הרב יעקב גלויברמן במונולוג ממלחמת שלום הגליל

הרב יעקב גלויברמן במונולוג ממלחמת שלום הגליל 1982

לא הלכתי עם כיפה, עד שפגשתי אותך בקרב בלבנון.

שלושים ושבעה שנים חלפו להם מאז אשר השתתפתי כקצין צעיר במלחמת שלום הגליל 1982, מרגש אשר מידי שנה זה מחזיר אותי לאותה תקופה עת קיבלתי צו 8, ולאחר לילה של הכנות וזיווד הכלים הצבאי, עלינו על כלי רכב ויצאנו לכיוון חוף נהריה, שם התפצל הגדוד 7041 אוגדה 98 תחת פיקודו של עמוס ירון שהיה תת אלוף לימים ראש א.כ.א. ומנכ"ל משרד הביטחון, והמג"ד סגן אלוף אשר דיאמנט.

כאשר חלק יצא לקרב דרך ציר החוף, וחלקם קיבלו פקודה לצאת באישון לילה עם נחתת (כלי שיט המאפשר הַנְחָתַת כוחות (כלי רכב משוריינים ולוחמים) של חיל הים, כדי לעקוף את הערים צור, צידון, שם התנהלו קרבות עזים, ולנחות בחוף של נהר הוואלי, כאשר את הציר פתחו ואבטחו לוחמי השייטת 13, (ידידי רב ניצב רון אלשייך מי שהיה מפכ"ל משטרת ישראל, סיפר לי לאחרונה, שהוא היה בין אלה שפתחו את הכביש.)

בעת הנחיתה בחוף, המחבלים גילו אותנו, וירו לעברנו מטח כבד של אש. שם הקמנו תאג"ד (תחנת איסוף גדודית היא מחלקה בגדוד צה"לי, שאחראית על הטיפול הרפואי בגדוד) ,וטיפלנו בפצועים וחיילים שנפלו הי"ד.

אכן מיד החלו כוחות צה"ל לזרום דרך חוף נהר הוואלי לכיוון הערים עליי, בחמדון, שדה התעופה של ביירות, ומצור על העיר בירת לבנון "ביירות".

במהלך הקרבות הגעתי לבתי הכנסת המפוארים בערי הלבנון, נזכר אני בשני סיפורים מרגשים שאירעו במהלך המלחמה.

לפני כמה שנים נסעתי לנחם עורכת דין ברמת גן, בין המנחמים שהגיעו היה אדם שמסתבר ששירת יחד איתי ביחידת הצנחנים בעת מלחמת שלום הגליל, וסיפר לקהל בהתרגשות, שהוא לא היה דתי ולא חבש כיפה, ולא היה בבית הכנסת, עד שפגש אותי במלחמה, וכל בוקר בשעה מוקדמת, ולפני היציאה לקרב, הייתי מבקש ממנו לבוא ולהשלים מניין לתפילה.

הוא הוסיף וסיפר: שלא ידע ולא הבין מה אני בכלל רוצה ממנו, עד שהסברתי לו מה המשמעות של תפילה במניין עם הציבור, וכך שוחחנו על יהדות בכלל, וזה מאד ריגש אותו.

ומאז הוא לא מוריד כיפה, ומתפלל בקביעות במניין בבית כנסת.

באותה הזדמנות הזכרתי לו בסיפור נוסף שארע במלחמה, שבאחד מימי הקרבות, מיד עם עלות השחר, במורדות העיירה "דאמור", התפללתי תפילת שחרית כאשר אני עטוף בטלית ותפילין, ולפתע באופן פלאי יצאו מחבלים עם משפחות בהניפם דגל לבן של כניעה, (ראה תמונה), על זה נאמר בתלמוד במסכת ברכות דף ו.: "וראו כל עמי הארץ, כי שם ה' נקרא עליך ויראו ממך" – אלו תפילין שבראש, את התמונה צילם מ.פ. מפקדה אמנון מקיבוץ כברי שבצפון, אשר מאוד התרגש לראות את המחזה המרגש.

בעיירה דאמור, נהרגו לצערי לוחמים רבים בניהם: ידיד חב"ד סגן הרמטכ"ל האלוף קותי אדם הי"ד, ממושב משמר השבעה (הסמוך לכפר חב"ד), ומשם המשכנו לערים עליי, בחמדון, עד למצור על העיר ביירות.