-
בתחילת הסעודה, לאחר כמה לגימות 'לחיים', העלה אחד מאנ"ש את השאלה מהו בדיוק ה'בין' שנמצא בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי", ומדוע חששו חז"ל כל כך מ"בין" זה, עד שחייבו אותנו להגיע עד דלא ידע 'בין'? • מאמר מחשבה חסידית, מאת הרב ישראל הרשקוביץ – שליח הרבי מה"מ ורב קהילת חב"ד אופקים, באדיבות 'בית משיח' • לקריאה
חב"ד אינפו|י״ב באדר ה׳תשע״ההרב ישראל הרשקוביץ, 'בית משיח'
שבועון 'בית משיח' שהנכם מחזיקים כעת יגיע כנראה לידכם כאשר הנכם אוחזים באמצע מצוות היום של 'עד דלא ידע', אבל גם כאשר מקיימים את "חייב איניש לבסומי" – צריכים עדיין להחזיק ראש, ולזכור שאמנם הגימטריא של "ארור המן", היא "ברוך מרדכי", אבל חלילה לומר או אפילו לחשוב שיש קשר בין ה"ארור" ל"מרדכי", ר"ל. לא יעלה ולא יבוא!
לכן ברור, שגם בזמן קיום מצוות "חייב איניש לבסומי", חובה להסתכל על הדברים במחשבה חסידית… אלא שכאשר עומדים כמה ימים לפני פורים, ולא נמצאים במעמד ומצב של "עד דלא ידע" – כיצד אפשר לכתוב מאמר פורימי?
וכפי שאמר הרבי בחלוקת הדולרים, כאשר כתב רדיו הגיע עם מכשיר הקלטה, ולאחר שהציג את עצמו אמר שמכיוון שמתקרב יומא דפגרא (דומני שהיה זה י"ט כסלו) – הוא מבקש שהרבי יאמר דברים אודות החג הקרב, והוא ישמיע את הדברים בתוכנית הרדיו שלו. ענה לו הרבי (תוכן בלבד, מזיכרון), שעדיף שישיג הקלטה (של דברי הרבי ) מהתוועדות שהייתה ביום סגולה זה, כי כאשר מדברים ביום הסגולה עצמו, ובמעמד מיוחד של התוועדות וכו' – הרי הדברים נאמרים אחרת ויכולים להשפיע יותר וכו'.
כיצד אם כן, אפתור את הבעייה, ואצליח לכתוב על פורים ביום רגיל?
כאן בא לעזרתי 'מנהג המקום' של תושבי אופקים: כידוע, רוב תושבי העיר אופקים הם יוצאי גרמניה והסביבה, 'ייקים' למהדרין, וכמנהג הייקים, מקפידים אצלנו לכתוב על לוח המודעות בבית הכנסת את הזמנים המדוייקים של כל פעולה וענין המתקיים בבית הכנסת: כמה בדיוק יקח זמן קריאת התורה בשבת וכו'.
מובן ופשוט שבדברים רציניים כמו הקפות של שמחת תורה – דורשים המתפללים מוועד בית הכנסת שיכתוב על לוח המודעות בדיוק כמה זמן יארכו ההקפות, כדי שהקהל יוכל להתכונן ויידע מראש האם ההקפות יארכו 13 דקות, או 12.5 דקות…
ואם תשאלו: כיצד אכן יודעים חברי וועד בית הכנסת את זמנם המדוייק של ההקפות? – הייקים הללו מצאו לכך פיתרון גאוני: כמה ימים לפני החג מזמינים את כל המתפללים ועורכים 'חזרות' (מעין הקפות), וכך בודקים כמה זמן בדיוק זה לוקח וכך יודעים מה לכתוב בלוח בית הכנסת, ובא לבית הכנסת גואל…
ובדיוק בנקודה אני חוזר להתוועדות פורים. גם לפני פורים עושים 'חזרות', כדי שיידעו כמה זמן בדיוק אורכת ההתוועדות וסעודת הפורים המשותפת. וכך הרווחנו שני דברים: גם יודעים מה לכתוב בלוח מודעות – וגם אני יכול לשבת שבוע-שבועיים לפני פורים, ולכתוב את המאמר הנוכחי באווירת פורים, בעיצומה של סעודת פורים מדגמית.
למרות שמדובר בסעודה מדגמית, הרי גם המדגם צריך להיות דומה למקור (ובפרט בתקופת בחירות, חלילה לו למכון הסקרים שיתעה במדגם…), ולכן אין ברירה וצריכים לקחת משקה באמת "עד דלא ידע", וכמובן לדבר בענייני חג הפורים.
ובכן, הטור שלהלן, הוא תקציר ממה שדובר באותה סעודת פורים מדגמית:
בתחילת הסעודה, לאחר כמה לגימות 'לחיים', העלה אחד מאנ"ש את השאלה מהו בדיוק ה'בין' שנמצא בין "ארור המן" ל"ברוך מרדכי", ומדוע חששו חז"ל כל כך מ"בין" זה, עד שחייבו אותנו להגיע עד דלא ידע 'בין'?
חלק מהנוכחים טענו בלהט שבזמננו אין כבר את ה'בין', כי ברוך ה' כל אנ"ש חסידי חב"ד יודעים וחיים עם האמת הנצחית שהרבי נשיא דור השביעי הוא הוא אשר הוריד וימשיך להוריד ולגלות את השכינה למטה, והוא הוא אשר יביא בקרוב את הגאולה! ואם כן, כיום הרי כולם צועקים 'ברוך מרדכי' וכנראה רק בזמנים עברו היו צריכים להתריע לא לטעות.
אבל חלק מהנוכחים טענו שחז"ל דיברו גם על אנשים כמונו, שיודעים טוב טוב את ההבדל בין ארור המן לברוך מרדכי, אלא שהבעייה היא כאשר בגלל "עשרת אלפים כיכר כסף" חוששים לומר את האמת בגלוי ומעדיפים להיות במצב של 'בין'…
אחר הדברים האלה, ישבו חברי וועד קהילת חב"ד אופקים על המדוכה ודנו בכובד ראש, עד שהגיעו למסקנא שאמנם 'ברוכים כל החסידים והשלוחים', אך יש כאלו – ואיננו מתכוונים למישהו אחר, אלא גם לעצמנו, שהרי 'קשוט עצמך תחילה', ולפעמים אנחנו בעצמנו חוששים מה'ארבע מאות שקל כסף ביני ובינך' ('בין').
גם אנחנו, שלכאורה מניפים את דגל ה'יחי', רואים לפעמים מזווית עינינו להיכן זורמים הכספים מהפחות ועושי הדברים, ומעדיפים להישאר במצב של 'בין'…
ונשאלת השאלה: באיזה דרך מוליכים אותנו? איך יוצאים מהפלונטר הזה? והשאלה אינה פשוטה כלל, כי כאשר נמצאים ח"ו בדרגא של …ור המן – הרי לפחות לא משקרים את עצמנו ויודעים את מצבינו. אבל כאשר נמצאים בדרגה שבודאי צועקים ברוך מרדכי (משיחסטים דגולים…) ובכל זאת במצבים מסויימים מעדיפים להנמיך פרופיל ולהשתלב במסגרת ובמצב של 'בין' – זה גרוע ביותר…
ומכיוון שחג הפורים הוא חגו של הפסוק "עוצו עצה", ביקשנו להעלות על השולחן את כל ההצעות טובות המראה, בניסיון להכריע איזו עצה אשר תוכל לבוא לפני המלך, ומיהו אשר מקיים תמיד את מאמר מרדכי, ודעתו תיטב בעיני המלך האמיתי, אשר אחרית וראשית שלו, ה"נשיא להם לעולם", שמלפניו יצא ונכתב "דבר מלכות" הקדוש.
ויקם איש יהודי, שהיה והינו נמצא בכל חסיד, "איש ימיני", שבכל יום ויום מתהלך לפני עזרת הנשים של דור השביעי, ויגד האיש (כל חסיד חבד"י) שבזכות נשים צדקניות נגאלו ובזכותן עתידים להיגאל ויודע כל חסיד את האמת שאצל נשי ובנות הגאולה אין מצב של 'בין', ותמיד 'חיות הנה' עם בשורת הגאולה וכבר בחרו בדוד עבדי (בתוף מרים ובשירה ובזמרה), ועדיף שהן – הנשים – תכרענה בשאלה קשה זו (כיצד להיפטר אחת ולתמיד ממצב של 'בין', ולחיות ולקיים תמיד בגלוי את האמת הנמצאת בפנימיותינו, בפנימיותו של כל חסיד חב"ד)
ויסכימו חברי הוועד להעביר את השאילה הקשה לנשי חב"ד, כי ידעו שהן תבואנה אל המלך כדת…
ותלבש אסתר (דבר) מלכות ותעמוד בחצר המלך הפנימית, ויאמר לה המלך מה שאילתך?… ותאמר אסתר שאלתי ובקשתי, כיצד ייתכן שבתקופה זו שלמרות ש'דבר מלכות' נ"א נ"ב .. מופץ בראש כל חוצות – יש עדיין בעלים שאינם יודעים אפילו מה כתוב בו, ומתבלבלים בשאלה 'למי יחפוץ המלך לעשות יקר יותר', ולצערינו מתקשים בהכרעה מתי יש להפגין "לא יכרע ולא ישתחוה" ומתי יש 'לדבר כלשון עמו'…
"ויושט המלך לאסתר את שרביט הזהב, ויאמר המלך "אתן כתבו על השאלה כטוב בעיניכן, כי קרובים אנו לזמן הגאולה בו 'אשת חיל עטרת בעלה'.
"ותאמרנה השרות לכל חסידי ושלוחי המלך: היודעים אתם מדוע נקראת המגילה בשם 'מגילת אסתר'? כי היא היא שדיברה בגלוי (מגילה מלשון גלוי), ואף אנו מכריזות ללא מורא: 'ותלבש אסתר מלכות'!
– 'דבר מלכות' הוא הוא הפיתרון לשאלתכם! אנ"ש והתמימים, השקיעו את עצמכם בלימוד ובחיות 'בדבר המלך ודתו' ("דבר מלכות" האמיתי, ואז ממילא לא יהיה אצלכם כלל מצב של 'בין' – כי בכל מקום ש'דבר המלך' מגיע (ולומדים בו כראוי וחיים עימו) הרי נעשה 'שמחה וששון ליהודים' וכולם מכריזים ובגלוי: "יחי אדוננו מורנו ורבנו מלך המשיח לעולם ועד!".
לתגובות: rabbihershkoviz@gmail.com
תגיות: הרב ישראל הרשקוביץ, פורים