רבים על הכתר? • בית נאמן

מאת זאב קרומבי, באדיבות מגזין בית משיח

מריבות הן חלק שכיח מאד ביחסי נישואין. נדיר מאד למצוא זוגות שלא רבים ביניהם. יחד עם זאת, לא כל הזוגות רבים באותה עוצמה, ולא בכל המריבות מתעוררים אותם רגשות שלילים. פעמים רבות מריבות הן לא באמת בעיה גדולה. חלק לא קטן מהמריבות יכול להיפתר פשוט בכך נהיה יותר נחמדים אחד לשני. יש זוגות שרוב הבעיות שלהן היו נפתרות אם רק היו מתייחסים יפה אחד לשני כמו שהם מתייחסים יפה לחברים ולחברות שלהם… נהוג להגיד ש"אם את רוצה להרגיש מלכה, תהפכי את בעלך למלך…" (ולהיפך).

לפעמים המריבות סובבות סביב המחלוקת "מי בראש". במקרים כאלו כדאי לשבת ולסכם (רצוי ביחד עם אדם שלישי) על חלוקה של התחומים בבית, ולהחליט למי "שייך" כל תחום. לדוגמא, ברוב המשפחות (אבל לא בכולן!) הנושא הכספי הוא באחריותו של הגבר, והנושא של הבית הוא באחריותה של האישה. זה כמובן לא אומר שלא נעזור אחד לשני, אלא שנחליט שכל תחום יהיה באחריות אחד מאיתנו. תמיד ננסה להגיע להסכמה בינינו מה לעשות בתחום הכספי או בתחום הבית, אבל, במקרים הנדירים בהם לא נצליח להגיע להסכמה אז אחד מאיתנו (בהתאם לתחום בו מדובר) יחליט מה לעשות והשני יקבל את דעתו.

לפעמים זוגות רבים בנושאים משמעותיים שבמהלכן מתעוררים רגשות מאד עוינים וכואבים, אולם גם מריבות כאלו אינן תמיד "סוף העולם". אפשר ללמוד לא להתייחס ברצינות גדולה אפילו לרגשות כואבים אלו. בטיפול מקובל הביטוי "להחזיק אותן בקלות" (holding them lightly). פעמים רבות אנו לא באמת רבים בגלל איזו בעיה אצל בן או בת הזוג שלנו, אלא פשוט כי אנו עצבניים. נושאים, שבמצב אחר היו נראים לנו די נסבלים, נראים לנו פתאום נושאים קריטיים. פתאום נראה לנו שזו בעיה שאנו לא יכולים להמשיך בלי לפתור אותה. נהוג להשתמש בראשי תיבות "עכב"ר" כדי לציין את המצבים בהם אנו יותר רגישים. "עכב"ר" הן ראשי התיבות של המילים: עייף, כועס, רעב, בודד. כשאנו באחד המצבים האלו אנו נהיים הרבה פחות סבלניים כלפי בן או בת הזוג שלנו, וכל דבר מרגיז אותנו. הפתרון למצב הזה הוא פשוט לחכות מספר שעות (אבל לא יותר מ 12 שעות) כדי להירגע ולהתאושש ולישון ולאכול, ורק אז להגיב על המריבה.

גם כאשר אנו סוערים כדאי לזכור מה שכתב הרבי הריי"צ לאחת הנשים: "גם כאשר האישה מוצאת חסרון כל שהוא בהתנהגות הבעל, חייבת היא – ויכולה – לתקן זאת רק על ידי דברי נועם ויחס טוב. ובשום אופן אסור להשתמש בלשון קשה ויחס רוגז אפילו כשזה בא רק כדי להרתיע, הדרכים הטובות ביותר להצליח הם רק באופן האמור". (ההדגשה שלי. ז.ק. אגרות קודש הרבי הריי"צ, כרך ז, עמ' נג-נד. בתרגום מאידיש). כדאי לזכור שרוב הזוגות עוברים זמנים לא קלים, אולם כמעט תמיד הזמן עושה את שלו ולאט לאט בני הזוג מצליחים לבנות ביניהם יותר אמון. אמון הוא יסוד חשוב ביותר בתיקון יחסים בין בני זוג. יש סוגים שונים של אמון בין בני זוג, אולם סוג מסוים של אמון נמצא כמשמעותי במיוחד אמון לתיקון ופיוס בין בני זוג. סוג אמון זה נקרא "אמון אלטרואיסטי". מה הוא אמון אלטרואיסטי? אלטרואיזם מנוגד לאֵגוֹאִיזְם (אָנוֹכִיּוּת) שהוא המצב בו האדם דואג אך ורק את עצמו. לעומת זאת,אַלְטְרוּאִיזְם הוא הרצון לעשות טוב לשני ללא כוונה להרוויח שום דבר.

אמון אלטרואיסטי נבנה בין בני זוג כאשר כל אחד מהם עושה דברים שונים, לא רק לטובת עצמו, אלא גם לטובת השני בלי כל אינטרס עצמי. מעשים אלו יוצרים אמון שבן או בת הזוג מעוניינים בכנות בטובתנו. כמובן, שהדגש אצל כל אחד הוא על הדברים שאני אעשה למען בן או בת הזוג שלי, ולא על המעשים שבן או בת הזוג שלי יעשה עבורי. מעשים כאלו מראים לבן או בת הזוג שלי שאני "רואה אותו/אותה". כאשר אנו בונים בינינו "אמון אלטרואיסטי" הוא נותן לנו את הכוח והיכולת להתמודד ביתר קלות עם הוויכוחים והעימותים שמתרחשים מפעם לפעם בינינו.

__________

זאב קרומבי הוא מטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות, ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות zeev@crombie.com  או 0547-822686