-
קשה היום לתמים או לילד חב"די שגדל בחממה החב"דית, לדמיין קיץ ללא קעמפים חסידיים. מלחמת ופרצת, המנונים מולבשים על ניגוני חב"ד אותנטיים נשכחים, ויום אחדות של אלפי ילדים חב"דים למהדרין המצדיעים ביראה לרבי מלך המשיח ומכריזים יחי בשאגות קצובות. אבל זה לא תמיד היה כך… • לקריאה
חב"ד אינפו|כ״א באב ה׳תשע״טשניאור חביב
קשה היום לתמים או לילד חב"די שגדל בחממה החב"דית, לדמיין קיץ ללא קעמפים חסידיים. מלחמת ופרצת, המנונים מולבשים על ניגוני חב"ד אותנטיים נשכחים, ויום אחדות של אלפי ילדים חב"דים למהדרין המצדיעים ביראה לרבי מלך המשיח ומכריזים יחי בשאגות קצובות.
אבל זה לא תמיד היה כך. הרבה שנים לפני שפרחו כאן קעמפים בכל מדינה ומדינה ועיר ועיר, הקיץ החב"די היה נראה אחרת לגמרי. מפעלי הקיץ החב"דים היו שייכים לבתי חב"ד תחת המותג הישן והמוכר של 'קייטנות חב"ד' והיו מיועדות בעיקר לקהל היעד של בתי חב"ד.
ילדי אנ"ש, קיפצו וקייטו יחד עם ילדים מבתים לא דתיים שמילאו את הקייטנות של חב"ד שהיו אטרקטיביות ונתנו את המקסימום הנאה במינימום מחיר. ההמנונים דיברו פחות על התמסרות מוחלטת לרבי ויותר על אהבה לכל יהודי גם לזר ולידיד, על כך שצריך לחכות שש שעות בין בשרי לחלבי ושנסביר פנינו לעולים החדשים.
פעם הילדים לא היו חיילים, אלא קייטנים והתמימים לא טיפסו בין קיץ לדרגות מח"ט וגנרל, אלא הסתפקו בתואר הפשוט של מרכז, ומדריך בקייטנת חב"ד.
אבל לצד הקייטנות היה מפעל נוסף שפרח כאן. קראו לו 'מבצע של"ה' שזה כידוע ראשי התיבות של 'שיעור לימודי יהדות' על שם המוסד המפורסם שהקים הרבי.
מבצע של"ה, או 'קייטנית' כמו שקראו לזה באחד הגלגולים, היה בעצם שעת פעילות יהודית לילדים שידם לא השיגה לקייטנה המלאה או שלא הצטרפו לקייטנות מסיבות השמורות עימם. הם הוזמנו לבית חב"ד לשעה שעתיים אחרי הצהריים, וזכו למנה יומית של יהדות וחוויה עם פעילות אטרקטיבית.
ומפני אני מעלה באוב ופורש כאן זיכרונות ילדות ונעורים, מפני שאני עצמי פעיל הייתי באותן מסגרות של מבצע של"ה.
היה זה לאחר שניסיונותיי כבחור לארגן קייטנה משלי, כשלו כישלון נחרץ, תפס אותי הרב ניצן שמחון שליח ומנהל הפעילות בבית חב"ד גילה, וביקש ממני לרכז את פעילות השל"ה אחרי הצהריים בבית חב"ד. הסכמתי.
היו אלו שבועיים נפלאים בהם ריכזתי מיני קייטנה שבה השתתפו ילדי אנ"ש ביחד עם תושבי שכונת גילה בירושלים ברמות דתיות שונות. טיילנו, שיחקנו, נהנינו וכמובן למדנו יחד על פי תכנית מסודרת ששכללה משימות מאתגרות ומרתקות שכמובן הניבו פרסים נאים.
הייתה זו תקופה מופלאה של פעילות, של השפעה על הילדים, של קשר מיוחד שנרקם ביני לבין ילדים שלא הכרתי עד אז ושסביר שלא הייתי מכיר לעולם לולי שעת הפעילות הזו בבית חב"ד בגילה.
2.
הרבה מים זרמו בבריכות נחשונים ובמגלשות שפיים מאז אותה תקופת תום ונעורים. הקעמפים פרחו כפטריות אחרי הקיץ, ומלאה הארץ סדנים לייצור חסידים. סדנים מסוג כזה ומסוג אחר. סדנים עם שנת לילה וסדנים יומיים, לילדי השלוחים ולילדי אנ"ש, לכפ"חים, לצפתים, לנחלאים ולמגדליסטים.
אבל בתוך כל הפריחה הברוכה הזו, בצל מלחמות הופרצת וההמנונים המלחמתיים בניחוחות עתיקים, איך לומר? קצת נשכחו להם ילדי ישראל הקדושים והטהורים, תינוקות של בית רבן מאשדוד, רעננה, תל אביב ונס ציונה. ממקיף ה' ובית הספר ע"ש רבין ונעמי שמר ואלתרמן.
וכאן עולה שאלה ותמיהה גדולה. איפה אנחנו? היכן נרדמנו בשמירה? לאן נעלמה האחריות לכל אנשי הדור שהטיל עלינו נשיא הדור? היכן רוח השליחות שפיעמה בתמימים? הכיצד הפך דווקא הקיץ החב"די לזמן שכולו מופנה פנימה, אל תוך קהילת אנ"ש, התחלנו לייצר חסידים על הסדן, ומה עם שאר ילדי ישראל? להם לא מגיע סדן משלהם? סדנון? לפחות מכת פטיש?
3.
כולנו יודעים לצטט ולספר על הביקור של הרבי ב'גן ישראל', אותה נסיעה מפורסמת ונדירה של הרבי מחוץ לגבולות השכונה. אבל חשוב לזכור, ששם, בקרית גן ישראל, לא חיכו לו סיירות וגדודים של ילדים עם פיאות וכיפות יחי, עם גנרלים צרודים ששרו 'רבי שלך אני לעד'. בעצם, גנרלים צרודים אולי כן היו, אבל הילדים שהיו שם לא היו ילדים מאהלי תורה או מאהלי מנחם, הם היו ילדים אמריקאים, חלקם בנים לניצולי שואה, רובם מבתים לא דתיים, ילדים עם כיפות סטאן לבנות, שנלקטו אחד לאחד על ידי שלוחים, פעילים ובחורי ישיבה ונשלחו למחנה קיץ כדי להחדיר בהם קצת יהדות בצורה חוויתית. בשבילם יצא הרבי מגדרו ונסע לבקר אותם ולדבר בפניהם.
אין לזלזל בחשיבותם של הקעמפים לחיזוק ההתקשרות, החינוך החסידי, הלהט והאמונה, אבל הביטוי 'סדן שמייצרים עליו חסידים' נאמר לכאורה על אותם ילדים שלוקטו לאותם קעמפים ראשונים של גן ישראל, אליו נסע הרבי.
עכשיו דמיינו את עמרי מבאר שבע, את רז מתל אביב, את יואב מחיפה ואת שלומי מטבריה, והמשפט 'סדן שמייצרים עליו חסידים', יקבל משמעות אחרת לגמרי.
4.
לכן בעיני הבשורה של 'יהדודס' היא לא רק בשורה נפלאה, אלא היא בעצם חזרה למטרה המקורית שלשמה הומצאו הקעמפים. והחיילים של הרבי, התמימים, חיילי בית דוד הם חוד החנית של המיזם הנפלא הזה. מתוך תחושת שליחות ובשל האחריות שקיבלנו מנשיא הדור. לא להסתפק ב'שיפוץ', אלא להחזיר את הסדן לתפקידו המקורי ובאמת להתחיל לייצר עליו חסידים.
*
תגיות: יהדודס
וידאו-
ArrayArrayArrayArrayArrayחדשות חמות
-
"סערת שבת?!" • הספר שישנה את סעודת השבת שלכם
-
18 שנים לתאונה הקטלנית בה נהרגו שלושה תמימים ע"ה
-
"הנרות הללו קודש הם": הדלקת נר חמישי בבית חיינו
-
'שמע ישראל': נחשפו קולות הקשר של השב"כ בחילוץ החטופים
מוזיקה-
ArrayArrayArrayבחירת העורךגאולה ומשיחמגזין
-
של"ה = שיעורי לימוד הדת
סוף סוף משהו מדבר לעניין