שלמה פיוטרקובסקי, ערוץ 7
1. בשנת 1998 נאם ראש הממשלה דאז ודהיום, בנימין נתניהו, מול חברי מרכז הליכוד, וכמיטב יכולתו הרטורית פנה פניה פומבית לאריאל שרון, מי שהנהיג אז (צחוק הגורל) את האגף הימני בתנועה, וביקש ממנו "אריק תעזור לי".
שרון לא נהנה מאותה יכולת רטורית מלוטשת שיש לנתניהו, אבל עוקצנות וחדות לשון ומחשבה מעולם לא חסרו לו. לאחר שנתניהו סיים את דבריו עלה שרון לבמה והשיב לנתניהו כי הוא מאוד רוצה לעזור לך, אך "אינני יודע לאיזו יד שלך לעזור, ליד ימין או ליד שמאל".
2. שרון, שמאז כבר הספיק להיבחר לראש הממשלה כתקוות הימין, להחריב את גוש קטיף ולטמון זרעי פורענות קשים מאוד גם ביהודה ושומרון, נח כיום מנוחת עולם בין רגבי עפרה של גבעת הכלניות מול חוות השקמים, ולכן נעזוב אותו במנוחה.
אבל אבחנתו של שרון בנוגע לדרך התנהלותו של נתניהו היתה נכונה בשנת 1998 והיא נכונה גם היום. בכל פעם שנדמה שנתניהו פועל עם יד ימינו, תוך זמן קצר מתברר שבאופן פומבי או באופן חשאי יד שמאלו פעילה ממש באותו זמן לא פחות, לפעמים אפילו יותר.
3. כאשר קראתי אתמול בבוקר את הדיווח על הוועידה האזורית שראש הממשלה בנימין נתניהו בישל מאחורי גבו של הימין ומאחורי גבם של חבריו לשולחן הממשלה, יחד עם יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, נזכרתי במעשייה חסידית נושנה.
לרבי אחד היה חסיד חשוב שהצליח בעסקיו ונעשה לגביר, מחשובי התומכים ברבי ובמוסדות. כשהיה החסיד בעיר מגוריו, עוסק בעסקיו, התלבש כאחד אנשי העסקים. חליפה קצרה, מגבעת מודרנית וכדו'. אולם, כשהיה מגיע לרבי היה מתלבש בקפוטה ושטריימל, כאחד החסידים, יושב במזרח וחולק ב"שיריים" ראשון, עם זקני החסידים.
שבת אחת הגיע החסיד לרבי והוא לבוש בבגדיו המודרניים. התעלם ממנו הרבי בליל שבת, התעלם ממנו הרבי בשבת בשעת סעודת היום והמשיך להתעלם ממנו גם בשעת המנחה. משישבו לערוך "שלוש סעודות", בשעת רעווא דרעווין, הפיל עצמו החסיד ארצה לרגליו של הרבי וגעה בבכי, "מה אעשה רבי? לא יכולתי עוד להתחפש ולעשות שקר בנפשי".
נענה לו הרבי ואמר, "שוטה שבעולם. וכי חשבת שעד עתה לא ידעתי כיצד אתה מתלבש בקרב בני ביתך ובקרב סוחרי עירך? אלא שעד עכשיו חשבתי ששם לבושך הוא תחפושת, וכאן הוא מלבושך האמתי, ועכשיו גיליתי, אוי לבושה, שהפך הדברים".
4. שנים ארוכות עמלים חסידיו של נתניהו בימין על מנת לשכנע אותנו שיד ימינו של נתניהו היא נתניהו האמתי, ואילו יד שמאל היא התחפושת. הבעיה היא שככל שנוקפים הימים, וככל שנחשפים עוד ועוד אירועים, קשה יותר ויותר להשתכנע בכנות התזה הזו.
כאשר ראש הממשלה מציג כלפי חוץ, כלפי הציבור הישראלי, הצגה של מאבק עיקש על עמונה, בעוד מאחורי הקלעים הוא תופר ועידת שלום אזורית שכוללת הקפאה של ההתיישבות ואישרור מפורש של נכונות להקמת מדינה פלסטינית, מתחילה לעלות ברצינות השאלה איפה כאן התלבושת ואיפה התחפושת.
הימין הישראלי חייב לשאול את עצמו אם האקסיומה המנחה אותו כבר קרוב ל-9 שנים, לפיה נתניהו הוא נכס לעם ישראל ולארץ ישראל עדיין נכונה, או שמא נתניהו הפך מנכס לנטל והגיע הזמן להחליף אותו. הבחירות הבאות תתרחשנה בעוד כשנתיים לכל היותר, זה הזמן לבחון את השאלה הזו ברצינות.