ב"ה היום, יום תחילת הלימודים בישיבה. ברוך השם ילדינו מצליחים בישיבה ושמחים לחזור אליה, וזה כמובן בזכות צוות הישיבה שמתמסר לתלמידים באופן יוצא מן הכלל.
אך ח"ו, זה הי' יכול להיות אחרת..
לפני כמה שנים, אחד מבנינו נכנס ללמוד בישיבה בלי הרבה חשק, הוא היה ביישן ולא דיבר ברבים. לדוגמא, כשלמד בבית ספר-נט, כשביקשו ממנו לקרוא, או שאלו שאלה שהיה צריך לענות עליה, הוא פשוט נעלם.. (בהזדמנות זו אודה לבי"ס הנפלא בי"ס נט.)
כך, כשנכנס לישיבה הי' סגור מאוד.
אחד מצוות הישיבה דיבר עימי והסביר לי שלאחר ישיבת צוות של הישיבה, הגיעו למסקנה שהבנת בננו חלשה והם חושבים לפתוח כתה מיוחדת לבחורים מתקשים כמוהו. כמובן שטענתי שהוא דווקא מוכשר רק שהוא פשוט ביישן. הגדילה לעשות רעייתי וטענה בתוקף ש"הוא לא מוכשר, הוא מאוד מאוד מוכשר (הבן שלי..)", ונלחמה כארי נגד מה שאמרו לנו.
לשמחתנו, ההנהלה לקחה את הדברים ברצינות, והשקיעה בו
באחד הימים נכנסתי לאולם הישיבה. הבחורים הסתכלו עלי, חוץ מאחד, שפשוט לא שם לב, והיה שקוע בלימודו. אני לא הבחנתי בזה אך המנהל אמר לי: "אתה רואה לאן הגיע בנך היום?"
ב"ה, היום הוא מהמצויינים בישיבה בכל התחומים, בחור חסידי מלא מרץ, שעוזר לכולם. חסדי ה'.
היום, יום תחילת הלימודים בישיבות, אני מתחנן לפניכם – מנהלי ור"מי הישיבות: חכמים הזהרו בתלמידיכם
א' השלוחים ( השם המלא שמור במערכת)