למי יש "כתפיים רחבות" להלחין ניגון חדש? • טור נוקב

הרב לב לייבמן, בית משיח 

ניגוני חב"ד חדשים בדור השביעי, האמנם?

מדי שבוע אני זוכה לספר את סיפורם של ניגוני חב"ד במדור הניגונים, מעל גבי במה זו. מדור הניגונים עוסק כל פעם באחד מניגוני חב"ד מן העבר.

בימים אלה אנו נכנסים לשלושים יום קודם החג – יום הבהיר י"ט ניסן. אני מבקש לעסוק הפעם לא בגלגוליו של ניגון עתיק, אלא דווקא ב… ניגון חב"די עתידי; ניגון שיולחן במיוחד לקראת י"א ניסן הבא עלינו לטובה, ניגון לכבודו של הרבי.

ראשית צריך להתייחס לשאלה בסיסית העוברת בראשם של רבים מאתנו: ניחא בדורות הקודמים, היו חסידים גדולים ומהם בעלי מנגנים שהלחינו ניגונים בעלי תוכן עמוק ובעלי אמירה בעבודת ה'. אולם בדור יתום כמו שלנו, האם אפשרי בכלל "לחדש" ניגון חב"ד?

תתפלאו לשמוע, אבל זה בדיוק נושא השיח בין שני 'בעלי מנגנים' ב-770 לפני שחובר ניגון ר"ח כסלו, שיח שהוביל למסקנה. היו אלו ר' פייטל שי' לוין והחברותא שלו באותם ימים ר' אברהם שי' חריטונוב. אותה שעה המתינו שניהם לכניסת הרבי להתוועדות כ"ף חשוון תשמ"ג, 10 ימים לפני ר"ח כסלו, ובין השניים נוצר דיון מעניין:

ר' פייטל טען: "למה לא מחברים ניגון חדש לר"ח כסלו, כמו שפעם היו מחברים ניגון לכבוד תאריך חסידי?" הוא סבר כי ניגון חדש פועל חיות ומרענן. לעומתו נענה ר' אברהם חריטונוב, נצר למשפחה של בעלי מנגנים במשך שלוש דורות רצופים, שניגונים חדשים היו בדורות הקודמים, ואילו כיום – מי יש לו את הכתפיים הרחבות לחבר ניגון חדש.

כך או כך, ר' פייטל החל מיד החל במלאכה, וביחד עם רעהו הלחינו ניגון חדש – הלא הוא ניגון ראש חודש כסלו הידוע, שאכן פעל חיות וריענון בקרב החסידים בנוגע ליום בהיר זה. ר' פייטל שם לעצמו מטרה לעורר על חידוש ניגונים בזמננו. הוא גם היה החלוץ לחבר ניגון חדש על פרק התהילים של הרבי לקראת י"א ניסן תשמ"ב ותשמ"ג, ומאז הפך הדבר למסורת ושגרה לחבר ניגון חדש בכל שנה.

אם עדיין אנו מסופקים בהכרעת השאלה, האם אכן גם בדור שלנו יש הראויים לחבר ניגונים חדשים, הרי שהרבי עצמו התייחס לכך בשיחת ש"פ וישב תשנ"ב: מזמן לזמן מתחדשים ניגונים חסידיים על ידי אלו המסוגלים לעשות "ניגון טוב" (צו מאכן א גוטן ניגון), ובשעה שזה מתקבל בציבור ושרים אותו בציבור, זה נהיה חלק מהניגונים החסידיים!

מדברי הרבי מובן שאכן גם בדור שלנו ישנם בעלי מנגנים שמסוגלים להלחין ניגון חסידי. אך עדיין צריכים אנו לדעת מה הן הדרישות כלפי אותם מלחינים, לדעת שהם באמת מה"מסוגלים" לכך.

בפרשה (תרומה) מדובר על כך, שכל אחד צריך לנצל את הכישרון שלו ולתרום לבניית המשכן. כך גם בנגינה – אם מישהו ניחן בכישרון לחבר ניגונים, אכן זוהי ה"לבנה" שלו בבית המקדש. הכישרון ניתן לו מלכתחילה על מנת כן, ועליו לנצל אותו לקדושה ולהוסיף ניגונים לאוצר ניגוני עבודת השם.

אז מה בעצם צריך בשביל לחבר ניגון?

במדע, תהליך ההלחנה נקרא "קומפוזיציה", זהו תחום שלומדים אותו. אדמו"ר הריי"צ מספר שר' הלל היה מדריך את האברכים המחונכים שלו – לחבר ניגונים בעצמם. כנראה היה ר' הלל מכוון אותם כיצד להעביר את התוכן של החסידות בתוך תנועות הניגון, "קומפוזציה" חסידית.

חיבור של ניגון חדש זהו בעצם כוח ה"חכמה", שהוא כוח ההמצאה כידוע. בחסידות מדובר על כך שיש מי שהוא בעל המצאה (חכמה) אך איננו יכול לפתח ולשכלל את הרעיון; ומאידך יש מי שהוא בעל הסברה (בינה) אך איננו בעל המצאה. כדי לחבר ניגון חדש, נדרש לא רק חוש נגינה רגיל, אלא חוש מיוחד של "חכמה" בנגינה. מי שאיננו בר חוש זה וינסה ליצור ניגון חדש, התוצר יהיה "סלט" (מיקס בלע"ז) של ניגונים אחרים מתוך מה שהוא מכיר מקודם.

במצב כזה במקום לחבר ניגון חדש, עדיף להתאים מילים מהקאפיטל החדש אל ניגון חב"די קיים, כפי שאכן עשו כמה וכמה פעמים לאורך השנים. אך גם בזה צריך להיות בעל חוש חסידי כדי להרגיש האם אכן המנגינה הנבחרת תואמת את המילים, ולא שהמילים תלויות בין תנועות הניגון ללא קשר.

ניגון שמבטא את הרבי: כמה עצות טובות

נראה לי שמיותר להבהיר, שכדי לחבר ניגון חב"ד, צריך להיות חסיד חב"ד, דמות חסידית שלומדת וחיה את אור החסידות ובקיאה באוצר ניגוני חב"ד וכו'. ועם זאת, צריכה להיות נקודה נוספת שעל המלחין לדעת שעה שהוא בא לחבר ניגון לכבוד י"א בניסן.

אדמו"ר הריי"צ אמר בקשר לניגון הבינוני, שאילו ר' אהרן חריטונוב היה מצייר בשעת חיבור הניגון את האבא (אדמו"ר הרש"ב), הוא היה מוסיף עוד בבא בניגון. כאשר מתיישבים לחבר ניגון לכבוד הרבי, י"א ניסן, צריך להיות ציור פני הרב מול פניו של הבעל מנגן, והניגון אמור לבטא את "ציור פני הרב". ייתכן שלימוד מאמר של הרבי כמה פעמים לעומק בטרם הלחנת הניגון, יוכל להביא את המלחין לבטא בניגון 'תנועה' הקשורה עם הרבי.

ר' אהרן חריטונוב, עם חוש הנגינה החסידי המפותח שלו, כאשר היה מתיישב לחבר ניגון, הוא היה מתייעץ עם ר' אשר מניקולייב מזקני החסידים, דמות של "משפיע" שהיה לו חוש ריח בניגונים. אולי גם זו הנהגה טובה שיוצרי הניגונים צריכים לאמץ.

יש לזכור שהניגון המולחן בקאפיטל החדש של הרבי, לא רק יהפוך לעוד ניגון ברשימה של מאות ניגוני חב"ד. הניגון הזה יישא את שמו של הרבי – "ניגון הקאפיטל של הרבי". הניגון הזה אמור להדר ולפאר, להאדיר ולקדש את שמו של הרבי, ולהיות באמת מתנה ראויה לרבי. על כן יש כאן אחריות רבה כלפי כבוד הרבי וכבוד ליובאוויטש.

מחברי הניגונים הופכים, במתכוון או שלא במתכוון, להיות המשפיעים של הקהל באמצעות הניגון שהם מביאים לעולם. שמעתי פעם על מחקר שקובע כי המוזיקאים משפיעים על דעת הקהל יותר אפילו מהפוליטיקאים…

בהזדמנות זו ברצוני לאחל הצלחה לכל מחברי הניגונים, שיכוונו את הניגון בהצלחה רבה – מתוך אמונה שהניגון הזה יכוון אותנו, החסידים, לקבל פני הרבי משיח צדקנו.