בזכות הביטחון נגאל • נקודה למחשבה

הרב יצחק ערד, ראש ישיבת תות"ל דעת וראש מרכז 'דעת ותבונה'

אחד העניינים המבוארים ומודגשים בהרחבה בתורת החסידות הוא, שיציאה ממצרים הינה עבודה תמידית, של יציאת הנשמה ממצרי והגבלות הגוף והנפש הבהמית.

מתברר שה'מצרים' הגדול ביותר של האדם אינו תלוי בגורמים חיצוניים, אלא הם המחשבות והחרדות שלו. בעולם הדינמי שבו אנו חיים, אנו ניצבים לפני התמודדויות עם אתגרים שונים. התמודדויות אלו מלוות פעמים רבות במתח, דאגה וטרדה, המקשים על האדם ומצערים אותו. והשנה, המצב המאתגר המיוחד בו אנו נמצאים בעקבות הקורונה, עלול להוסיף סיבות נוספות לחששות וחרדות.

אחד החידושים הגדולים שהרבי מדגיש הוא שעבודת הביטחון בה' חשובה כהכנה לגאולה. הדגש הוא, על עבודת הביטחון שהיא עבודה נוספת מלבד האמונה.

האמונה עניינה להאמין שמאחר שכל דבר שקורה בעולם הוא בהשגחה פרטית מאת ה', הרי הכול טוב בתכלית, וזאת גם במצבים של קושי והסתר. במצבים אלו הטוב עשוי להופיע כאילו הוא הפך הטוב, אבל אין פירוש הדבר שהוא שלילי, אדרבה, הופעה זו מלמדת על היותו טוב נעלה יותר מ"עלמא דאתכסייא", כמבואר בתניא.

גם עבודת הביטחון עניינה בהיסמכות על ה', אבל היא שונה מן ההיסמכות שבאמונה. ההיסמכות שבעבודת הביטחון יוצרת מציאות חדשה וממשיכה אותה לעולם בטוב הנראה והנגלה.

וכלשונו של הרבי בשיחה הידועה בעניין הביטחון (לקו"ש שמות חל"ו): "בטחון הוא עבודה ויגיעה בנפשו, והיא מביאה את חסדי השם הבאים כתוצאה מעבודת ויגיעת האדם לבטוח בה’: ע"י שהאדם סומך באמת ובעומק נשמתו רק על הקב"ה לבד, עד שאינו דואג כלל, הרי התעוררות זו גופא פועלת שהקב"ה מתנהג איתו באופן זה, שמטיב עמו (גם אם לולא זאת אינו ראוי לזה)".

זמן להתגלות הטוב

לכל דבר ועניין יש הזמן והתקופה המיוחדים לו. ישנם זמנים שבהם, על פי רצונו של ה', כבודו לא מתגלה בעולם בצורה שלמה. זמנים אלו מתאפיינים בקשיים, בהתמודדויות ובניסיונות וכו', ומהיהודי נדרש להאמין שבתוכם טמון טוב מכוסה, והוא יתגלה לעתיד לבוא.

וישנו זמן הגאולה, שהוא התכלית של העולם, ובו, בתוך העולם הגשמי עצמו יורגש טוב גלוי. גאולה שלמה פירושה שאין להסתפק בטוב רוחני בלבד. הטוב האלוקי צריך להתגלות בה בעולם הגשמי דווקא. כהכנה לזמן כזה, יש לבטוח בה' שישפיע טוב גלוי.

המציאות שבה ישנם עניינים שאינם נראים כטוב גלוי, הוא רק אמצעי לתכלית האמיתית של העולם שהוא מצב של גאולה וטוב גלוי, מציאות המשדרת "קידוש השם" ולא ח"ו להפך ששמו מחולל.

וכיוון שאלו הם התכלית ועומק הכוונה של הקב"ה, ש"נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים" דווקא, הקב"ה כביכול לא ינוח ולא ישקוט עד שטובו האין-סופי יתגלה בעולם הזה התחתון, וכל עוד הדבר אינו קורה, חסר בשלימות הבריאה ותכלית כוונתה.

אומנם בזמן של 'טוב נעלם' נצרכת אמונה שגם מה שלא נראה כטוב גלוי הוא טוב שמגיע מלמעלה, אך כדי להמשיך את זמן הגאולה שבו הטוב הגלוי יהיה ניכר, נצרכת גם העבודה הנפשית של האדם – עבודת הביטחון השלמה שעניינה להמשיך את הטוב הגלוי לתוך המציאות.

כשנמצאים בפתח הגאולה ונדרש למשוך אותה פנימה, לא די באמונה שהכול טוב, יש לצרף אליה את הביטחון שהטוב יהיה גלוי, ולהוריד באמצעותו את תכלית הבריאה – מן הכוח אל הפועל. ולכן בתקופתנו, הרבי מעורר כל הזמן להיות במצב של "חשוב טוב" שיביא ל"יהיה טוב" בפועל ממש, ואף אומר (מאמר ש"פ וישלח תשמ"ו) "שישנה הבטחת רבותינו נשיאנו, דכאשר המחשבה היא באופן של טוב, הרי ברור הדבר שכך יהיה".

עכשיו אפשרי

כאשר יהודי מוביל את חייו באופן כזה שהוא נגאל מכל הצרות וחי חיי גאולה פרטית, זו הכנה חשובה לגאולה הכללית.

הגאולה הפרטית צריכה להיות מעין הגאולה הכללית, היינו כמו שגאולה כללית עניינה שהעולם ייגאל וישרור במציאותו רק טוב נראה ונגלה, כך הגאולה הפרטית עניינה שהאדם ייגאל מכל ענייניו המבלבלים וימצא בעולמו רק את הטוב הנראה והנגלה.

בתקופות שבהן הגאולה הכללית הייתה רחוקה, גם הגאולה הפרטית באופן של טוב גלוי הייתה רחוקה מהאדם. בזמנים כאלה העבודה העיקרית הייתה מלחמה בגלות, התמודדות עימה, ואמונה שהקשיים אינם אלא טוב נסתר ומכוסה.

אבל לאחר שהרבי הודיע בבירור שהגאולה הכללית כבר עומדת בפתח, וכל שנדרש מהאדם הוא לפתוח את הדלת ולאפשר לה להיכנס פנימה, גם כל אחד ואחד צריך לפתוח את הפתח הפרטי שלו ולהכניס אליו את הגאולה הפרטית באופן של טוב נראה ונגלה.

ענין זה מודגש עוד יותר, כשנמצאים בחודש ניסן, חודש הניסים והגאולה, ובחג הפסח – חג החירות. זהו זמן מסוגל להוביל את עצמנו, לחירות וגאולה פרטית, למרות הקושי בדבר, כשומעים על המצב הקיים בעולם בכלל, ובכרם חב"ד בפרט.

כפי שבגאולה האמיתית והשלמה יתגלה כבוד ה' בעולם ולא יהיו עוד מתחים, פחדים וחוסר ביטחון כמובן, כהכנה אליה, עלינו להשתדל כבר עכשיו, לחזק את הביטחון שלנו בה' ולהשתחרר מהפחדים ומהמתחים. השתדלות זו תביא אותנו בעזרת ה' לגאולה הפרטית וגם תזרז את הגאולה הכללית.

וכפי שמסיים הרבי את אחד ממכתביו הכללים לחג הפסח (י"א ניסן תשח"י): "יעזור השי"ת, ש"זמן חירותנו" הבעל"ט, יביא לכל אחד ואחת את החירות מכל ההפרעות, גשמיות, חומריות ורוחניות, ולשגשג, בשמחה ובטוב לבב, בעילוי אחר עילוי, עד לזמן חירותינו במלוא המדה – הגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו במהרה בימינו".