למה החלטתי לתת 3 מטרים חדשים? • טור נוקב

מאת מ"מ הכהן

לא צריך להיות חסיד גדול או היסטוריון מדופלם, כדי להכיר סיפור או שניים שתמציתם: "הרבי ביקש, חסידים היססו, ההזדמנות הוחמצה, שנים אחר-כך תופסים את הראש ואומרים 'למה לא עשינו'…".

נכון שאתם מכירים כאלה סיפורים?

למה לא הרימו את היד לעשירות בהתוועדות, למה לא כבשו את דמשק, למה לא פסקו שהגאולה תבוא עכשיו, למה לא חיכו עם הסחורה, למה לא… למה לא.. למה לא…

לישיבה שסיימה קמפיין של 24 מליון לפני שנה וקצת יש את כל הסיבות שבעולם להגיד 'לא'. הם מספיק חכמים כדי להבין שאנשים כבר נתנו את שיכלו. אבל הם קיבלו מכתבים מפורשים מהרבי שצריך ללכת על זה והם הולכים.

הם לא מצטרפים לסטטיסטיקה הכואבת, הם שם, עם הרבי בכל הכח.

הדבר הזה לבד הוא כל כך ענק ועד כדי כך לא מובן מאליו, שאני רוצה להיות חלק ממנו.

לא הכל מושלם. גם לי יש בטן מלאה על הישיבה בתחומים מסויימים. גם אני הייתי רוצה לראות דברים מסויימים קורים אחרת. אבל הלו – – –

זה בכלל לא הישיבה. זה הרבי ששם את השם שלו על הסיפור הזה.

אז אני שם. עם שלושה מטרים חדשים.

קפצו למים.

בינינו, מה זה 83 ש"ח בחודש?

מטרנה וחצי. קניית השלמה של אמצע שבוע בירקות. שמינית טנק דלק.

תשחררו!

והרבי יעניק בחזרה עד בלי די, אין לי בזה ספק בכלל.

בפלוס בבנק, או בבניי חיי ומזוני רוויחי.

מכירים את הספר 'ברגע האמת' על כל מה שהרבי אמר וחזה ואף אחד לא הקשיב? אז יש לכם רגע אמת כזה עכשיו. להיות עם הרבי או להיות בפוזיציה של דיין, בגין ופרס.

לכו על זה אחים יקרים שלי!