'שלושים' לרב יגאל פיזם ע"ה • טור אישי

הרב יוסף הרטמן

מי יכול לשער מה כוחו של שיעור תניא? מי יכול למדוד את עוצמתו הרוחנית? מי יכול לתאר את הפירות ופירי הפירות הצומחים משיעורי התניא?

כאשר קוראים ושומעים את קורות חייו ופעולותיו הכבירות בהפצת המעיינות וקרובם של עשרות רבות של משפחות לחיי יהדות, של ידידי היקר והנעלה הרב החסיד ר' יגאל פיזם ז"ל, שהיה השליח הראשון של הרבי לקריות, רב קהילת חב"ד בקרית שמואל ראש ישיבת חב"ד ועוד ועוד, שנלב"ע לצערנו הרב בי' בניסן – ערב "היום הבהיר י"א בניסן – יום הולדתו של הרבי מלך המשיח, מתחילים להבין מעט כמה חשוב ללמד תניא גם בישיבות התיכוניות, בישיבות "ההסדר" ובישיבות הליטאיות והחסידיות הכלליות. הצמיחה הרוחנית של הרב יגאל ע"ה החלה משיעורי התניא בישיבת "בני עקיבא" בכפר הרא"ה.

כיצד התחיל שיעור התניא הראשון בישיבות התיכוניות?

השיעור הראשון החל בקיץ ה'תשט" (1955 למניינם) ע"י אחי הבכור הרב רפאל צבי הרטמן – כיום משפיע ורב ביכנ"ס "אור מנוחה וצבי" חב"ד ברמת בית שמש.

באותם ימים רחוקים, היה צבי, נער צעיר, שלמד בישיבת כפר הרא"ה, ליד חדרה. בקצרה- משפחתנו, גרה ברמת יצחק שכונה של רמת גן.

אבינו היקר המחנך והסופר, הרב נחמן שלום שכנא הרטמן ע"ה – דור שישי לכ"ק אדמו"ר הזקן, יליד העיר חברון ת"ו, היה ממקימי ביהכנ"ס חב"ד ברמת יצחק. התפללו שם חשובי וזקני החסידים. ביניהם המשפיע המפורסם הרה"ח רבי מאיר בליז'ינסקי ז"ל. (ראה עליו באריכות בספר: "רבים השיב ליהדות וחסידות") אחי צבי ואנכי למדנו אצלו חסידות בבית הכנסת בלילות ש"ק, כמו כן בביתו הפרטי בש"ק בבוקר ואחה"צ בשבתות הקיץ. מאד טבעי היה, שצבי יזמינו למסור שיעור תניא בכפר הרא"ה.

באותם ימים התחבורה באוטובוסים, מרמת גן לכפר הרא"ה, הייתה קשה ומפרכת. החסיד המסור המשפיע ר' מאיר לאחר יום עבודה פיזית קשה, טלטל את עצמו,בהתנדבות מלאה! ללמוד עם קבוצת נערים בישיבת "בני עקיבא" הראשונה בכפר הרא"ה. בחורף הגשום ובימי הקיץ הלוהטים.

לאחר חג הסוכות ה'תשט"ז, המשיך רבי מאיר למסור את השיעור באופן  קבוע ורצוף.. לאחר שאחי הרב צבי סיים את לימודיו בתמוז ה'תשי"ז. נכנסתי לישיבה בר"ח אלול, באותה שנה. היות והיו לי קשרים אישיים עם המשפיע הרב מאיר ז"ל, כמובן שבאופן טבעי גם אני המשכתי לארגן את השיעור בספר התניא קדישא. בכל שבוע, בליל שישי , "סחבתי" את חבירי לכיתה י"א, ביניהם היו שני ידידי הטובים והיקרים: הרה"ח דוד קרץ ז"ל והרה"ח יגאל פיזם ז"ל.

את ר' יגאל הכרתי מקורס מדריכים, עוד שנתיים לפני כן. מדובר על לפני כשישים וארבע שנים! יגאל התבלט תמיד, כצעיר כישרוני, בעל תפיסה מהירה, חריף לשון, בחור אמיתי, היודע לעמוד על שלו, יודע לנהל שיחות ולנצח. יגאל ז"ל,היה תמיד "נגד הזרם", לדוגמא: הוא החל בגידול זקן "צרפתי" בכיתה י"ב, (ראה תמונה מצורפת מכיתה י"ב) בהלכו עם ציציותיו בחוץ, באותם ימים זה לא היה מובן מאליו!

הרב יגאל פיזם סיפר לסופר הרב שניאור זלמן ברגר שי' שחיבר את הספר הנ"ל על המשפיע הרב מאיר בליז'ינסקי ז"ל:

…"כאשר נודע לי על השיעור, הגעתי והתחלתי להשתתף. עד מהרה מצאתי שהשיעורים הללו היו בעבורי למקור של חיות. אי אפשר לתאר את המהפכה שחולל ר' מאיר בשיעוריו. השיעורים שלו נמסרו בצורה מאלפת ומרתקת. הוא ניחן בכושר הסברה מדהים…."

בנוסף לשיעור התניא הקבוע שב"ה זכיתי להיות המארגן שלו ו"הרוח החיה", החל מחודש אלול ה'תשי"ז עד חודש תמוז ה'תשי"ט, סיום כיתה י"ב.

ארגנתי נסיעה של החברים המובחרים מהשיעור ל"התוועדות" הגדולה של "חג הגאולה" – י"ט כסלו ה'תשח"י בכפר חב"ד. קבלתי את הסכמתו וברכתו של ראש הישיבה  הגאון הרב נריה ז"ל שהיה בעצמו אוהד חב"ד, למד בנעוריו אצל המשפיע הגה"ח אברהם ברוך פבזנר ז"ל בעיר מינק ברוסיה הלבנה. הוא היה מעריץ של הרבי מלך המשיח, זכה להתקבל ל"יחידות" והתכתב עימו. אך אין כאן המקום להאריך.

הנער הצעיר יגאל פיזם שנפשו הייתה צמאה לאמת ולחסידות מנעוריו. הסכים לבוא איתי לכפר חב"ד. היה זה ביום חמישי בערב. בתום "ההתוועדות הרשמית", הציעו לנו התמימים שהכירו אותנו מפעילותם בישיבה בכפר הרא"ה, לבוא ללוד ולהישאר לשישי-שבת. נשארנו (בלי רשות ההנהלה) בלוד. לראשונה זכינו לראות ולשמוע את המשפיע הבלתי נשכח הגה"ח רבי שלמה חיים קסלמן זצ"ל. לא הבנו את האידיש שלו אך ה'נשמה' שלנו הבינה והפנימה! בפורים באותה שנה "סחבתי" כמה חברים וביניהם את ידיד-נפשי היקר והאהוב יגאל פיזם ז"ל, ל"התוועדות" מיוחדת בביתו של המשפיע הגה"ח ר' מאיר בליז'ינסקי ברמת גן. במקום לנסוע ל"סעודת פורים" לביתנו כפי שעשו כל התלמידים….. כל זה נחרט בנפשנו וקירב אותנו לאש החסידות ולאורה של חב"ד.

כאמור, שיעורי התניא נמשכו גם בשנת ה'תשי"ט בה סיימנו את הישיבה בכיתה י"ב. אציין כי כל חברי כיתתי נותרו אוהדי חב"ד ושומרי תורה ומצוות. ואז "נפרדו" דרכינו רק בחיצוניות. הרב התמים דוד קרץ ז"ל, ואבלח"ט-אנכי, המשכנו בישיבת תומכי תמימים בלוד. חברנו יגאל ז"ל התגייס לנח"ל הדתי והמשיך את שירותו הצבאי בהכשרה במסגרת הקיבוץ הדתי טירת צבי.

המשכנו בקשר עם ר' יגאל ע"י משלוח שיחות ומאמרים שיצאו לאור בסטנסיל לפני עשר שנים, בקיץ ה'תשס"ט מלאו חמישים שנה לסיום לימודינו בכיתה י"ב. ב"ה נפגשנו לש"ק בישיבה בכפר הרא"ה. כולם העלו זיכרונות משיעוריו המרתקים והבלתי נשכחים של המשפיע הרב ר' מאיר בליז'נסקי ז"ל.

עידוד לשיעורים מהרבי מלך המשיח:

כאמור לעיל, הרב משה צבי נריה ז"ל עודד את הלימוד בספר התניא. רכש ספרי תניא לעשרות המשתתפים. הוא כתב לרבי על השיעור, הרבי ענה לו בא' בניסן ה'תשט"ז (אג"ק חלק י"ב עמוד שע"ז)  …."נעם לי לקרות במכתבו, אשר ישנם שיעורים קבועים בלימוד ספר התניא אחת לשבוע, והמשתתפים בשיעור מגלים עניין רב בהבנה".

הרבי ממשיך וכותב לו כי שיעור בחסידות פעם בשבוע אינו מספיק כלל וצריך להיות לפחות שלא יעברו ג' ימים ללא שיעור חסידות.!

הזרעים שנזרעו בשיעורי התניא בכפר הרא"ה בהתוועדויות עם המשפיע הרה"ח מאיר ז"ל והמשפיע הגה"ח רבי שלמה חיים ז"ל, החלו לנבוט בליבו של יגאל הצעיר, הנמרץ והתוסס. נפשו הצמאה לא ידעה שובע. הוא חיפש וחיפש את דרכו לעבודת הבורא באמת ובתמים, ללא פשרות וללא הנחות לעצמו. עד שהגיע ב"ה לחב"ד ולמאור הענק של דורנו מנהיג ונשיא הדור הרבי מלך המשיח.

יגאל פיזם, לא "התפעל" מאף אחד. לדוגמא: הרב נריה ז"ל איחל לנו במהלך השנה ובסיום הלימודים כי נזכה להיכנס לחופה בגיל ח"י. "בן שמונה עשרה לחופה"…. אף אחד לא לקח זאת ברצינות באופן מעשי  חוץ מר' יגאל שכעבור שנה בשנת ה'תש"כ נשא לאשה את מרת חנה ז"ל!

התמים דוד קרץ ז"ל ושאבדלח"ט-כותב שורות, שלחנו לו מכתבים ו'חומר' באותם שנים וכך חיזקנו אותו ברוחניות. כעבור מספר שנים מועט הגעתי השמועה: "יגאל פיזם הפך לחב"דניק"!! הייתה זו בשורה משמחת ומרוממת נפש!  זהו הכוח והעוצמה של שיעורי התניא ו"הטפטוף" הרוחני במשך שנים. "חזקה לתעמולה שאינה חוזרת ריקם"! הרה"ח יגאל פיזם ע"ה מסר את עצמו, באופן יוצא מגדר הרגיל, ב"ביטול" גמור לפעולותיו של כ"ק אדמו"ר.

עוד אפיזודה קצרה, דוגמה אישית למדריכים:

"אתה מוכן לבוא לרכז קייטנה עם פנימייה?" שאלני הרב יגאל באחד הערבים של קיץ ה'תשל"ד. כמובן שהסכמתי מיד. ב"ה יש לי ניסיון בהדרכת נוער ובריכוז קייטנות חב"ד בכפר חב"ד ובנחלת הר חב"ד. אך בריכוז קייטנה בצפון, היו שלוש בעיות: בגלל המרחק הגיאוגרפי להגיע מנחלת הר חב"ד לקריית שמואל: א. לא קיימנו ישיבת מדריכים מוקדמת כפי שמתחייב בעבודה כזו בפרט .ב. לא בדקתי את המיקום ג. לא בדקתי את הציוד. בקיצור לא אלאה אתכם בסיפורים, הגענו יום לפני פתיחת הקייטנה לכפר חסידים בו תוכננה הקייטנה לבנים. קבלנו בניין נטוש, שהיה פעם פנימייה. יונים מקננות בו… אבק ועזובה בחדרים… המטבח לא פעיל… הצנרת חלודה מחוסר שימוש….

למחרת בבוקר הגיעו המדריכים שהיו ברובם חסרי ניסיון, חניכים של הרב יגאל בתיכון הדתי "יבנה". הקייטנים, הגיעו מאזור הקריות וחיפה.

הרב יגאל בלהט רב, באמונה ובהתלהבות. ללא תקציבים, הכריז "תהיה כאן קייטנה כפי שהרבי רוצה!" בתוך כמה שעות הובאו עובדות מטבח וניקיון, הגיעה אספקה… ב"ה חלק מהדברים הסתדרו למרות הקשיים, לא היה ציוד משחקים, ספורט וכו' הדרוש לקייטנה. אך העלנו יוזמות להעסיק את החניכים… כאמור, היה זה בנין נטוש, הצנרת סתומה… הביוב עלה והציף את החדרים… עמדנו חסרי אונים. אין לנו טלפונים…. באותם ימים למי בכלל היה טלפון?! למי לפנות בכפר חסידים?! אין לנו תקציב לתיקונים… לפתע, הגיע לביקור הרב יגאל, שהיה כבר רב בי"ס, תלמיד חכם ידוע, מוסר שיעורי תורה וכו'. הוא ראה את "המצב" מיד הפשיל את שרוולו הכניס את ידו לתוך בור הביוב… ניקה אותו, תיקן את הסתימה, כולנו נשמנו לרווחה. כזה היה ר' יגאל! דומני שאחרי סיפור כזה אין מה להוסיף!…

בלי גינוני כבוד ובלי להמתין לבעלי מלאכה שידרשו תקציב שאין לו.. לשאלתי מדוע הביא את תלמידיו הצעירים להיות מדריכים? ענה לי בדרכו המקורית: "אני הופך אותם למשפיעים וכך מקרב אותם ליהדות ולחב"ד". באמת ב"ה כל המדריכים הפכו לחסידי חב"ד. השלוחים האחים היקרים: הרבנים אוירכמן. הרבי דני לוי. הרב יוסי מקמל, הרב יעקב סינגאווי, ר' חיים וטורי ועוד. פעם, בשיחה טלפונית, שאלתי אותו מה סוד הצלחתו בקירוב הנוער? הוא ענה לי: "כל נער שמתקרב אני מפעיל אותו להניח תפילין לאחרים". זה סוד שצריך לפרסמו לתועלת כל אנ"ש וכל המחנכים והמדריכים!  

קצר המצע מהשתרע לספר על כל פעולותיו הקדושות והחשובות, פעולות שהצמיחו פירות ופירי פירות משובחים, בקירוב עשרות ומאות משפחות ליהדות לאור התורה והחסידות. ממש לקנא בו כיצד הצליח בנועם לשונו, באמת הפנימית שלו, באמונה היוקדת ובאישיותו הכריזמאטית הסוחפת, לקרב המונים, ליהדות ללימוד התורה וקיום מצוות בהידור, לתורת חב"ד ואל הרבי מה"מ.

עדיין לא דיברנו על המשפחה המדהימה והנפלאה שהותיר אחריו כולם: שלוחים ואנשי חינוך. הסתלקותו של הרב החסיד יגאל ז"ל היא אבידה עצומה למשפחתו, לכל אנ"ש בצפון ובכל הארץ. הוא הותיר אחריו חלל עצום. החובה עלינו ללמוד ממסירותו הרבה להפצת התורה והחסידות, להתמסרות בלי גבול לחינוך הנוער מתוך אהבה פנימית, מתוך איכפתיות, התעניינות אישית אמיתית לכל חניך בשמחה ובמאור פנים, באהבה גדולה… כואב הלב ודומעת העין על פטירתו ועקירתו של אילן מפואר זה מתוכנו! עד רגעיו האחרונים, מתוך סבל וייסורים, שלא ניתן לתאר היה אופטימי ומאמין כי בע"ה יהיה טוב והוא יחלים ויחזור לאיתנו. הוא נלחם בגבורה רבה במחלותיו ר"ל..

יהי רצון שנזכה תיכף ומיד לקיום היעוד: "ובלע המוות לנצח ומחה ה' דמעה מעל כל פנים" בגאולה האמיתית והשלימה, בביאת משיח צדקנו, והוא בתוכם אמן ואמן!

הרב פיזם וחבריו בכפר הראה תשי"ט

במפגש חברים בשנת תשע"א