זיכרון להולכים: לעמוד אחרון בתור

הרב אברהם יצחק פרודנשטסקי, שליח הרבי במושב גני יוחנן

קשה לי לכתוב על השליח הרב אברהם כהן בלשון עבר. דמותו עומדת מול עיניי חיה ותוססת מלאה בשמחת חיים ואכפתיות מכל אחד ואחד. הפעם האחרונה ששוחחתי עימו הייתה בחתונת ביתו. לא ידעתי שזו תהיה השיחה אחרונה שלי איתו. ודווקא בעקבות פטירתו הפתאומית אני מבין עוד יותר עד כמה חשוב שכל חסיד ידע את הדברים שאמר לי.

וכך הוא סיפר לי:

יום אחד הגיע אלי אחד המקורבים, שכבר שמר קלה כבחמורה, ובפיו שאלה – אני מחפש חברותא, תוכל לעזור לי?

שאלתי אותו – חברותא עבור מה?

והוא התחיל לספר:

בטח עוד מעט יבוא המשיח ויהיה תור ארוך של יהודים מכל הדעות והגוונים שיעמדו בתור להגיד 'שלום עליכם' למלך המשיח. אני לא כזה שאוהב להידחף, אז אני רוצה לעמוד אחרון בתור אבל אני מחפש חברותא בשביל להתוועד יחד איתו עד שיגיע תורי…

התרצה להיות החברותא שלי?

הרב אברהם הסתכל לי בעיניים ואמר עם פנים רציניות:

בהתחלה חשבתי שהוא קצת מתבדח וחייכתי, אך אחרי שהלך התחלתי להתעמק בסיפור והבנתי שזהו בדיוק תפקידו של חסיד/שליח, להיות זה שדוחף את כולם קדימה לעשיה, להתקדמות בתומ"צ לקראת בוא המשיח. ואם כך, אוטומטית יוצא שהשליח אחרון בתור כי הוא דאג לקדם את כולם לפניו.

המסר הזה כל כך היה מתאים לו. הרב אברהם היה בדיוק זה שדואג לכולם, דואג למילה טובה, דואג לרוחניות כמו לגשמיות של כל אחד שהכיר.

הוא גידל אותי. ממנו למדתי מה זה מסירות לכל יהודי, מה זה תפילה ב'עבודה', כמה מתיקות יש בלימוד החסידות, למדתי מה זה רבי ולמה אני צריך להקדיש את חיי לקיום רצונו. אני זוכר כשהייתי נער בן 16, באתי לספר לו שאני רוצה לטוס בפעם הראשונה לרבי. הוא אמר לי שזה רעיון ממש טוב והציע לי לעבוד אצלו כמזכיר בבין הזמנים ועם השכר שאקבל אוכל לרכוש כרטיס טיסה. זה היה נשמע לי חלומי ומיד הסכמתי וכך טסתי לרבי באותו תשרי. הוא ידע שלא הייתה לי שום יכולת לקנות כרטיס טיסה בכוחות עצמי ודאג לתת לי את היכולת לזה בצורה כל כך מכבדת.

ההחלטה שלי לצאת בשליחות הרבי למושב גני יוחנן נבעה ישירות מהחינוך שהחדיר בי לדאוג לכל יהודי ולהיות בביטול לקיום רצונו של הרבי. כשהתייעצתי איתו על כך אמר לי: תבדוק טוב לפני שאתה מחליט לצאת לשליחות יהיו לך שנים קשות אבל "והיה ראשיתך מצער ואחריתך תשגה מאוד" הוא ידע על מה הוא מדבר. כמה קשות היו השנים הראשונות בשליחות שלו בבאר שבע, יחד עם רעייתו, איך הקים את בית משיח-חב"ד, בית ספר, בית כנסת, כמה עמל על כל דבר שבקדושה.

אך אומר בפה מלא הוא לא עמל לחינם. צמחה בבאר שבע אימפריה חבדית של ממש. והוא כמו שרק הוא עם ענווה אמיתית הסתכל על הכל כעומד אחרון בתור למשיח בלי לקחת לעצמו קרדיט כלל על מעשיו.

"אחד היה אברהם".