בדעת תמים: להכניס את ה'אריבער' בעולם • טור דעה

טור דעה 'בדעת תמים' מאת הת' מענדי גרוס

דומני שהמוטו השבועי היה פתגמו המפורסם של אדמו"ר המהר"ש – בעל יום ההולדת דשבוע זה והסיבה בגינה התאספנו השבוע להתוועד – 'לכתחילה אריבער' – מלכתחילה למעלה.

בימים הסמוכים לב' אייר, חיפש כל חסיד את צמד המילים האלו בסיטואציות שונות בשגרת יומו וקיבל החלטות טובות בדיוק בנקודה זו, להכנס לראש של 'לכתחילה אריבער', ללכת מלמעלה, לא לתת לאי אלו עניינים נחותים וגשמיים הנראים כמונעים ומעכבים לעצור בעדו בהוספה בכל ענייני קדושה. לשנות ראש. להחליף גישה.
שמעתי בשם הרב י"י שליט"א וילשאנסקי – 'לכתחילה אריבער' אין פירושו שאתה מגיע אל המכשול ואז עובר מעליו, אלא שמיד כשיוצאים מהבית עולים על מסוק..

הגישה לכל העניין מלכתחילה צריכה להיות בגישה של 'אריבער', וכדברי ק' של כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א בריבוי מקומות, אשר "מאחר שענין לכתחילה אריבער נתגלה בכל העולם מובן שניתנה היכולת ונתינת הכח לכל אחד שפעולותיו יהיו באופן דלכתחילה אריבער, תוך כדי שלילת הנהגת העולם". "כי ההנהגה על פי חשבון אינה באופן דלכתחילה אריבער".

וכן "כאשר מתנהגים באופן ד'לכתחילה אריבער' מצליחים לפעול בכל העניינים, ובנקל יותר מכפי ששיערו". ו"לא רק בענייני תורה ומצוות, אלא גם בענייני הרשות ועניינים שבהם מדברים העולם".

בכלל מציין אד"ש אשר פתגם זה לא היה מפורסם כלל, לא בתורת אדמו"ר המהר"ש וגם לא בתורת אדמו"ר הרש"ב. מקור הפתגם מגיע ממכתב אותו כתב אדמו"ר הריי"צ בחורף תרפ"ח, ממש אחרי שיצא מרוסיה, בסיומה של פרשת המאסר והגאולה.

במכתב מספר אדמו"ר הריי"צ על נסיעתו למוסקבה בשנת תרפ"ג, כאשר בקיץ הקודם בשהותו שם הציע מספר רעיונות לחיזוק היהדות בפני מספר יהודים בעלי השפעה. כעת הוא בא לחזק ולבסס את מה שהותחל. לפועל כשהגיע הבין שהאנשים כבר לא באותו ראש איתו, הם כבר התקררו בעניין.

אדמו"ר הריי"צ יושב באכסנייתו, מתבונן במצב העגום, ואז נזכר בפתגם אותו שמע מאביו – בשם סבו – שאין להתפעל משום מצב, ללכת מלכתחילה למעלה. פתגם זה נהיה יסוד בעבודת אדמו"ר הריי"צ באותה העת, מיד שלח בעצמו לקרוא שוב לבעלי ההשפעה, ולפליאתו בקריאתו באו כולם, והצליח לפעול להכניס את כולם לעבודה בחיזוק היהדות.

אד"ש מחדד באחת משיחות ק' שלא במקרה חיכה פתגם זה לפרסומו, עד לדורנו, כאשר ישנו חושך כפול ומכופל, הפתגם בא לעודד אותנו בעבודתנו, לא להתפעל מהחושך הגדול ששורר סביב, ואדרבה, מצב הגלות הקשה מעורר יותר לפעול באופן ד'לכתחילה אריבער'.

* * *

"הסדר בעולם שבעל הבית מחשב את ההכנסה ועל פי -זה מארגן את ההוצאה, באופן שההכנסות יהיו הרוב" – אומר הרבי בשנת תשי"א.

"אבל בעניינים של מילוי שליחות ה' בעולם לא עובדים כך – ממשיך אד"ש – קודם כל צריך לחשב כמה צריך בשביל לנהל את המוסד כמו שצריך, בצעד הבא לחשב כמה צריכה להיות ההוצאה והשלב הסופי הוא למצוא דרכים להשיג את ההכנסה לכסות את ההוצאה.

ואם יהיה חסר קצת, 'ימסרו את החובות לידיו של הרבי והוא יסתדר עם כל החובות', העיקר למלא את השליחות של הרבי כפי רצונו הק'".

המורם מכל האמור אשר 'לכתחילה אריבער' משמעותו 'ללכת על כל הקופה', ולקפוץ למי החובות..

אבל לפועל במציאות העולם רואים לשם דוגמא שלוחים שהלכו על בנין גדול ומרשים, בסכום עתק, ובהשגחה פרטית מופלאה השיגו את מלוא הסכום והפעילות משגשגת לשם לתהילה ולתפארת, ומאידך ישנם שניסו באותו הכיוון ו"מה שביקשו לא עלתה בידם, ואף מה שהיה בידיהם ניטל מהם". אז היכן הוא החילוק, מתי ניתן לדעת שהנהגתינו היא 'לכתחילה אריבער' המכוונת למטרה, ומתי היא מחטיאה?

* * *

מסתבר שגם לכך מתייחס אד"ש, "ישנם כאלו שהחלו להתנהג באופן המתאים לעולם התוהו, 'אריבער' שלא במדידה והגבלה כלל, להלוות סכומים שאפילו בדרך נס לא שייך שיחזירו". מכריז אד"ש בהתוועדות י"ג ניסן תשמ"ג.

ישנם שכלל אינם פועלים בדרך של 'לכתחילה אריבער', מתכווצים בפינה שלהם, ומשאירים פיסת קרקע זעומה עבור ענייני קדושה, וכנגדם קמו כאלה שמתנהגים באופן ששייך לעולם התוהו.

"ולכן צריכים להבהיר, 'לכתחילה אריבער' צריכה להיות כפי שמתאים לעולם התיקון. אלה שפעלו בדרך של תוהו מכיוון שהתכוונו לטובה, ה' יעזור להם לכסות את החובות ואף למעלה מכך, אבל צריך לדעת להלאה – עבודת 'לכתחילה אריבער' צריכה להיות מותאמת לעולם התיקון".

חותם אד"ש בראיה מיוחדת: גם הקב"ה מתנהג בדרך כזו, 'מקפץ על ההרים ועל הגבעות' אבל באופן שבערך להם. אם הקב"ה בעת יציאת מצרים היה נותן קפיצה גדולה מידי הוא היה עובר את ארץ מצרים ו'נוחת' אחריה, רק מכיוון שהדילוג היה לפי ערך 'ההרים והגבעות' נחת ה' במצרים וגאל את ישראל.

ולמסקנת הדברים: אד"ש דורש מאיתנו גישה של 'לכתחילה אריבער', שלמעלה לגמרי מהעולם, לא מתפעל ולא מתחשב, אבל עם תכנון מוקדם בכלים של העולם, באופן שהעולם יקבל ויכיל את ה'לכתחילה אריבער', וגם הוא יתחבר למושג החיוני הזה.

* * *

נקודה דומה ניתן למצוא בשיחת הדבר מלכות של שבוע זה, שיחת פרשת אחרי – קדושים, ואני נוקט שבוע זה כיוון שישנם הלומדים השבוע את שיחת אמור כבני א"י, ישנם את שיחת אחו"ק כבני חו"ל, וישנם אפילו את שיחת תזו"מ כבני התאריך..

.."גאולה אין פירושה, שע"י היציאה מגלות מזניחים את החיים, הפעולות והעולם שהי' (קודם) בגלות. אדרבה: גאולה פירושה, שהמציאות שהיתה קודם משועבדת בגלות נעשית (לא בטלה ח"ו, אלא) משוחררת.

והמעלה והשלימות דגאולה האמיתית והשלימה היא, שהכל משתחרר. אין שום ענינים שנשארים ח"ו "אבודים" בגלות, לא יותירו שום ענין בגלות. אפילו ה"נדחים" וה"אובדים" (שנקראים כך בתורת אמת) – יגאלו. הגאולה תהי' גאולה אמיתית ושלימה בכמות ובאיכות בכל הדברים, מהכלל הגדול שבהם עד הפרט שבפרט שבהם: כאו"א מישראל וכלל ישראל – "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו", וגם חלקם בעולם – "כספם וזהבם אתם", עם כל פעולותיהם והישגיהם בגלות.

הגאולה תשחרר כל אדם ואת כל בני האדם (גם אומות העולם) וכל עניני העולם, וכאו"א בפרט עם כל עניניו.

כל הענינים (החיוביים) בגלות נשארים גם הלאה, אלא שמתבטל מצבם הגלותי: שמתבטל ההעלם והסתר המכסה על מציאותם האמיתית והפנימית, והשיעבוד לדרכי הטבע וגשמיות העולם המשתלשל מזה.."

הגאולה נכנסת לתוך העולם ומרוממת אותו, זהו אכן מצב של 'לכתחילה אריבער' אך בתוך גדרי העולם, לפעול לרוממו.

* * *

נחתום בסיפור מרתק אותו שלח א' התמימים הלומדים בבית משיח, בית רבינו שבבבל, המסמל יותר מכל הנהגה באופן של 'לכתחילה אריבער':

"את חייהם של התמימים ב770 מלווה השגחה פרטית מופלאה בכל צעד ושעל. בייחוד הדבר אצל התמימים שבחרו ב"שבתי בבית ה" כפשוטו, אינם שולחים ידם במלאכה, וחיים מיד ה' ומשה עבדו..

כזה הוא התמים מ. שבתחילת שנה לקח על עצמו אחריות לארגן התוועדויות בכל הזדמנות לתלמידי הקבוצה, הוא לא מוותר על שום דבר מפאת בעיות תקציביות, מידי יום חמישי ויומי דפגרא מסתובב ומזכה את אנ"ש והתמימים בהשתתפות כספית בהתוועדויות, תמיד קונה בשפע, שלא תעצר התוועדות חלילה מחוסר מזון.. יש לו מספר לאקרים מלאים כל טוב – כשהכוונה כמובן לבקבוקי משקה.

לפני כחודש – ב' ניסן, ניגש למ. אברך שאינו מכירו, ואומר לו: אני רואה שאתה כל הזמן מארגן התוועדויות, קח תרומה של 20$ להתוועדות של הערב.

במהלך ההתוועדות בערב, מ. רואה את האברך יושב באחד הספסלים האחוריים בפאתי 770 ומתוועד. הוא ניגש אליו ונותן לו לחיים, "זוהי ההתוועדות שלך" אומר לאברך ומצביע על שולחן תלמידי הקבוצה.

האברך עונה לו "20 דולר?! זה לא ההתוועדות שלי, התוועדות שלי זה קצת יותר". הוא מוציא פנקס צ'קים מכיסו ושואל את הבחור כמה לכתוב.

"כמה שאתה רוצה" עונה התמים

"כמה חובות יש לך מהתוועדויות?" מחזיר האברך, "הרבה הרבה, לא כדאי לך לדעת".. עונה מ.

האברך לוחץ ובסוף מ. עונה – 5,000 $. ללא אומר ודברים שולף האברך פנקס צ'קים ורושם לו צ'ק ע"ס 5,000 דולר!!!

מ. הנרגש חוזר לשולחן ההתוועדות וכל תלמידי הקבוצה מרימים לחיים, כעת ראינו במוחש שיש בעל הבית לבירה זו, חי וקיים, אשר דואג לכל אחד מבניו התמימים בכל צעד.

ככה זה כשחיים בראש של 'לכתחילה אריבער', מכניסים את ה'אריבער' לתוך העולם, ובהצלחה!

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!