מאת: מ. פריד
אודה על האמת, שלא ממש הכרתי מקרוב ולעומק את החסיד ר' בועז לרנר ע"ה. וכפי שכתבתי השבוע לבנו בכורו יבלחט"א, חברי ואחי ל'קבוצה ע"ב' הת' מענדי שיחי': אביך היה מסוג האנשים עליהם תמיד אמרתי לעצמי "אני חייב למצוא הזדמנות לשבת להתוועד איתו, אחד על אחד, לשמוע ו'לחלוב' ממנו את הכל…" לצערי לא הספקתי.
אבל אפילו מהתרשמות חיצונית וכללית ביותר – הוא היה עבורי דגם מיוחד של חסיד משיחיסט אמיתי, חדור אמונה, התקשרות ושליחות. פניו כלהבת אש, בחיוך של שמחה ואור הנסוכים עליהם תדיר, שידרו עוצמה ונחישות בלתי רגילה. טייס-קרבי שהיה ונשאר חייל נצחי על משמרתו, מחיל האוויר עד חיל המשיח.
וממה שקצת ראיתי ושמעתי ממנו, ממה שהספקתי לקרוא בכתבות שפורסמו בימים האחרונים ומהדיבורים בין החבר'ה במהלך ההלוויה ובדרך אליה – התגלתה בפני דמותו כשילוב-מנצח ומצליח בין מאמין פאנאטי ש"ראשו בשמיים", חסיד, 'שפיץ' ו'בעל-תשובה' נלהב – לבין קבלן בנייה מעשי עם 'קבלות' בשטח, על קרקע המציאות.
***
חלק פחות ידוע מפעולותיו של ר' בועז, התרחש בתקופה של 'אחרי כ"ז אדר', כשהשתמש בידיעותיו ובקשריו הרפואיים כדי לנסות לסייע ולעזור לבריאות הרבי, בדרך הטבע. לא כל פרטי הדברים ניתנים להיכתב ובוודאי לא בפורום זה, רק נוכל לומר כי ר' בועז התמסר והשקיע אז מאמצים עילאיים, סכומי כסף אדירים ואפילו במחיר איום וסיכון ממשי לחייו, לא וויתר ולא נח וניסה לעשות כל שביכולתו, למען רפואת הרבי.
המדהים יותר הוא, שאחרי כל התעסקותו ומעורבותו המעשית עד לפרטי-פרטים, בנושא הרגיש והכאוב של בריאות הרבי (שכידוע, רבים וטובים מהחסידים ש'נכנסו' לנושא מסוכן זה או אפילו רק שמעו על פרטי עניינים אלו – איבדו מרגישותם החסידית, נפלו מאמונתם ברבי כאיש האלוקים והידרדרו לתפיסה מגושמת של 'בשר ודם'…) ר' בועז נשאר שלם באמונתו התמימה והפשוטה ואיתן בביטחונו ברבי ובבשורת הגאולה.
נראה כי הוא קורץ מחומר אחר, עמיד ויציב יותר, שלא מאבד את עשתונותיו מול ניסיונות ומכשולים. ר' בועז לא רק שלא התבלבל מולם, אלא המשיך לתמרן את הטיסה קדימה והלאה, הוא יזם ללא הפסקה עוד ועוד פרוייקטים ורעיונות חדשים, כולם בצלמו ובדמותו, ברצינות ובפרקטיות שאפיינה אותו. וכי איזה עוד משיחיטס אתם מכירים – שבנה שכונות מגורים, עם בית כנסת ומקווה לצידם?
כל כך קשה לומר, אבל אי אפשר לא להתפעל. איזה עוד חסיד או שליח זכה לעלות, איזה לעלות? 'להסתער' על גן-עדן היישר מתוך בית חב"ד, בעיצומה של שליחות ובאמצע התוועדות, רגע אחרי 'קולע' על השולחן וריקוד חסידי של 'ניגון הקפות': היי אייי אייי הייי, אייי איי היי… ובהמראתו זו האחרונה, העפיל ר' בועז לפסגה הגבוהה ביותר. הטובים לטייס.
***
"בהמשך העשייה תנוחמו" כך אמר הרבי בעקבות הטרגדיה הנוראה שהתרחשה בשנת תשט"ז, בבית הספר למלאכה בכפר חב"ד. אין ספק כי מסר זה ינחה וינחם גם את המתאבלים מרה על פטירתו – משפחתו הנפלאה, בניו המוצלחים והמוכשרים, שכניו וקהילתו וכלל משפחת החסידים בארץ ובעולם.
בהמשך העשייה בדרכו – באמונה פשוטה, התקשרות אמיתית, שליחות תמידית ומשיחיות כדרך-חיים. ולא בסיסמאות וזעקות, רעש וצלצולים – אלא בהתמסרות ודביקות במטרה המתבטאת בפעילות רצינית ומעשית, עם מעוף ויוזמה 'בראש גדול' ופורה.
כשנמריא במסלול זה ונשתמש בתכונות אלו, לביצוע והשלמת תפקידנו בהכנת העולם לקבלת פני משיח. כשניקח ברצינות את האחריות למשימתנו "לפרסם לכל אנשי הדור" ונאמין בהגשמתה המעשית על ידינו – אזי ננוחם כולנו בתחיית המתים ובגאולה האמיתית והשלימה, בהתגלות הרבי מלך המשיח שליט"א תיכף ומיד ממש.