לדמותו של איש האשכולות הרב שמואל חפר ע"ה

הרב יוסף הרטמן, שליח הרבי לנחלת הר חב"ד

הלב נקרע לגזרים. בחודש האחרון ל"ע בשורות איוב רדפו אחת אחרי השנייה. הקב"ה, אנא אמור למשחית הרף!

אנ"ש שי' ברחבי העולם ובפרט ב"שכונת המלך" איבדו את שמנה וסולתה של הקהילה. מזכיר הרבי, ידידנו היקר והבלתי נשכח, המסור והנאמן הרב יהודה לייב גרונר ע"ה, רבנים, משפיעים, ראשי ישיבה, שלוחים, חסידים אהובים ומסורים. כל אחד הותיר חלל עצום מאחוריו. בתוך כל הכאב הגדול והצער הנורא, קבלנו את הבשורה המרה על פטירתו של הרב שמואל הלוי חפר ע"ה בש"ק חול המועד פסח טו"ב בניסן.

מתוך הכאב, אני מבקש לפנות בנימה אישית, ולכתוב אל הרב חפר ע"ה:

ידידי המבוגר והוותיק הרב החסיד שמואל הלוי חפר, ברצוני להודות לך  מעומק הלב על:

שזיכית את כל הקהילה בבני–ברק ואותנו האחים: צבי ויוסף הרטמן, באתרוג קאלבריא מהודר, כרצון הרבי, החל מחג הסוכות ה'תש"כ, לפני שישים שנה. במשך שנים אחדות, הלכנו מרמת גן לבני ברק, ברכנו על אתרוגך, "מתנה על מנת להחזיר" עשית זאת בשמחה ובמאור פנים.

זכיתי להצטרף אליך ולחברים נוספים, ל"ערבי-חב"ד" בקיבוצים. הדגמת לנו, האברכים הצעירים ב"דוגמא חיה" כיצד מעבירים ערב הסברה, ברמה גבוהה ומרתקת. היה זה במיוחד בשנים תשכ"ז עד תש"ל. בני הקיבוצים שהיו סגורים בפני כל השפעה יהודית נפתחו, ב"ה לאחר ניסי  "ששת הימים", הזמינו אותנו לשמוע קצת על ה"שרשים"… ידעת לייצג בגאון, בכבוד בצורה מעוררת השתאות, את החסידות בכלל ואת תנועת חב"ד בפרט. ה"זרעים" שזרעת אז נבטו ב"ה, ועשו פרות ופירי פירות. ידעת להרצות בשנינות, בפיקחות, בשפה ברורה ובהירה, בשילוב מילים ומושגים בלועזית, ריתקת את המבוגרים והנוער בהסבריך הנפלאים והמרגשים על הרבי ועל חסידות חב"ד. למדתי ממך המון.

בשנים ה'תשכ"ב –תשכ"ד, זכינו  לעסוק בניהול את"ה – איגוד תלמידי הישיבות, בישיבת תומכי תמימים בכפר חב"ד. באותם ימים התחלנו את הכנסים הגדולים לתלמידי הישיבות התיכוניות, אני זוכר את הכנס הראשון, בישיבת  תו"ת בלוד ולאחר מכן בכפר חב"ד. תמיד נענית לבקשותינו להנחות ולהרצות בכנסים בהתנדבות, במאור פנים, ברצון ובשמחה. עשית זאת כמובן בהתנדבות (מי קיבל כסף באותם ימים?!) במאות הכנסים, העצרות, בי"ט בכסלו בכפר חב"ד, בר מצווה משותפת ל"בני הגיבורים", הנחות "אבן פינה", חנוכת מוסדות, ערבי הסברה לקצינים בצה"ל, "התוועדויות"  בבתים פרטיים ועוד ועוד. ידעת תמיד להסביר, לכבד, לקשר, ליצוק תוכן אמיתי, בעברית הרהוטה והמהוקצעת שלך, במבטא ההונגרי, ידעת לשלב אמרה שנונה, סיפור חסידי עם תובנה עמוקה. עוררת לקיום מצוות ולחיזוק ה"שרשים" הרוחניים, האברכים הצעירים ואני בתוכם למדנו ממך הרב.

תודה לבבית על שהסכמת לשלוח מדריכות ל"מבצע מצה" שיזם הרה"ח איצ'קה גנזבורג ע"ה. אבדל לחיים טובים וארוכים, זכיתי ב"ה לרכז את המבצע החינוכי הענק הזה, בשנים ה'תשכ"ג–ה. זה לא היה קל מצידך לשחרר תלמידות מהלימודים, אך הסכמת לכך כי היה זה רצון הרבי, אליו היית קשור בכל נימי נפשך! את כל חייך הקדשת לרבי ולפיתוח וביסוס "בית רבקה" ובתיה"ס של ה"רשת". למדנו ממך המון מהי מסירות לרבי ולחינוך ילדי ישראל.

תודה לבבית, על החינוך החסידי שהענקת, ביחד עם הצוות המסור ב"ממלכת הנשים" בכפר חב"ד. אלפי תלמידות התחנכו ב"בית רבקה" ובתוכן בנותי, חלק מכלותי ונכדותי. בזכותך ובזכות כל הצוות היקר, הן ועוד אלפי בנות מאנ"ש ומכל העדות, הקימו בתים חסידיים למופת ומנהלות ביחד עם בעליהן, את בתי חב"ד בארץ ובעולם. איזו זכות עצומה! מי יכול לשער ולהעריך את הפרות ופרי הפרות מעבודת החינוך העצומה והכבירה הזו.

תודה חמה על השבת הנפלאה בה התקיימו "שבע ברכות" ועל "מלוה מלכה" שזכינו בה, לפני למעלה משש שנים, לאחר שנכדך הרב התמים לוי יצחק הלוי חפר נשא לאישה את נכדתי נחמה דינה לבית רסקין. עד היום שמורות עימי טעמן של ההתוועדויות, באותה השבת. כמו-כן, תודה חמה על ההתוועדות ודברי התורה בסעודת "ברית המילה" לנין המשותף שלנו מנחם מענדל הלוי. ב"ה, זכית להיות הסנדק שלו. היה זה בחודש מנחם אב ה'תשע"ה.

תודה לבבית, על עשרות התוועדויות איתך, להן זכיתי, במשך השנים הרבות בהן אנו מתארחים, בגלל סיבה משפחתית,  אחת לחודש, בבית כנסת חב"ד בבני ברק.

עליך נאמר: "בור סיד שאינו מאבד טיפה". שיחותיך קלחו מפיך בשטף וברהיטות: זיכרונות מזקני החסידים ב"תל אביב של פעם", ספורים מרתקים ומדהימים על הרבי, שליחויות מרגשות, אותן ביצעת ועוד ועוד. ריגש אותי במיוחד הספור שלך על ההוראה של הרבי, לאחר שחזרתם מהאיים הקריביים וביצעתם את השליחות, לטוס שוב מרחק של שעתיים טיסה לכל כיוון, רק  כדי להניח תפילין לעוד יהודי אחד שנעדר מהמקום! זה סיפור עם מסר כביר עבורנו ועבור כל מי שעוסק ב"מבצע תפילין". "הרבי לא מוותר על אף יהודי"!

אזכור תמיד את השבת האחרונה במחיצתך, השנה בש"ק פרשת תרומה ד' באדר, כיצד התוועדת, בצורה מרתקת ומרגשת בבני ברק וסיפרת על חמיך החסיד המפורסם, בעל מסירות נפש הרה"ח חיים יוסף רוזנבלום ז"ל ועל חמותך הרבנית סוניה רוזנבלום ז"ל, לרגל יום השנה לפטירתה, שחל בד' באדר. הייתה זו ההתוועדות האחרונה שלך בבני ברק.

ועוד לא סיפרנו על פעילותך בהתנדבות למען שלימות העם ותיקון חוק "מיהו יהודי", על פעילותך במאבק למען שלימות הארץ ובפרט המאבק למניעת הנסיגה מחברון עיר האבות ת"ו.

פטירתך הפתאומית הותירה בהלם רב לא רק את משפחתך החשובה והיקרה שליט"א, אלא את כל חסידי חב"ד בארץ ובעולם. איבדנו את אחד מטובי בניה=בוניה של מוסדות חב"ד באה"ק ת"ו ב"רשת" אהלי יוסף יצחק וב"ממלכת הנשים" ביה"ס העל יסודי והמכללה "בית רבקה".

היית עסקן נחוש ונמרץ, פיקח ושנון, מסור ונתון למבצעי הרבי ולחינוך דור העתיד של עמנו, מרצה בעל לשון שנונה, שפה ברורה, בעל כח הסברה מיוחד שהביא את דבר השם להמונים.

תנחומי למשפחתו היקרה לאשת חבר הרבנית רבקה שתחי', לבנים ולבנות, לחתנים ולכלות ולכל המשפחה העניפה.

יה"ר שהקב"ה יאמר די לצרותינו. די למחלת הקרונה, די לגלות המרה והחשוכה הזו! יה"ר שנזכה לקיום היעוד: "הקיצו ורננו שוכני עפר" והוא בתוכם אמן.