"איננו יכולים לעשות דבר ללא רשותו של הרבי"

משיח פרידמן, בית משיח

1

גוט יום טוב, חסידים! לחיים, לחיים ולברכה!

"רגיל לקשר כל ענין עם נשיא דורנו כ״ק מו״ח אדמו״ר" במילים אלו פתח הרבי את שיחת-קודשו שנאמרה באור לי"א אלול ה'תנש"א. "והדגשה מיוחדת בזה בימים אלה – כיון שבימים הבאים בשבוע זה חל יום הנישואין של כ׳׳ק מו״ח אדמו״ר נשיא דורנו" – ואנן חסידים נעני' אבתריה בימים אלו, בהם אנו מתוועדים וחוגגים את ימי ה'שבע-ברכות' ליום שקישר אותנו עם הרבי מלך המשיח שליט"א.

בטרם נמשיך בשיחה, לא נוכל מבלי לעצור ולהתוועד על שורת הפתיחה שלה, המסכמת במילים-ספורות את נקודת המוצא והנחת היסוד הבסיסית של חסיד, לקראת חגי חודש כסלו והתוועדויותיו הבעל"ט: הכל מתחיל ונגמר בנשיא דורנו, ופשיטא שלא ייתכן לימוד והפצת חסידות וחגיגות ראש השנה לחסידות, כשנשיא דורנו נדחק אל מחוץ לתמונה ח"ו…

[וכדבריו המפורשים של הרבי בעניין זה, בהתוועדות י"ט כסלו הראשונה לנשיאותו, בשנת תשי"א: "בהדיוק ד"מעינותיך", מעין דוקא שמחובר למקורו – מודגש גם החיבור להמקור דתורת החסידות, נשיאי החסידות, החל מהבעש"ט ואדמו"ר הזקן, ואנו אין לנו אלא הנשיא שבדורנו, כ"ק מו"ח אדמו"ר.

. . ומזה מובן גודל ההכרח בההתקשרות והחיבור עם המעיין – המקור דתורת החסידות – כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, שבכח זה נעשית ההפצה גם ב"חוצה", היינו, שלא זו בלבד שלא מתפעלים מה"חוצה", אלא אדרבה, שהמעיינות באים באופן של הפצה גם ב"חוצה", כיון שהמעיין אין לו הגבלות כלל, ומטהר אפילו זב ומצורע"].

ממשיך הרבי, בשיחת אור לי"א אלול הנ"ל: "והרי כל הענינים של נשיא הדור (ובנדו״ד, יום הנישואין, החל מה״אויפרופעניש״ בשבת שלפנ״ז) שייכים לכל אחד ואחת מבני הדור, שהרי ״הנשיא הוא הכל״, וכמ״ש הרמב״ם בהלכות מלכים שלבו של המלך ״הוא לב כל קהל ישראל״, וטעם הדבר – לפי שענינו של נשיא ומלך הוא ״אשר יוציאם ואשר יביאם", שבו תלויה החיות והקיום של כל העם, שהרי מחובתו של הנשיא והמלך לספק לכל אנשי מדינתו את מזונותיהם וכל הדרוש להם, לפי הישג יד המלך, כיון שזהו העם והדור שלו".

2

אבקש לשתפכם בחוויה אישית: במהלך החודש האחרון, הזדמנו לי כמה שיחות 'אחד על אחד' עם יהודים טובים, שהגיעו מרקעים שונים ומגוונים – סביב הנושא של "נשיא דורנו". שוב, כמו בכל שיחה שהייתה לי בנושא בעבר, נוכחתי לדעת כי זוהי בדיוק הנקודה הקשה ביותר לעיכול, עבור כל אדם המתקרב לחב"ד.

שוב הצלחתי (לא להסכים חלילה, אך) להבין את אלו המנסים לקרב יהודים לחסידות, תוך כדי דילוג על המוקש הזה של "נשיא דורנו". ושוב לא הצלחתי להבין את אלו הטוענים שדווקא העובדה שנשיא דורנו הוא משיח צדקנו – זהו המוקש הגדול והבלתי-אפשרי, אותו חייבים לצנזר ולהעלים בכל דרך מתודעת המתקרבים, כדי לא 'להרחיקם'…

והרי ממה נפשכם, אחיי החסידים? אם המתעניין \ מתקרב שלפניכם הצליח לקבל את העובדה שהרבי מליובאוויטש, דווקא הוא ולא אף אדמו"ר ורב אחר – הוא הנשיא וה'משה רבינו' שבדור, העומד בין ה' ובינינו, "שבו תלויה החיות והקיום של כל העם" (כלשון הרבי בשיחה לעיל). הוא מנהיג-העל של העם היהודי, שהוראותיו ועצותיו מופנות ושייכות לכל אשר בשם ישראל יכונה.

אם אכן הצלחתם להסביר ולשכנע את המקורב שלפניכם, שעם כל הכבוד לכל הרבנים שהוא מכיר ולכל הפתגמים שהוא יצטט לכם על "שבעים פנים לתורה" ו"אלו ואלו דברי אלוקים חיים" – לפני ואחרי הכל יש רק "דבר אחד לדור ולא שני דברים לדור". ואליו תשמעון, כי בו בחר ה'.

אחרי שהוא כבר הצליח לעכל ולקלוט את כל זה – אתם באמת חושבים שהיחשפותו לעובדה שאותו נשיא ומשה שבדור הוא גם המשיח שבדור, העוסק ב"יכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה" ונלחם מלחמות ה' והוא שיבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש – בדיוק זה מה שיפיל ויבריח וירחק אותו? לרגע נראה לכם שהסחורה שמכרתם לו עד עכשיו פחות קיצונית?…

3

תשובת המחץ לכל סוגי הצנזורים וההשמטות למיניהם, מנוסחת בחדות ובבהירות מדהימה – במכתבו של הרבי (מכ"ג כסלו תשל"ג) במענה לשאלת יהודי ממנצ'סטר שהעלה "הצעת ייעול" לתרגום ספר התניא לאנגלית: להשמיט מסוף פרק א' את הקטע ה'גזעני' על נשמות אומות העולם שאין בהן טוב כלל…

כך משיב לו הרבי: "בהתייחס להערתך אודות התרגום של הקטע האחרון של פרק א' בתניא שם הוא מדבר על נשמות אומות העולם, והעלאת השאלה של תרעומת שזה עלול לעורר בחוגים מסוימים, וההצעה בענין זה – תשובתי הברורה – אם אני רשאי לשאול את ההתבטאות שלך עצמך – "איננו יכולים לעשות דבר ללא רשותו של הרבי", והכוונה כמובן לאדמו"ר הזקן, ז.א. רשות המחבר.

הרשה לי להוסיף גם, בלי כל כוונה לפגוע, שהצעתך מגיעה מאוחר מדי, שכן הקטע תורגם כבר ליידיש, אנגלית, צרפתית ואיטלקית לפני שנים, בהתאם לכוונת המחבר. לכן אין כל טעם לנסות לסגת מהדברים או לשנות משהו בטענה זו.

לאמיתו של דבר, אם שינוי כלשהו נעשה, זה רק ידגיש את הענין ויספק הזדמנות לכל אחד בכל מקום בעולם שיבחין בכך לעורר מהומה בקשר לכך.

נקודה נוספת – וזהו עיקר הקושי בענין: בימינו, אדם אינו צריך להיות חסיד, ואפילו לא קבליסט (שכן הקביעה האמורה של אדמו"ר הזקן מבוססת על קבלה ותלמוד), ואפילו לא מאמין מושבע – כל עוד האדם אינו עוצם את עיניו בפני המציאות הברורה – לראות מהו סוג הנפש שיש לאומות העולם. שהרי כל אומות העולם היו עדים למה שהתרחש בגרמניה ובמדינות שפלשה אליהן, ובכל זאת נשארו שווי נפש. לאור זה, יכול להיות שמילותיו של אדמו"ר הזקן (שבדרך אגב, במקור אינן שלו, כפי שהוזכר לעיל) הן חלשות מדי לבטא את האמת כפי שהיא.

כדי להרגיע את חששותיך עוד יותר, הרשה לי לומר זאת: אם גוי רוצה לשמור את רגשותיו לעצמו ולא לעשות בעיות (וישנם כאלה), הוא לא יעשה ענין מכך. אם הוא סוג הגוי שרוצה לעורר בעיות (וישנם 'גם' כאלה), הוא יכול ליצור בעיות מבלי לחפש אותם בספרים, כגון בענין עלילת הדם שציינת במכתבך".

4

"איננו יכולים לעשות דבר ללא רשותו של הרבי" זוהי התשובה הניצחת לכל הספקות והחששות, אמתיים ומדומיינים כאחד. תשובה אחת, קצרה, ברורה וחד-משמעית החורצת את דינם של ההשמטות והצנזורים עד סוף כל הדורות.

מצנזור קטעים 'גזעניים' בתניא (וכולנו כבר יודעים שאפילו למען קירוב עשרות אלפי חסידים נוספים – לא יימחקו שלושה מילים מספר התורה שבכתב של החסידות), דרך השמטת סעיפים מקונטרס 'בית רבינו שבבבל' וקטעים משיחות ואירועי 'בשורת הגאולה' ועד להכחשת עידודי 'יחי אדוננו' והשכחת מענות האישור והעידוד לפרסום זהות המשיח.

ללא הבדל בין סוגי התירוצים והאמתלאות הנלוות להם, כולל הטענה הידועה "נו, מילא אז, כשראינו את הרבי זה עוד יכל להתקבל, אבל במצב היום לפרסם שיש נשיא ונביא ומשיח בדור?".

והתשובה אחת ואחידה: "איננו יכולים לעשות דבר ללא רשותו של הרבי" הזמן שחלף או המקום שהשתנה – לא יפילו אות אחת מה'דבר מלכות' תנש"א-ב. גילוי זהות הרבי כמלך המשיח, קבלת מלכותו בהכרזת יחי אדוננו ופרסום בשורת הגאולה – יימשכו בדיוק כפי שבוצעו ע"י החסידים בתשנ"ג-ד ויתגברו ביתר שאת ועוז עד ההתגלות המלאה והמושלמת.

ואחרי שנאמרה והובהרה התשובה הזו, הרשו לי להוסיף גם, בלי כל כוונה לפגוע, שצנזוריכם המודאגים, הגיעו מאוחר מידי.

בעידן שאחרי הפרסום ב'ניו-יורק טיימס' של המודעות באנגלית תחת הכותרת 'יחי המלך המשיח' (שאושרו לפרסום ע"י הרבי), אחרי שעל מסכי הטלוויזיה בכל העולם כבר הופיעו עידודי המלך לשירת יחי אדוננו ב'סאטעלייט' י' שבט תשנ"ג, והעיקר: אחרי שהרבי עצמו הגיה ופרסם את שיחותיו החושפות בבירור את זהותו כמלך המשיח – מאוחר מידי לגלגל עיניים ולהיתמם כאילו מישהו יאמין שבתוך תוככם אתם לא מאמינים… אף אחד כבר לא יקנה את זה.

ומעשה בחב"דניק שפוי ומעונב, שהגיע לבית-מדרש חרדי וביקש לחלק מחוברותיו ולמסור משיעוריו הנקיים מכל חשש התקשרות ומשיח. לתדהמתו, הוא נבלם מיד בכניסה והובהר לו חד-משמעית כי "כאן לא תפיצו את המיסיונריות והמשיחיות שלכם". כשניסה להסביר לרב המקום שהוא לא מהמשוגעים שמפרסמים שהרבי משיח, אלא הוא רק מעוניין ללמד רעיונות נחמדים לפרשה, שאל אותו הרב כמוצא-אחרון: אתה ישן בסוכה? אוכל סעודה-שלישית? לא! אז אל תספר לי סיפורים, כולכם אותו דבר…

לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com \ 053-820-6628