתקפה הנרחב – על 6 מוקדים ברחבי הארץ – הוביל ככל הנראה את ישראל להוציא לפועל תגובה משמעותית.

על פי הדיווחים בארה"ב ובארץ, התקיפה הישראלית שיתקה למעשה את הנמל האיראני הגדול, ניתקה את מערכת המחשבים שלו, וגרמה לקריסה של מערך התחבורה הימי והיבשתי באיזור. צילומי לוויין שנחשפו בוושינגטון פוסט מראים פקקים של משאיות לאורך עשרות ק"מ, וכן ספינות רבות שתקועות באיזורי המתנה מחוץ לנמל, למשך ימים ארוכים.

איראן אישרה שאכן נערכה מתקפת סייבר על הנמל.

הסייבר הולך ותופס כמרחב לחימה מקום כמרחב לחימה משמעותי שיש לו השלכות בעולם החומרי-פיזי. כבר דווח בעבר על תקיפות איראניות, שלא גרמו לנזקים משמעותיים בישראל ברוך ה'. כמו כן פורסם רבות אודות התקיפה הישראלית בעבר באמצעות תולעת המחשבים "סטוקסנט" שגרמה לנזק גדול לפרויקט הגרעין האיראני, הרסה עד אלף צנטריפוגות, וגרמה לעיכוב גדול בלוח הזמנים של הפרויקט.

סביר להניח שהתקיפה האיראנית הגדולה על מתקני המים בישראל אירעה בשל העובדה שישראל הגדילה – לדברי שר הבטחון היוצא בנט – את מספר התקיפות על איראן פי 3, בחודשים האחרונים, במטרה לנצל את החולשה האיראנית עקב ההדרדרות הכלכלית והתפשטות הוירוס, ולהביא ליציאה של איראן מסוריה. נראה שאיראן חששה להגיב באופן של ירי רקטות, והיא העדיפה להוציא אל הפועל מתקפה חשאית יותר, שגם ניתן להסוות את מקורה (המתקפה האיראנית עשתה שימוש בשרתי מחשב בארה"ב).

יוזכר כי לאחר הדיווחים על התקיפה האיראנית כונס הקבינט לישיבה שאינה מן המנין, ונראה שאז הוחלט על ביצוע תקיפת התגובה, תוך כדי שלמשתתפים הוצגו אפשרויות שונות למתקפת התגובה, והוחלט על תקיפת סייבר. יתכן גם שארה"ב העניקה סיוע כזה או אחר לתקיפה, ואולי גם יש לכך קשר לביקורו של פומפאו בארץ בשבוע שעבר, ימים ספורים לאחר המתקפה הישראלית.

עוד נראה כי התקיפה האיראנית שכוונה נגד תשתיות קריטיות – אספקה של מי שתיה לאזרחים – נתפסה בישראל בחומרה רבה. למרות כשלונה היחסי של התקיפה האיראנית, הרי שעצם היכולת להגיע למערכות השליטה של המשאבות, היא יכולת משמעותית, גם אם אינה ב"שפיץ" של היכולות.

ישראל נחשבת בעולם ל"מעצמת סייבר" – הן בהיבטי התקיפה והן בהיבטי ההגנה.

ב- 15 השנים האחרונות הושקעו משאבים גדולים מאוד בהקמה של "מערך הסייבר הלאומי" (שעבר מספר גלגולים והתפתחויות במשך השנים, הוקם ע"י רוה"מ נתניהו בתוך משרדו, וזכה לתמיכתו החזקה במשך השנים) והוא הגוף שאמון על הגנת תשתיות חיוניות. המערך מופעל בשיתוף פעולה של השב"כ (המחלקה למודיעין וסיכול טכנולוגי), ושל המוסד ואגף המודיעין.

על פי פרסומים שונים, יחידה 8200 בצה"ל היא זו שאחראית על הוצאה לפועל של מתקפות סייבר, בעוד שאגף התקשו"ב אחראי על מתן הגנת סייבר בתוך צה"ל.

בחסדי ונסי ה' יודגש שוב – המתקפה האיראנית לא זכתה להצלחה רבה, בעוד שהמתקפה הישראלית השביתה למעשה את פעילות הנמל האיראני, ושלחה מסר חשוב ומרתיע להגנה האיראנית – תשאירו את המערכת האזרחית מחוץ "למשחק" – אחרת תשלמו מחיר כבד.