במה אתה מזין את המוח שלך?

ה'תק"ע – 1809. העיתון המודרני הראשון בעולם רואה אור בשטרסבורג, צרפת. "אביסה" נקרא שמו – "אגרת" בגרמנית. האנשים שקמו באותו בוקר הרימו גבה במבט מנומנם למראה מוכר העיתונים, "מדוע שאקנה גיבוב ניירי מלוכלך בדיו לשימוש חד פעמי?" עדיין לא חשבו לעטוף בהם דגים.

אך סקרנותו של האדם ותאוותו למידע ניצחה. הראשון שקנה את ה"אביסה" סלל דרך למליארדים אחריו שנוהרים וחוטפים מידי בוקר את העיתון – בגרסתו המודפסת או המקוונת – ושותים בצמא את החדשות, הפרשנויות, הדעות ואת המידע החדש שמחלחל למוחם כמים צוננים לקיבתו של הצמא.

התהליך האבולוציוני הארוך שעברה העיתונות העולמית הוא עמוק, רחב ומעורר השראה. ממידע מקומי פשוט עד לסוגות עיתונאיות, פורמטי גליונות, שלל מקצועות חדשים, ז'אנרים ותת ז'אנרים של המילה הכתובה המופצת, כללי אתיקה, בתי ספר עיתונאיים ואינסוף עיתונים ומערכותיהם שנוסדו ברחבי העולם.

מגליון חדשות דקיק בשטרסבורג ועד לעולם התקשורת המסועף של 2019. תקשורת שצברה עם מאות השנים כח והשפעה והפכה למוצר צריכה אנושי – בסיסי, תרבותי, שהיה בתחילתו נחלת עשירי ושועי ארץ, ולבסוף נחלת הכלל.

בעצם 'עיתון' הפך לכלי ביטוי רב עוצמה שכל גוף, ממשלה או תנועה המכבדים את עצמם משתמשים בו לא רק ליידע את הציבור ואת העם, אלא גם להעביר דרכו את מצעם, להטמיע את ערכיהם, לשדר את מסריהם ולעצב באמצעותו את דעת הקהל.

אך כמו הזהב שכל הוויתו נבראה לבנין המשכן, כך באה העיתונות אל יעודה כאשר רבותינו נשיאינו הפכו אותה לכלי להפצת יהדות. כך נולד עיתון "האח" ברוסיה של אותם ימים (ה'תרע"א – ה'תרע"ד) שנועד לילדים, תפס מקום של כבוד בחומרי הקריאה שלהם וחולל גדולות ונצורות. כך גם נוסד "התמים" (התרצ"ה – ה'תרח"ץ) שעורכו בפועל היה הרבי שליט"א מלך המשיח ואשר הביא חומר איכותי והגות תורנית לתלמידי התמימים.

גולת הכותרת היא ללא ספק "משיח אין גזעטען", כמילותיו של רבינו הזקן וכמו שהורידה למטה בארץ הרבי שליט"א. העיתונות, השואפת לאובייקטיביות, השוקדת על דיוק ואמינות, הדבקה במיינסטרים ומתרחקת מהשוליים, מפרסמת את ביאת המשיח, ממש ככה!

אחרי כמאתיים שנה, בא עיתון חדש לעולם, לא חדשותי, לא פוליטי, לא סטיילסטי, לא צרכני, לא מיינסטרימי. רק 'משיחי' ותו ליכא. הוא החל כגליון דקיק המעביר את המתרחש ב'בית משיח' – 770 אליו נשואות עיני כל חסידי חב"ד והמשיך כמגזין רב תוכן. מנצל את כל האפשרויות של ענף העיתונות ומביא לידי תכלית את כל האבולוציה שלו. משיח בעיתונים! ויתרה מזו – עיתונים של משיח.

הנהיה כדבר הזה או הנשמע כמוהו?

*

למי אנו נותנים להשפיע על המוח שלנו, על מוחם של ילדינו, ביד מי נפקיד את הזנת המידע ומהיכן נרווה את הצורך שלנו בקריאה, מי יכנס ויחלחל בעטו ובמקלדתו לתאי הזיכרון שלנו ומה התוכן שיקנה שם שביתה?

כל מושך בעט? כל עיתון מקדם אג'נדה? כל ערימת טקסט איכותית ומעניינת את העין? כל מגזין מעוצב ורב תוכן?

כשמדברים על כשרות המזון, אין לנו ספק שאין מקום לפשרות. שלא ניתן אל פינו 'קצת כשר' או 'כשר בכללי', שלא יעבור את מפתן ביתנו מוצר או מאכל שאינו חתום בטבעת המלך של כשרות מהודרת, כי חסידים אנו ומה לנו ול'קצת כשר'.

גם במזון המוחי אנחנו מהדרים בכשרות. הס מלהזכיר כתבי עת מסוגים אלו ואחרים השטופים בחיזו דהאי עלמא, המונחים בפוליטיקה ובהנחות העולם, אלא גם בתוך עיתונים חרדיים וחסידיים, גם בזה אנו מהדרים. לא רק ב'תוכן נקי', אלא גם ב'תוכן קדוש', תוכן שמקדם אותנו ואת העולם כולו ליעדו.

עיתון שכל כולו נקרא על שם משיח, שכל מדוריו ותתי מדוריו קשורים לבשורת הגאולה, שגם מוסף הנשים שלו, המדבר בשפת העולם, המגיש 'קאוצ'ינג', זוגיות ומתכונים, רווי גם הוא כולו בשליחות היחידה. זהו עיתון שלא רק אנו יכולים להכניס ברוגע לביתנו, אלא אף נרוץ ונחזר אחריו, להאיר את הבית ולהפרות בו את החסידישקייט ואת החושים החסידיים שלנו ושל משפחתינו.

כי במה שנכנס למוח שלנו ושל ילדינו, אין פשרות, זה המקום הכי עדין, הכי רגיש והכי טהור, לשם נכניס את הרבי שליט"א מלך המשיח כמו שהוא. לא כחל ושרק וללא עיגולי פינות. מתוך הקפדה על הוראותיו הקדושות ומתוך היצמדות עיקשת לשליחות היחידה שהטיל עלינו – קבלת פני משיח צדקנו.

אז בעת הזאת, של רגע לפני הגאולה, העיתון שנכניס בכבוד הביתה, שנתן לילדינו להגות בו, שנשאב ממנו את מידע ותוכן, שנלמד באמצעותו קאוצ'ינג וצרכנות, שנידע דרכו על המתרחש ב'חדשות', יהיה 'בית משיח'.

*

לחתימה על מנוי און-ליין לחץ כאן