בית נאמן: התייחסותו של הרבי לגישות טיפוליות שונות

מאת זאב קרומבי, באדיבות מגזין בית משיח

יום הולדתו של הרבי הוא זמן להתבונן בהתייחסות של הרבי לטיפול פסיכולוגי בכלל, ולשיטות הטיפוליות השונות בפרט. מהמובא לעיל ניתן להבין שהרבי שלל את שיטתו של פרויד, אולם עודד את שיטתו של ויקטור פרנקל. מסופר שבמהלך פגישתו של הרבי עם קבוצה של אקדמאים יהודים הוא נשאל מה תפקידו של הרבי. "אם אתם שואלים מה תפקידי", השיב הרבי, "הרי התשובה היא פשוטה: תפקידי לבצע את השליחות שהטיל עלי חותני. אך אם אתם שואלים מה תפקידו של רבי בכלל – אסביר זאת באמצעות דוגמה ממקצוע הגיאולוגיה.

הגיאולוג חופר ונובר בקרקע ותר אחר האוצרות הטמונים בה. גיאולוג מומחה יודע היכן וכיצד לחפש. הוא חופר במקומות הנכונים ובצורה הנכונה – ומוצא. הוא מגלה מתכות יקרות, יהלומים, חומרים רדיואקטיביים יקרי-המציאות וכיוצא-באלה. גיאולוג שאינו-מומחה החסר הכשרה מתאימה, חופר גם כן. גם הוא מחפש באדמה. אולם מובן מאליו שאין הוא מגלה במעמקי האדמה אלא בוץ, רפש, אבנים וסלעים. צריך, אם כן, לדעת לחפור…

"האדמה בדוגמה זו היא משל לאדם בכלל וליהודי בפרט. הלא ידוע שהאדם נברא מן האדמה, ולגבי עם ישראל נאמר בפירוש: 'ואתם תהיו לי ארץ חפץ'. כמו באדמה, כך טמונים גם ביהודי אוצרות רבים ונשגבים. אולם יש לדעת 'לחפור' כדי למצאם. כשאין יודעים 'לחפור' מוצאים רפש ואבנים.

"פרויד ניסה 'לחפור' בנפש האדם ומצא רפש. אדלר ניסה גם הוא 'לחפור' ומצא אבנים וסלעים (=תאוות שלטון וכוח). אולם כשיודעים כיצד 'לחפור' בנפש האדם, מוצאים את האוצרות שבו. זהו תפקידו של הרבי. הוא מגלה את האוצרות הטמונים ביהודי, את הנשמה שבו". (אמונה ומדע, בהוספות).

סיפור נוסף שמראה את התנגדותו של הרבי לשיטתו של פרויד הוא סיפורו של הרב דב לנט מאנגליה. הרב דב לנט סיפר עסק כסטודנט בתרגום עבודותיו של פסיכיאטר צרפתי ממוצא יהודי בשם הנרי ברוק. הנרי ברוק קרא תיגר כנגד שיטת הפסיכואנליזה של פרויד. הוא האמין שהדרך לטפל בהפרעות נפשיות היא באמצעות הקניית מערכת איתנה על עקרונות מוסריים למטופלים.

למרות שהרב לנט לא סיפר לרבי על עבודות התרגום שלו, הרי שביחידות שהייתה לו הרבי ביקש ממנו שיסייע לו במציאת פסיכולוגים לא פרוידיאניים. הרבי אמר לרב לנט שידוע לו על שומרי מצוות רבים הזקוקים לעזרה פסיכולוגית, דא עקא, שרוב המטפלים ממליצים לאנשים אלו לזנוח את שמירת הדת, ברוח המתירנות של פרויד.

הרב לנט מספר שהרבי רצה שהוא ירכיב רשימה של מטפלים יהודים, או כאלו שאינם יהודים, שלא יורו לאנשים לנטוש את דרך התורה והמצוות. כאשר הרב לנט אמר לרבי שהוא מכיר דוקטור אחד כזה באירופה, הרבי שאל אותו אם כוונתו להנרי ברוק וציין שהוא "מאד מרוצה ממנו", וביקש למצוא מטפלים נוספים כמוהו.

הרב לנט מילא את בקשתו של הרבי ומצא מטפלים נוספים שלא ראו בדת מכשול, אלא אדרבה, ראו בה גורם חיובי שעשוי להעניק יציבות ובטחון, במיוחד עם מי שמתמודדים בחייהם עם מצבים כאוטיים. (הסיפור שלי, מס' 109, כ' תמוז תשע"ז). הסיפור הזה מדגיש את החשיבות שהרבי רואה באמונה באלוקים ככלי טיפולי חשוב ביותר, וזאת בניגוד לגישתו הכפרנית של פרויד.

בשונה מהתנגדותו של הרבי לשיטתו של פרויד, הרבי עודד פסיכיאטר יהודי אחר מווינה בשם ויקטור פרנקל. ויקטור פרנקל היה יהודי אוסטרי שעבר את אושוויץ. ויקטור פרנקל פיתח שיטת טיפול בשם "לוגותרפיה" ששמה את הדגש על מציאת משמעות בחיים ככלי טיפול מרכזי להשגת בריאות נפשית. פרנקל התחיל את דרכו כעמית של פרויד, אולם מאחר והגישה של פרנקל עמדה בניגוד לגישתו של פרויד, הדבר הביא לכך שהוא נודה מהקהילה הטיפולית בווינה והתייאש מהאפשרות לפרסם את ספרו.

נקודת מפנה קריטית בחייו הייתה כאשר הרבי שלח אליו אישה עם מסר מעודד. את הפרטים על השינוי הדרמטי סיפר הרב יעקב בידרמן מנהל מוסדות חב"ד בווינה שסיפר שבתחילת דרכו בווינה קיבל מידי שנה תרומה מפרופסור פרנקל. הרב בידרמן התפלא מכך שפרופסור פרנקל מצא לנכון לתרום דווקא לארגון דתי, שהרי הוא עצמו לא היה קשור לקהילה היהודית. את התשובה לפליאתו לגבי הקשר של פרנקל לחב"ד קיבל הרב בידרמן כאשר פגש אישה יהודייה שסיפרה לו שהיא הייתה בזמנו ביחידות אצל הרבי, ושהרבי ביקש ממנה, שכאשר תגיע לאוסטריה תיפגש עם פרופסור פרנקל.

הרבי ביקש שתמסור לפרופסור פרנקל בשמו של הרבי שלא יתייאש ושלא יבוש בפני המלעיגים, שימשיך בדרכו ושימשיך בהפצת משנתו. הרבי בירך אותו שה' יצליחו ויזכה לפריצת דרך. האישה הזו אמנם נפגשה עם פרופסור פרנקל ומסתבר שהמסר הגיע אליו בדיוק בנקודת השפל של חייו, כאשר הלעג והקלס של ממשיכי דרכו של פרויד הביאו לכך שהוא הפסיק להגיע לעבודתו במרפאה ושקל להגר מוינה לאוסטרליה.

כאשר פרנקל קיבל את המסר של הרבי הוא היה נרגש ביותר. הוא פרץ בבכי תמרורים. פרנקל הראה לאישה טפסים שהיו על שולחנו לבקשת הגירה לאוסטרליה. בעקבות המסר של הרבי פרנקל חזר לעבודתו וחזר להטיף את משנתו. הוא זכה לפרסום עולמי ולכבוד רב. הספר שכתב תורגם לעשרות שפות והופץ במיליוני עותקים. כעבור מספר שנים כאשר הרב בידרמן עצמו התקשר לפרנקל ופרנקל אישר בפניו שהרבי אמנם עזר לו ברגע מאד קריטי בחייו. הוא אמר לרב בידרמן שהוא חייב לרבי המון, ושהוא מאד מעריך את הרבי. (סופר על ידי הרב בידרמן).

באחד המכתבים הרבי התייחס באופן מאד חיובי לשיטתו של ויקטור פרנקל, ולמקומה של האמונה בטיפול נפשי: "הייתי רוצה ליטול הזדמנות זו כדי להוסיף עוד נקודה, שמצבו הרפואי של… מוכיח (אם נחוצה הוכחה בתחום זה) את עצמתה הכבירה של האמונה – במיוחד כשהיא מיושמת ובאה לביטוי בפעולות מעשיות, בעבודה קהילתית, בקיום מצוות וכו' – לחזק את שלוותו הרגשית של האדם ולהפחית למינימום ואפילו לסלק כליל קונפליקטים פנימיים וכן תלונות שעשוי האדם לחוש ביחס לסביבותיו וכו'.

זאת למרות התיאוריה שאמונה ודת דורשות את המשמעת לכבוש ולהדחיק אינסטינקטים ודחפים טבעיים, ולכן שבאופן כללי הן לא רצויות, ובמיוחד במקרה של אדם הדורש טיפול לבעיות רגשיות. גיליתי עניין מיוחד בכתביו של ד"ר פראנקל (מווינה) בנושא זה. אך להפתעתי, נראה כי גישתו לא זכתה לתפוצה ולהערכה הראויות.

למרות שניתן למצוא סיבות רבות לכך שרעיונותיו לא זוכים לתפוצה נרחבת – כולל העובדה שטיפול כזה קשור לסגנון החיים האישי של הרופא המטפל – אף על פי כן, השאלה [מדוע גישתו אינה זוכה להערכה רבה] בעינה עומדת. (ההדגשה שלי ז.ק.) (תרגום חופשי ממכתב מתאריך 19 ביוני 1969, ג תמוז התשכ"ט).

סיפורים אלו יכולים לתת לנו הבנה לגבי התייחסותו של הרבי לשיטות הטיפוליות השונות, ולגבי טיפול נפשי בכלל.

__________

זאב קרומבי הוא מטפל זוגי ומומחה להתמכרויות התנהגותיות, ודוקטורנט בתחום הטיפול הזוגי בבית הספר לעבודה סוציאלית באוניברסיטת חיפה. להערות ושאלות zeev@crombie.com או 0547-822686