הרב יהודה גינזבורג – שליח הרבי מה"מ בשכונת הכרמל הצרפתי, חיפה
כיובל שנים חלפו מאותו אירוע, אותו לא ישכח חס"ד לעולם. חנניה-סיני-דוד הוא שמו המלא של מי שזכה לעזור בביתו הפרטי של הרבי מליובאוויטש במשך עשרות שנים, לשמש את הרבנית חיה מושקא ז"ל זוגתו של הרבי מלך המשיח, שביום שני הקרוב ימלאו ל"ב שנים מפטירתה.
הרבנית היתה נוהגת מידי פעם לצאת לנוח קצת בינות העצים ברחבי ניו יורק. בכל פעם היתה מבקשת ממנו שיקח אותה ברכב למקום אחר – כדי שלא תבלוט ויגלו מי היא.
ופעם אחת בדרכם חזרה טעה חס"ד בדרך והגיע אל רחוב שלא הכיר. פתאום הם רואים אמא וילדים קטנים בוכים, ליד משאית עמוסה בריהוט דירה.
עצור! ביקשה ממנו הרבנית. לא סתם טעינו והגענו לכאן. גש ותבדוק מה הסיפור.
הוא יצא ובדק, וראה משפחה נצרכת שנזרקת מביתה אל הרחוב לאחר חודשים ארוכים שהשכירות לא שולמה, וכסף אין.
הוציאה הרבנית מארנקה את פנקס השיקים האישי, רשמה המחאה על כל החוב וביקשה ממנו להעביר לבעל הבית ולחזור במהירות אל הרכב.
"סע מכאן בזריזות" הפצירה בו. אם הם יבינו שאני זו ששילמתי עבורם, הם עלולים להיפגע מכך שמישהו הבחין במסכנותם…
*
פרשת השבוע "יתרו" היא מהמוכרות יותר בין פרשיות התורה. ביאת יתרו אל מחנה ישראל ומשה חתנו, הנסיעה להר סיני ועד לימי ההכנה לקבלת עשרת הדברות.
ובסוף הפרשה, ממש בפסוק האחרון מופיע ציווי שחותם את אירועי מתן תורה "וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו". העלייה אל המזבח שבכניסה למקדש היתה באמצעות כבש ולא במדריגות, כדי שחלילה לא תיראה ערוות הכהנים.
מפרשי התורה נזעקו מיד להסביר את השאלה: הרי הכהנים לבשו מכנסיים מבד, וכיצד תיראה ערוותן אם יעלו במדריגות? מקסימום קצת ייראו קצות הרגליים! ומה בכך?
מסביר זאת רש"י: נכון, ייראו רק את הרגליים, אך גם זה נראה כבזיון לאבני המזבח, ועלינו לשמור את קדושתו.
ומסיים רש"י: "והרי דברים קל-וחומר: ומה אבנים הללו .. לא תנהג בהם מנהג בזיון – חבירך שהוא בדמות יוצרך ומקפיד על בזיונו על אחת כמה וכמה".
*
לעיתים נדמה לנו כי "צניעות" הכוונה רק להסתפקות במועט, או ללבישת בגדים בצורה הרמטית. באה התורה ואומרת לנו מהי צניעות אמיתית.
סיומה של פרשת יתרו – שהוא בעצם ה"תכל'ס" של מתן תורה – מלמד אותנו לדאוג עד הקצה האחרון לכבודו של הזולת.
בדיוק כפי שעשרת הדברות שניתנו במתן תורה, עם כל העוצמה הקדושה והאירועים סביב – מלמדים אותנו דווקא את הדברים הכל כך פשוטים לכאורה: כיבוד הורים, שמירת שבת, איסור גניבה ורצח ועוד –
כך ממש יש להקפיד על הצניעות מול הזולת. לא לעשות שום פעולה שיכולה לגרום לשני להיפגע – גם אם איננו מתכוונים לכך כלל. לדוגמא לספר לחבר/ה על קניה גדולה שעשינו כשאנחנו יודעים שהוא לא יכול להרשות לעצמו דבר כזה. או להתגאות בציון טוב שקיבלנו או מבחן שעברנו ליד האחר שנכשל.
נכון, זה רק "קצות הרגליים", אבל השני הוא בדמות יוצרך. חלק א-לוה ממעל ממש. ויש להקפיד על כבודו של יהודי!
*
זכיתי ואשתי שתחיה קרויה כמו אלפי בנות, על שמה של הרבנית ז"ל – "חיה מושקא". בשבת הקרובה יתאספו בביתו של הרבי אלפי השלוחות מרחבי העולם לכנס השלוחות העולמי, שמתקיים בסמיכות להילולת הרבנית, וגם אשתי תהיה שם כשליחת הרבי לחיפה.
"גם לה יש כוח לברך" אמר הרבי על אשתו, ובתור אחת שדואגת לכולם, תברך ותעורר רחמים על כולנו שנזכה כבר לגאולה השלימה בקרוב ממש.
שבת שלום ומבורך!