שניאור חביב, בית משיח
בשלהי השבוע שעבר התקיים בכפר חב"ד כנס מיוחד לשלוחים בענייני גאולה ומשיח לכבוד כ"ח ניסן, בשילוב עם יום היערכות לקראת ל"ג בעומר.
בשנים האחרונות, תהלוכות ל"ג בעומר הולכות וצוברות תאוצה מחודשת. בזכות הרבה מחשבה, יוזמה וחזון של שלוחים שחשבו בגדול והרימו את הכפפה. במרכזו של יום ההיערכות עמדה כמובן הצגת התכנית החדשה שתלווה את ל"ג בעומר השנה. אחד החידושים המעניינים, היה התגייסותו של יובל שם טוב לקמפיין הפרסום לתהלוכת ל"ג בעומר.
יובל שם טוב הוא קצין קרבי במילואים, שחקן ואמן ישראלי מפורסם המופיע בעיקר מול ילדים ומוכר בעיקר כמי שמגלם את דמותו של 'יובל המבולבל'. עבור מאות אלפי ילדים בישראל יובל הוא סוג של גיבור תרבות והוא אכן עשוי לגרום לילדים רבים לנטוש לרגע את המסך, לצאת מהבית ולהצטרף לתהלוכת הילדים השכונתית לכבוד ל"ג בעומר.
לפני כחודשיים, יצא לי לראיין את יובל המבולבל לעיתון עולמות. הראיון היה במסגרת מדור 770 מילה. כיוון שאינני נוהג לצפות בהצגות ילדים, ערכתי תחקיר מקיף באמצעות חברת המחקר הבינלאומית 'גוגל'. ידעתי שלמר שם-טוב זיקה כלשהי למסורת ישראל. יחד עם זאת, אמנים רבים חוששים לספר על הקשר שלהם ליהדות, במיוחד לאמצעי תקשורת, מחשש לפגיעה יחצ"נית.
קיוויתי שאצליח לגרום לו לספר בחופשיות על אותו קשר. האמת שהופתעתי כשהחל לספר על הקשר שלו למסורת היהודית. הוא סיפר עושה קידוש, מניח תפילין, משתתף בשיעורי תורה, מקפיד על נטילת ידיים ומהקיץ הקרוב, הוא יפסיק להופיע בשבת.
כששאלתי אותו על תהלוכות ל"ג בעומר, הסתבר כי לתהלוכות תרומה לא מבוטלת בתהליך ההתחזקות של האמן. בשנים האחרונות הוא רוקד מידי ל"ג בעומר על כמה תהלוכות. ואפילו כתב מופע מיוחד לתהלוכות המשלב מסרים מהחסידות ופסוקים משנים עשר הפסוקים, כנראה שהשעות הרבות של השלוחים במחיצת צוות ההפקה והאמן עשו את שלהן.
אבל מה שבאמת עניין אותי אישית כשראיינתי אותו, היה הדמות שהוא מגלם. וכאן תפסו אתי שני דברים. הראשון, זה היה כשהוא סיפר לי שההצגה הראשונה שהוא כתב נקראה בהתחלה 'לוחמי האור' ולאחר מכן הוא שינה את שמה ל'גיבורי האור' בהשראת המשנה בפרקי אבות 'איזהו גיבור הכובש את יצרו'.
"בשביל להגיע אל האור, צריך להיות גיבור. גיבור במובן של 'איזהו גיבור הכובש את יצרו'" אמר לי שם טוב, "בשבילי, יצר הרע זה פחדים, כעסים ודאגות. כל הדברים השליליים שבהם הסיטרא אחרא (כך במקור) מנסה להפיל אותנו ואנחנו נלחמים בזה. אם אני באמת רוצה להיות גיבור אמיתי אני צריך לכבוש את היצר, את הפחד, את הכעס, את הקנאה והדאגה וככה אני מתחבר לאור. האור שנמצא למעלה, האור האלוקי". דברי יובל.
הדבר השני קשור לדמות המבולבלת שהוא מגלם. שאלתי אותו מה הקטע עם 'המבולבל'? והוא סיפר לי שבאיזשהו מקום הוא מגלם את עצמו. "אני באמת קצת כזה מבולבל ושוכח כל הזמן דברים והרבה פעמים דברים לא מצליחים לי", הוא אמר לי, " אבל ברוך ה', כשיש חשיבה חיובית, אמונה ולב שמח כל הדברים מתחילים להסתדר. ולמרות שיובל הוא מבולבל, הוא שמח ובגלל זה דברים מסתדרים לו בחיים. זה מה שאני מנסה להעביר לילדים בצחוק ובהומור".
הוא סיפר לי שהוא יצר את הדמות כדי לתת לילדים ביטחון עצמי. "ילדים הם בטבעם מבולבלים, וכשהם רואים מישהו יותר מבולבל מהם זה גורם להם וביטחון עצמי". הוא אמר.
טוב, אני לא בא כאן כדי לתת הכשר ח"ו לכוכב ילדים כזה או אחר מבולבל ככל שיהיה. אין ספק שהשימוש בדמותו של השחקן נועדה אך ורק כדי למשוך כמה שיותר ילדים לתהלוכות ולהעביר דרכו את המסרים של ל"ג בעומר, אהבת ישראל ושמחה בתקווה שזה ייקלט אצל אי אלו ילדים מסויימים בצורה פנימית יותר.
אני גם לא בטוח שהייתי ממליץ לכם לפנות אל שם טוב כיועץ חינוכי אולטימטיבי, אבל בכל זאת, יצאתי אז עם שלשה תובנות מהשיחה עם השחקן והן שבו אלי בסוף השבוע שעבר בכנס בכפר חב"ד.
הראשונה, אם יובל המבולבל מנצל את הצגות הילדים שלו כדי להטמיע מסרים של 'איזה גיבור – הכובש את יצרו', אז מה יש לנו לחשוש להעביר את המסרים שיש לנו להעביר?
פתאום יצא לי לחשוב על כל אותם ילדים מפוזרים ומבולבלים שמקבלים מהחברה, מהבית ומהמערכת אין ספור משובים שליליים, ואולי באמת על לא עוול בכפם?
דבר שלישי, אנחנו מתייגעים הרבה על התהלוכות, חושבים על הילדים, על ההורים, על השכונה והשטורעם דקדושה, אז הנה, מסתבר כי התהלוכות הן כלי לא רע להשפיע גם על אמני הילדים.
לתגובות shneorc@gmail.com