להמשיך עם פרסום והכרזת ה"יחי אדוננו"! • דעה

הרב ברוך בועז יורקוביץ', רב קהילת חב"ד בלוד, מרבני מכון הלכה חב"ד

מדוע להכריז "יחי המלך"?

בנוגע להכרזת ה'יחי אדוננו', ישנם כמה טעמים בחשיבות העניין, הם מובנים לכל מי שלמד את השיחות. הרבי מבאר את זה וכותב במפורש בשיחה של ב' ניסן תשמ"ח, שיש שלוש דברים בעניין של "יחי אדוננו".

עניין ראשון בעניין של "יחי אדוננו", הוא הקשר הפנימי בין המלך והעם. את הענייין הזה הרבי חידש לנו בתפילה של "יחי המלך", שמצד עצמו המלך מרומם מהעם, אין לו קשר עם העם והוא משכמו ומעלה גבוה מכל העם.

מצד שני המלך שייך לכל אחד ואחד והוא ריבוי של העם. בזמן שאנחנו רוצים שהמלך זאָל אַראָפּקומען (יבוא) וייכנס לתוך העם, אנו פועלים זאת על-ידי שאנחנו מבקשים "יחי המלך", אנו פועלים שהמלך ירד מהמדריגה שלו, מהרוממות שלו. שהוא יחי' את העם ויהי' הלב של העם. והרבי אמר שזה מוסיף חיות לרבי וזה מוסיף חיות לחסידים.

והעניין השני' שהרבי מסביר בעניין של "יחי אדוננו", הוא העניין של ההתקשרות וקבלת המלכות.

ישנם עוד טעמים מדוע להגיד ולהמשיך עם זה – מתחיל מה"מעשה רב" – העידוד של הרבי במשך למעלה משנה וחצי. מעשה רב זה דבר חזק מאד שממנו לומדים הלכה. אם יש "מעשה רב", שהרבי עודד את זה והרבי עושה עם כל החיות שלו, ומעודד את העניין של "יחי אדוננו", זה סימן שזה עניין אמיתי וזה ענייין שנמשך לכל הזמן.

ויש לנו גם את השיחה שהרבי אומר (על הרבי הקודם) שההסתלקות לא פועלת שום שינוי, הרבי גם אמר שכל הדברים שהרבי הקודם אמר בנוגע לרבי הרש"ב, הוא פסק על עצמו. במילא ברור שהעניין של הסתלקות לא פועל שום שינוי. אלו הם הטעמים העיקריים להגיד "יחי אדוננו" עם כל השטורעם כפי שאנו אכן נוהגים.

משיח לא מרחק, המחלוקת מרחקת!

הטעמים שלא להגיד יחי אדוננו הם, בגלל שהרבי דורש שיהי' אורות דתוהו בכלים דתיקון, שצריך להיות באופן המתקבל, ושההכרזה כעת גורמת לחילול ה' ולריחוק יהודים מהיהדות.

קודם כל, להגיד שההכרזה גורמת לחילול ה' ולריחוק יהודים מהיהדות, זה החלטה. מי החליט את זה? מי אמר את זה? מאיפה יש ראיות על זה? "יחי אדוננו" והענין של משיח לא ריחקו ולא מרחקים אף יהודי מהיהדות. מה שמרחק יהודים זה עצם המחלוקת, שיהודים מדברים נגד מישהו אחר, ומראים לעולם שבחב"ד יש מחלוקת.

בכל השנים חב"ד הייתה מאוחדת, עניין של מורם מעם. כולם ידעו שיש לנו רבי והמושגים שלנו הם למעלה מהבנה של כל אחד ואחד, לא כולם מבינים אותם, שיש לנו שיטה ויש לנו דברים מיוחדים. לפתע הם רואים שבעצם יש בחב"ד מחלוקת, זה מה שגרם את החילול ה' ואת הריחוק יהודים.

הפסקת ה"יחי אדוננו" גורמת לחילול השם!

לפני מספר שנים התקיים דיון בעניין של "יחי אדוננו". קיבצו את כל הרבנים בפועל – אלו שיש להם קהילות, ושאלו אותם: איך אתם מסתכלים על זה, האם זה גורם חילול ה' באזור שלכם? כולם אמרו שאדרבה – להגיד שטעינו וכו' ח"ו, זה יגרום יותר חילול ה'! צריך להסביר ש"יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" הוא דבר אמיתי ונצחי, שהוא יכול להתקבל בעולם.

בנוגע לצורת ההסברה, מי שקשה לו, יכול להגיד שזה רק העניין של הקיצו ורננו שוכני עפר. מי שיכול להסביר, שיגיד שהעניין הוא כמו שהרבי מסביר על 'ויחי יעקב' שיעקב אבינו לא מת. אבל להגיד שטעינו – זה ישבור את הכל, זה לא ישבור רק את חב"ד אלא את כל היהדות, כי אם טעינו אז הרבי הוא אדם כערכנו, ולפ"ז יכול להיות שגם מבצע תפילין הוא טעות…

היה אז הדיון, והיה ה'פסק דין', הרוב המכריע אמרו שאדרבה, שצריך להגיד "יחי אדוננו". להגיד ח"ו להיפך זה אסור! זה חילול ה'!

טענה נוספת שקיימת, שצריך להיות אורות דתוהו בכלים דתיקון, שצריך להיות באופן המתקבל – על זה יש וויכוח.

יש מי שאמרו ששני הדברים לא יכולים להיות יחד. או שמתנהגים באופן של 'אורות דתוהו' או 'בכלים דתיקון'. בעניין הזה צריך לזכור שבהלכה יש כללים איזה הוראה נדחית ובגלל אלו סיבות אפשר לדחות הוראה. יש לך שלוש הוראות שצריכים להגיד יחי, ויש הוראה אחרת שלפי דברי כמה אנשים יוצא ממנה שלא צריך להגיד יחי, לפי זה, איזו הוראה נשארת ואיזו הוראה נדחית?

ויש אנשים שאומרים שהם כן יכולים להסביר באופן שלא יהיה סתירה בין ההוראות. אז בטח שההלכה הברורה פוסקת שצריכים לשמוע לאותם אנשים שאומרים שאין סתירה בין ההוראות, שהם יכולים להסביר את זה באופן המתקבל!

יכול להיות שמי שטוען שהוא מייצג את חב"ד, שלא ייצג את זה, שלא ידבר על זה, ושיתן למישהו אחר להסביר את הנושא, למי שיכול להסביר את זה באופן המתקבל.

בתנועה של רבי לא שייך לטעות!

זה היה פעם הויכוח. הויכוח של פעם היה באופן שאנחנו חושבים ככה, ויש אחרים שחושבים אחרת, אנחנו עומדים על מקומנו ואומרים ברוך המקום שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים, והם טועים. וככה אנחנו ממשיכים.

בתקופה האחרונה, התחדש דבר חדש. הוציאו כתב יד מיוחד של הרבי. המכתב נכתב בנוגע לספרים, ופרסמו את זה בכפר חב"ד. הכתב יד הזה הוא מאד יקר ומאד מעניין – הרבי מסביר שם מה זה רבי. הרבי כותב שם לראשונה מה זה רבי, מה המציאות של רבי, זה דבר מאוד מיוחד.

הפתק הזה נכתב בקשר למשפט של הספרים. הצד שכנגד טענו שהם יורשים. הוא הציג את הדברים הפשוטים. הוא הנכד של הפריערדיקע רבי ובמילא הוא יורש. הוא לא יודע שום דבר. פשוט בפשטות. שום קונצים. והרבי אמר, שהספריה היא לא ענין פרטי של הרבי, הספריה היא לא של הרבי, אלא של של אגודת חסידי חב"ד. של כלל החסידים. והמקור לזה הוא מכתב שהרבי הקודם כתב לוושינגטון בזמן שהספרים היו בפולניה, כשביקש עזרה להוציא משם את הספרים ולהביא אותם לארצות הברית, ושם במכתב הרבי הריי"ץ כתב שהספרים הם שייכים לספריה של אגודת חסידי חב"ד.

המזכיר של הרבי הקודם, שהוא היה העד העיקרי של הצד שכנגד – חיים ליברמן, הסביר שהרבי הקודם אמנם כתב את זה, אבל הוא כתב את זה מן השפה ולחוץ בכדי להשפיע על וושינגטון להביא את הספרים. כי אם יגידו שזה ענין פרטי של איש פרטי וושינגטון לא יהיה מעוניין להשתדל להוציא את הספרים, אבל אם יגידו שזה ענין כללי של אגודת חסידי חב"ד שיש לה סניף בארצות הברית, יש מקום שוושינגטון יעזור וישתף פעולה. ככה הסבירו הצד שכנגד. זה דבר שמתקבל על פי שכל.

ועל זה נכתב הפתק המיוחד. שם הרבי הסביר מה זה רבי. הרבי אמר שהיסוד הראשון של כל אדמו"רי חב"ד הוא ביטול היש, "מתחיל בעצמו באמיתת היותו אדמו"ר הרי זה שליחות נפשית ועיקרית, לנהלם ולעודדם בתורה ומצוות בכלל, מתחיל באמונת ה' בשמירת השו"ע ולהוראתם דוגמא חי' בזה עד כדי מסירות נפש בפועל".

וואס שטורעמט דורך די וועלט

והמילים הבאות בהמשך הן העיקר בנוגע לענייננו: "ופשיטא לשלול כל פעולה שיוכלו לטעות להיפך". הרבי אומר שלא יכול להיות שהרבי יעשה פעולה שעל ידה יפרשו להיפך ממה שהתכוון.

עד עכשיו הדיון היה סביב השאלה מי הבין טוב יותר את הרבי. עכשיו, כשהרבי אומר ש"לא יכול להיות מציאות כזו שמפעולה של הרבי יצא טעות", מכאן אנו רואים, שמי שאומר שיכולות לצאת טעויות ממה שהרבי עודד ומעודד את ה"יחי אדוננו", שיכולות לצאת תוצאות שליליות רח"ל, תוצאות של חילול ה', הוא אומר היפך דעתו הברורה של הרבי… זה דבר מאד חזק!

והרבי מדגיש את העניין בתוקף הכי גדול: "והקא סלקא דעתך אולי כתב רק על פנים היינו טיפשות, והאומר כן זהו חילול ה' הכי גדול", והרבי מוסיף ואומר, שהאומר כן במזיד "צריך להיות ב'רמח' רח"ל". הרבי אומר, שמי שאומר שמפעולה שהרבי עושה יכולות לצאת תוצאות שליליות של חילול ה', חייב להיות ב'רמח'. 'רמח' הם אותיות חרם, הרבי לא רוצה אפילו לכתוב את המילה הזו, שמי שאומר את זה במזיד חייב להיות ב'רמח' רח"ל.

המילים האלה הם מילים וואָס שטורעמט דורך די וועלט!

עד עכשיו חשבנו שאנחנו אומרים ככה והם אומרים ככה וזה לא נוגע. אבל המילים האלה פשוט שטורעמט דורך די וועלט (מרעישים את העולם)! כשראיתי את זה בהתחלה יצאתי מהכלים.

לרחם על הטועים

ישנו ענין נוסף, חשוב בפני עצמו. מיד אחרי המשפט, אחרי ה'דידן נצח', הרבי ביקש מלייב'ל גרונר שילך לר' חיים ליברמן וידבר איתו ויסביר לו שהוא צריך לחזור בו על מה שהוא אמר. שזה נוגע בנפשו שהוא יחזור בו מהמילים האלו. עד כדי כך!

מדברים על מזכיר. מזכיר של הרבי זה לא איש פשוט. עד כדי כך שהוא היה אחד מהמועמדים אפילו להיות חתנא דבי נשיאה. הוא לא איש פשוט. אבל עם כל זה הרבי ביקש שהוא ידבר איתו וישכנע אותו שהוא יחזור בו מהמילים האלו שהוא אמר, שמה שהרבי עשה זה רק בחיצוניות ומזה יכול לצאת חילול ה'.

מזה יוצא לנו שלב חדש בכל הענין של ה"יחי אדוננו", שבאמת אנחנו צריכים לרחם על האנשים האלה שטועים בנפשותיהם ואומרים מילים כאלה, שהרבי אומר עליהם שאם אומרים אותם במזיד צריכים להיות בחרם רח"ל, וצריכים להסביר להם שלא יכול להיות מרבי מציאות שיצא ממנה חילול ה', ומי שאומר כך לא יודע מה זה רבי. רבי לא שייך לדבר כזה.

באחד מהספרים מובא, שאם רואים צדיק בחלום סימן שזה מוכרח להיות אמת, כי לקליפות אין שליטה בזה. על פי נגלה זה גם מובן, "בהמתם של צדיקים אין הקב"ה מביא תקלה על ידיהם".

כל מה שהרבי עושה זה בכוונה, גם כשהיה בי' שבט תשנ"ג מישהו שביקש מהרבי שלא יצא, כיון שזה יעשה חילול ה', והרבי לא שמע אליו…

הרי בפועל מי דחף את כל העסק הזה? זה הרבי! אז מהרבי שיצא חילול ה'??? אז מי שאומר את זה רח"ל לא מבין לא ברבי בכלל.

מצד שני אנחנו צריכים לרחם עליהם שהם יחזרו בהם מהטעות, כמו שהרבי נתן את ההוראה, ש"ארויסנעמען די ווערטער" (שיחזרו בהם מהמילים האלו) שיכול להיות טעות מהרבי.