רפואה אלטרנטיבית לשבועות

ברוך מרקור

כשהתבגרתי שמעתי על הורים, דתיים פונדמנטליסטים (לא-יהודים), שהורשעו בהריגה עקב סירובם לטפל בילדם באמצעי רפואה מערביים. הם בחרו בתרופות הומיאופתיות כדי לשכך את כאב הראש או האוזניים של התינוק. כאשר תפילתם לרפואת הילד לא נענתה, קיבלו ההורים ייעוץ רפואי אלטרנטיבי ועטפו את תינוקם בעלים של כרוב. אני מניח שהתפילות היו נמשכות, אבל שלא במפתיע, התינוק מת וההורים הורשעו.

להבדיל, הגמרא מציעה תרופות משלה לריפוי שחפת (שבת ס"ו ע"ב):

"לאשתא בת יומא [לריפוי שחפת התוקפת מדי יום] לישקול זוזא חיוורא [יש ליטול זוז חדש מכסף צרוף] וליזיל למלחתא [וללכת לבריכה בה מתאדים מי הים ונעשים מלח] וליתקול מתקליה מילחא [ולשקול את משקלו של הזוז במלח (מלח כמשקל הזוז)] ולצייריה בחללא דבי צואר [ולקשור את המלח בחלל בית הצואר של החולה] בנירא ברקא [בחוט של שער העשוי כניר. וסגולה זו תועיל]. ואי לא, ליתוב אפרשת דרכים [ואם אין בידו הדברים, יש לו לשבת בצומת של שתי דרכים] וכי חזי שומשמנא גמלא דדרי מידי [וכאשר יראה נמלה גדולה הנושאת דבר כלשהו] לישקליה ולישדייה בגובתא דנחשא [יטלנה וישימנה בתוך שפורפרת מנחושת] וליסתמיא באברא [ויסתום את פיר השפופרת בעופרת] וליחתמי בשיתין גושפנקי [ויחתמנה בשישים חותמות שונות] ולברזוליה ולידריה [ויענע את השפופרת וישא אותה] ולימא ליה טעונך עלי וטעונאי עלך [ויאמר משאך עלי ומשאי עליך]".

הרמב"ם, מגדולי הפוסקים ואף רופא נודע כותב: "הואיל והיות הגוף בריא ושלם מדרכי השם הוא" (הלכות דעות ד, א). למרבה הפלא, שיטתו הרפואית של הרמב"ם כפי שמובאת ביצירתו המפוארת ספר יד החזקה – ספר "הלכות הלכות", שונה בהרבה מן התלמוד. מסתבר, שבו מפורט הייעוץ הרפואי שלו. אבל האם זה תורה? אם זה תורה, מדוע לנסות לשפר את השלימות של הגמרא ולקבוע גישה בריאותית חלופית? ואם רפואה אכן שורשה מהתורה, כיצד יכולה היא להשתנות עם זמן? התורה נצחית היא!

בצטטו כמה מפוסקי ההלכה (החל מהרמ"א באבן העזר קנו, ד), כותב הרבי: "לפי זה יש להבין את הנאמר לגבי כמה סגולות ורפואות שבתורה שבעל-פה, שבימינו הן שונות מאשר בימים ההם (בתקופת הגמרא וכדומה), כי השתנה טבעם של בני אדם?" (ליקוטי שיחות חכ"ג עמ' 34, לה"ק 41)

אם התורה מביעה עמדה רפואית, היא חייבת לעמוד בחוד החנית של ההתקדמות הרפואית כדי להישאר רלוונטית לגוף האנושי "המתפתח". כיצד זה עולה בקנה אחד עם העובדה שהתורה מושלמת, נצחית וללא שינוי?

***

התורה אכן קבועה, מושלמת ובלתי משתנה, אבל כדי לראות זאת יש להבין מהי התורה. התורה היא רוחניות, רצון ה' וחוכמתו: "התורה שמדברת בעצם בעליונים ורומזות בשניות בתחתונים". (עשרה מאמרות מאמר חקור דין ג, כב)

כאשר חז"ל מספקים תרופה רוחנית, היא יכולה לבוא בצורה של ייעוץ רפואי, תרופה גשמית לגוף הגשמי (שיועיל לפחות בזמן שהיא ניתנת), ובמקרים אחרים – במצוות מסוימות, ניכר דוקא הריפוי הרוחני.

הרבי מביא לדוגמא, הקרבת קרבן בבית המקדש: "וכדוגמא לכך ניתן להביא את המצוי בענין ה"רפואה" הנפשית שישנה במצוות מסויימות: בזמן שבית המקדש היה קיים והקריבו בו קרבנות, הרי באמצעות הבאת קרבן גשמי התכפר ליהודי, ושב ורפא לו", רפואה על החטא. אך כאשר השתנה הטבע והמצב "ומפני חטאינו גלינו מארצנו" ו"חרב בית מקדשנו" – הרי במצב זה אין מועילה הרפואה הזאת, הקרבת הקרבן, ולהיפך: אסור להקריב קרבנות, אלא מגיעים לרפואה ולכפרה על ידי הקרבת הקרבן ברוחניות­ – תפילה תשובה וכדומה". (שם 39, לה"ק 47). התורה נצחית, ולכן הוראותיה במהותן רוחניות.

***

כמובן, ההיבט החשוב ביותר של התורה הוא פעולה – "המעשה הוא העיקר". פסקי הלכה מעשיים, לעומת זאת, שורשם במקורם הרוחני. אם כן, כיצד יכול רב – שבמקרה הוא גם רופא – להיות בטוח שעצותיו הרפואיות התורניות עולות בקנה אחד עם החוכמה האלוקית הנצחית, חוכמה (שעל כל פנים) מספקת ריפוי רוחני?

ממשיך הרבי, "ידועים דבריו של ה"תומים" על לשון ה"בית יוסף וה"רמ"א", ש"הכל בכתב מיד ה' השכיל . . רוח ה' נוססה בקרבם להיות לשונם מכוון להלכה בלי כוונת הכותב וחפץ ה' בידם הצליח".

ובהערה 76 מוסיף הרבי: "בשם הריב"ש (הבעל שם טוב) שכל החיבורים שהיו עד המהרש"א ועד בכלל היו ברוח הקודש, וכיון שהוא ברוח הקודש הוא תורה עצמה, ואמר שרק הגילוי הוא ע״י רוח הקודש, אבל כיון שנתגלה ונעשה תורה באמת תורה בעצם גבוה יותר מרוח הקודש, וכיון שהוא תורה אפשר לפרש ע"פ פרד״ס [פשט, רמז, דרוש, סוד]".

הרבי מציין לאגרות קודשו של אביו (לקוטי לוי יצחק אגרות קודש עמ' 266) "שכל מה שנאמר . . ובכל הספרים שחיברום חכמים צדיקים שלמדו תורה לשמה . . כולם ממש אמר ה' ובאותו הלשון ממש כו'".

מחשבה על הרעיון הזה – הידיעה שדברי תורה הם מילותיו ממש של הקב"ה – מהווה הכנה מתאימה לקבלת התורה בשמחה אמיתית בחג השבועות.

וכך מבטיח הרבי:

"לימוד פנימיות התורה [גורם] ליהודי לחוש בעת לומדו את הנגלה שבתורה כפי שהיא כאן למטה – "נתלבשה בדברים גשמיים ובעניני העולם הזה" – שהיא חכמתו ורצונו של הקב"ה". (שם 40, לה"ק 48)

ובהערה 80 מוסיף הרבי: "צריך עיון אם אפשר דערהערן [להבין באמת] שזהו "נפשי" וע״ד – אילו ידעתיו הייתיו" [ראשי התיבות של המילה "אנכי" – המילה הראשונה בעשרת הדיברות היא אנא נפשי כתבית יהבית (בתורה)].

יהי רצון שנצליח להתחבר ולהתאחד עם הקב"ה בכל הדרגות – בחוכמתו ורצונו, ואם נתעמק מספיק, גם בדרגת הנפשי של הקב"ה.