'יחי אדוננו' בפומבי ובפרסום – על אחריות הרבי 

משיח פרידמן, בית משיח

1.

כלל ברזל יסודי, קבע הרבי מלך המשיח שליט"א, באינספור הזדמנויות לאורך שנות נשיאותו – בנוגע לכל עניין הנעשה, נכתב או נאמר בפרסום לרבים: העיקר הוא אך ורק המסר אותו הבין וקלט קהל היעד. רק זה מה שחשוב וגורלי. וממש לא רלוונטי ולא מעניין מה רצה, חשב או התכוון המפרסם.

הכלל הזה עובר כחוט השני בכל תחום ונושא בהנהגתו של הרבי. להלן יובאו שלושה דוגמאות אקראיות לחלוטין, המשקפות ומבטאות היטב את גישתו הסדורה והעקבית של הרבי שליט"א: במכתב מי"ט תשרי תשט"ז, בנוגע לקול קורא מסוים, כותב הרבי "קודם שמפרסמים צריכים להתחשב איך יפרשוהו הקוראים, ואין נוגע כל כך כוונת החותמים".

במכתב מי"ג ניסן תשח"י כותב הרבי "בהנוגע למאמרו, שלפי דעתו אינו סותר את המסורה אלא כוונתו לברר ענין היסטורי וכו'. הנה בדבר הנדפס לרבים העיקר הוא איזו מסקנא יוציא הקורא מהדברים הנדפסים, ולכן אפילו אם כוונת הכותב טהורה ורצויה צריך הוא להתלבש בלבושי הקורא ולראות הנולד מזה".

ובמכתב לעיתונאי מר שלמה שמיר מט"ו טבת תש"מ, מבהיר לו הרבי כי "דבר הנכתב לשני, ועל אחת כמה וכמה – לפרסום לחוג רחב, כלומר שכוונתו ומטרתו להשפיע עליו על ידי הפרסום, הרי מה שנוגע הוא רק פירושו של הקורא אותו, ועוד, וזהו העיקר, המסקנות שמסיק ממה שקרא".

אחריות, זו מילת המפתח. כל אדם המפרסם מסר כלשהו, כל שכן חסיד המפרסם ומפיץ עניין חב"די ובפרט עניין של הרבי – עליו להשקיע מחשבה רבה, לשקול היטב את מילותיו ולבדוק בקפידה שהמסרים המועברים על ידו יובנו וייקלטו כהלכה וכנדרש בקרב קהל היעד אליו מכוונים דבריו, מעשיו ופרסומיו.

2.

היום מלאו ז"ך שנים ליום הבהיר ט"ו אייר תנש"א, היום בו זכינו לראשונה לגילוי הנשגב והמלכותי: עידוד פומבי שירת החסידים "יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד" על ידי הרבי שליט"א – לעיני מצלמות הוידיאו.

אמנם הכרזת 'יחי אדוננו' נאמרה בפני המלך כבר תשעה ימים קודם לכן, בסיום התוועדות ש"פ תזריע מצורע. גם לעידוד שירת ההכרזה כבר זכינו לפני תפילת מעריב בצאת אותה שבת. גילוי האור החדש לו זכינו לראשונה בט"ו אייר – הוא העידוד הפומבי לשירת יחי, מול קהל רב שגדש את 770 ומול מצלמות הוידיאו שתיעדו את המעמד – הזמין כיום לצפייה ב'יוטיוב', לכל אנשי הדור.

זו הייתה הפעם הראשונה. אחריה, בשנים תשנ"ג-ד זכינו לכ-740 הזדמנויות נוספות, שבמרכזם ה'סאטעלייט' העולמי לקבלת המלכות בי' שבט תשנ"ג – בו זכינו לעידוד שירת 'יחי אדוננו' לעיני מצלמות הטלוויזיה, שהעבירו את המעמד בשידור חי למיליוני צופים בכל קצוות תבל.

מי כמו הרבי מודע למשמעות עידוד שירת יחי בפומבי, מי כמו הרבי יודע ומבין את תוצאותיו, השלכותיו ומסקנותיו של עידוד זה בקרב החסידים, בקרב כלל ישראל וכל אנשי הדור. וזה מה שהרבי בחר לעשות ולהראות – בפומבי ובפרסום, קבל עם ועולם.

זהו המסר האחרון לעת-עתה, אותו בחר הרבי שליט"א לשדר לנו – מאז ועד היום, עד להתגלותו המלאה בגאולה השלימה. הכל ברור. כל מילה נוספת מיותרת. ואם בכל זאת נשאר למישהו עוד טענות ומענות בנושא – הוא מוזמן להפנות אותם לכתובת הנכונה…

3.

נחתום בפנינה נפלאה ששודרה בשבוע שעבר בתכנית השניה (והמומלצת לשמיעה) של 'משיחקאסט' המוקדשת לשיחת ה'דבר מלכות' מש"פ תזריע-מצורע תנש"א. בהערה 96 מביא הרבי את סיפור הגמרא על משיח היושב בשער רומי ומחליף את תחבושותיו אחת אחת, כדי שלא יצרך להתמהמה מלגאול את ישראל אפילו רגע אחד.

בהקשר לכך, מדהים לקרוא את דברי הרבי שליט"א, קודם הנשיאות, בהתוועדות י"ב תמוז תש"ט (מופיע בספר 'שיחות קודש תרפ"ט-תש"י' ע' 721): "ידוע שכ"ק מו"ח אדמו"ר שליט"א סובל מליחות ברגליו וחובשים את רגליו מספר פעמים ביום, והאחים המטפלים שמו לב שהוא מקפיד שקודם כל יגמרו לחבוש רגל אחת ואחר כך יטפלו ברגל השניה.

כששאלוהו לפשר הדבר, ענה: "מה יהיה באם משיח יבוא פתאום בין החבישה של רגל אחת לשניה. באופן כזה שאני מטפל בכל רגל בפני עצמו אזי לא יצטרכו להתעכב בשבילי, מה-שאין-כן באם יטפלו בשניהם יחד ייקח יותר זמן, ואינני רוצה שיהודים יהיו בגלות רגע אחד נוסף בגללי". הנהגה זו היא בדיוק הנהגת משיח, זוהי הוכחה גמורה שכ"ק אדמו"ר שליט"א הוא המשיח של הדור…".

לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com \ 053-820-6628