לקריאה: הטור הפופולארי של הרב פוזנר

הרב זושא פוזנר, מגזין דרך המלך

מה שהגויים מבינים…

בה' טבת האחרון התוועדתי באור יהודה, סיפרתי שם את הסיפור של ה' טבת מזווית אחרת קצת. לדעתי, הנקודה של ה' טבת היא, שהגוי – השופט בבית המשפט הפדרלי – מבין שיש רבי בעולם!

השופט עשה הקדמה לפסק דין, ההקדמה הזו היא סקירה על כל הרביים, זה ממש מרתק לראות, כשראיתי את זה אמרתי שצריך לתת את זה לכל ילד שמחשיב את עצמו לליובאוויטש, שיקרא את זה, כי אף אחד לא יודע. הוא כותב שם על כל הרביים עד הרבי. ובסוף הוא אומר – יש רבי בעולם! זה ה' טבת – יש רבי בעולם!

במהלך המשפט, מכיון שהיה זה נגד הרבי, ורצו שהרבי יעיד, לא היה ברור האם הרבי רצה להעיד, יש אומרים שכן ויש אומרים שלא. העסקנים לא רצו שהרבי יעיד. והיתה שמועה שהרבי אמר 'מה הבחורים יגידו', לכאורה המשמעות היתה שהרבי לא רוצה להעיד.

כשהבחורים שמעו את זה התחילו להשתולל, לקחו משקה והתוועדו. אמרתי להם: חבורת מנוולים! הרבי צריך להתחשב בנו?! אם הרבי צריך להתחשב בנו, אנחנו צריכים להיקבר! מה שהרבי עושה, אנחנו איתו, אבל לא שהרבי צריך להתחשב בנו ולפי זה הוא יעשה! ממש לא!

ההסתכלות הנכונה על כך היא, שזה שהרבי לא מעיד, זה מכיוון שהגוי מבין שהרבי לא צריך להעיד.

"לעשות כמו שאני חושב"

ר' יחזקאל (חאצ'ע) פייגין הי"ד, אשתו היתה אחות של אמי (ממשפחת צייטלין). יש אברך בלוד שאומר תמיד, אם אתה רוצה שזושא יבכה, רק תגיד חאצ'ע וזושא יתחיל לבכות..

ר' חאצ'ע מייצג רבי. כל החיים שלו היה רבי. לא שהרבי ילך כמו שהוא חושב שצריך ללכת, אלא הוא הולך כמו הרבי, כמו שהרבי רוצה.

ההבדל הוא, כפי שהרבי אמר בפורים תשח"י על מישהו מסוים "מתי הוא יתחיל לעשות כמו שאני חושב ולא כמו שהוא חושב". אצל ר' חאצ'ע זה התבטא בכל דבר.

[במאמר המוסגר: שואלים אותי איך אפשר להתגעגע לרבי, איך אפשר להתגעגע למישהו שמעולם לא ראיתי? אני אומר תמיד שאני לא מקבל את הטיעון הזה, הרי אני מתגעגע לכמה וכמה חסידים שמעולם לא ראיתי אותם! ר' ברוך פרידמן – המשפיע באטוואצק, ר' בער'ל קורניצער ועוד. אני אף פעם לא הכרתי אותם, אם הייתי רואה אותם ברחוב – לא יודע אם הייתי מזהה אותם. אבל אני מתגעגע אליהם, כי אני חושב עליהם ומדבר עליהם כל הזמן.

אם הרבי ייכנס, לא משנה באיזה גיל הוא ייראה, מגיל 3-4 או כל גיל אחר, אנחנו נכיר אותו, כשנשמע את הקול של הרבי שלו – נכיר אותו בוודאי! אפשר להתגעגע. צריך פשוט לחשוב עליו, לדבר עליו, לעשות מה שהוא רוצה].

הבטחה להתקשרות

ר' חאצ'ע לא רצה להיות מזכיר, כי ידוע שיש שלושה דברים שמפריעים להתקשרות, ואחד מהם זה מזכיר. והוא ביקש שהרבי יבטיח לו, 'בתנאי שקודם למעשה' שזה לא יפריע לו להתקשרות. והרבי הריי"צ הבטיח לו.

ר' חאצ'ע היה נכנס לרבי עשרים פעם במשך היום(!), כל פעם הוא היה לובש גארטל, ונהיה לבן כסיד וכך הוא היה נכנס. היחס בינו לבין הרבי הריי"צ היה מיוחד מאוד.

הרבי פעם סיפר, שהיה יהודי שנכנס ליחידות לרבי הריי"צ וביקש שהרבי יגיד מאמר, והרבי אמר לו שהוא אומר מאמרים רק ביומי דפגרא. והיהודי אמר לרבי 'כשאני בא לרבי זה יומי דפגרא בשבילי'. והרבי עשה את ההכנה לאמירת המאמר, ואז הרבי קרא ל"יחזקאל-חאצ'ע – איך שקראו לו – פייגין" (כך הרבי התבטא כשסיפר זאת) – שהוא ייכנס ויחזור על המאמר [אני לא בטוח אם הרבי אמר זאת, אבל כשהרבי אומר מאמר, הוא צריך שיהיה מישהו שיוכל לחזור על המאמר, כנראה שאותו חסיד לא היה מסוגל לחזור על המאמר ולכן הרבי קרא לר' חאצ'ע].

שלוש פעמים שר' חאצ'ע בכה

ר' מענדל מספר שר' חאצ'ע בכה רק שלוש פעמים בחיים שלו: פעם אחת בב' ניסן בהסתלקות הרבי הרש"ב נ"ע.

פעם נוספת, היה לקראת החגים, הרבי הריי"צ רצה שהוא יהיה אחראי על תומכי תמימים, והוא לא רצה, והרבי אמר לו, תהיה כאן בתשרי ואחר כך נדבר.

הוא היה בתשרי, ותמיד הוא עמד מול הרבי הריי"צ בעת שהרבי אמר את ההפטרה, וכשהרבי הריי"צ אמר את המילים בהפטרה "מפני הוי' הוא בורח", הוא התחיל לבכות, כי הוא הרגיש שזה מדובר עליו, הוא פרץ בבכי וברח..

בפעם השלישית, היה זה בתרפ"ז כנראה. הוא אהב ללמוד, כל החיים שלו היו לימוד ותפילה, והוא רצה חצי שעה בשבוע שיהיה לו קצת זמן לשבת וללמוד, פעם אחת הוא היה אצל הרבי הריי"צ וביקש שהרבי ייתן לו חצי שעה בשבוע שהוא יוכל לשבת וללמוד, הרבי התיישב ואמר לו: בעיירה הזו אין מקוה, ובעיירה הזו אין תלמוד תורה, בעיירה הזו יש מלמד וצריך לתת לו כסף, איפה יש לי חצי שעה?!… ושניהם התחילו לבכות…

להצטרפות למגזין דרך המלך ניתן ליצור קשר: 058-7090770