הייתי שם, בברכת הבנים

אלחנן סגל, בית חב"ד אזור

הייתי שם בין כולם ב"ברכת הבנים" של הרבי. "קינדרלאך" שמעתי את הרבי בנימת קול של תחנונים, "עד כמה שהרביים מסרו את נפשם על כך שהתמימים יהיו מונחים בלימוד התורה בפשטות" והלב מיד אמר 'כן רבי' אני מבטיח.

ואז הגיע כ"ז ניסן תשנ"א, שעת ערב מאוחרת, סיימו ערבית והרבי עדיין בצום, כי הוא היה ב'אוהל'… אבל הרבי מעדיף לומר לנו שיחה ארוכה ומפורטת, על מעלת וסגולת הזמן המיוחד בו אנו שרויים, לפתע, הרבי משנה את הטון, ותובע מאיתנו בתוקף גדול "אני מוסר זאת לכל אחד מכם, עשו כל אשר שבכולתכם"!

מה למעשה הרבי מוסר לנו?! אפילו קשה לחשוב על זה כי זה מחייב מאוד, אבל חייבים להביט בפני המציאות: הרבי מוסר לחסידים את מה שהוא קיבל מחמיו הרבי הריי"צ, שקיבל מאביו הרבי הרש"ב עד לבעש"ט.

הבעש"ט נשלח לעולם בכדי להביאו אל גאולה ע”י 'יפוצו מעיינותיך חוצה', הבעש"ט למעשה ממשיך את שליחותו זו, ע"י שמוסרה לידי תלמידו המגיד ממזריטש ומצווהו עליה, בבחינת "משה קיבל…ומסרה".

המגיד מוסר ל"חבריה קדישה" ואת ה"שמנת" מוסר לתלמידו הצעיר אדמו"ר הזקן, שמוסיף הבנה השגה ועבודה עצמית ומוסר לבנו, שמרחיב בבחינת "רחובות הנהר" ומוסר לחתנו, שמוסר לבנו, שמוסר לבנו, שמוסר לבנו יחידו, שמוסר לחתנו הרבי.

מסופר שהרבי הרש"ב חלה, ושקל בדעתו לעלות לא"י, וכשהרבנית שאלה, מה יהיה על החסידות ?! הצביע על בנו שהיה אז נער צעיר.. וכששאלה הרי הוא צעיר ?! ענה לה 'אחדות החסידים תוביל אותם לקראת משיח'…

הרבי הדגיש בהזדמניויות שונות, שעבודת החסידות שענינה להביא לימות המשיח, צריכה להיעשות ע"י רבים דווקא, כל החסידים, ולא ע"י הנשיא לבדו.

מה זה אומר ? ולמה חסידים שומעים את זה בעיקר כעת בדור התשיעי?

הרבי למעשה מניח שוב על כתפינו הדלים, את כובד המשקל שחמיו הרבי הריי"צ הטיל עליו בשנת תש"י עד ביאת משיח, הרבי אכן ממשיך ופועל ולא עוזב את צאן מרעיתו, אבל הוא צריך את השלוחים שלו, את החסידים, את הצינורות שעל ידם הוא ממשיך את עניין ועבודת החסידות להביא לימות המשיח.

נשיא עשירי באותו הפורמט של עולם גלותי, כמו שהיה העולם מתהלך תשעה דורות מהבעש”ט, לא יהיה. שכן "העשירי יעשה המלך המשיח" כמו שפוסק הרמב"ם והרבי מביא זאת בשיחותיו הקדושות על 'פרה העשירית' ו'שירה העשירית' ששייכים לגאולה. הדור העשירי יתחיל ברגע של אחרי הגאולה ביאת וגילוי משיח.

משיח היה צריך לבוא ולהתגלות כבר מזמן… אך עד שיבוא אנו בדור התשיעי והרבי ממשיך איתנו אל עבר הדור העשירי ועד בכלל !

איך ממשיך ? "זרעו בחיים", ולכן "הוא בחיים", חסידים הם למעשה שלוחי הרבי להמשיך את כל עניין החסידות להביא לימות המשיח, וזו אחריות שמוטלת על כל חסיד וחסיד, אך עדיף שימלאנה בשמחה.

כבר בתחילת תשנ”א הרבי מרומם את החסידים ואומר "כבר עברו ארבעים שנה ולכן אתם עומדים על דעת רבכם, מתחילה תקופה חדשה!" ואז שבוע אחרי שבוע בעקביות, עם שיחות בסגנון ייחודי ושונה, הרבי מכוון את החסידים הכי גבוה, אל עבר חיים בפועל בתוך אטמוספירה של גאולה, בבחינת 'טועמים ממאכלי שבת בערב שבת', השיא כאמור בשיחה שבה הרבי תובע מאיתנו: "אני מוסר זאת לכל אחד מכם, עשו כל אשר שבכולתכם".

בחנוכה האחרון נפטר אבי מורי האהוב החסיד ר' שמואל סגל ע"ה, אני יושב בשבעה אבל, תחושה של 'לבד בעולם' ושואל את בני 'מה נעשה עכשיו' ?הוא עונה 'עכשיו אתה תהיה'. אני מביט בו בתמיהה ושואל 'מה' ?! הוא עונה 'אתה הרי הבן שלו'. אולי הילד לא היטיב לבטא ואולי דווקא כן, בכל אופן הכוונה ברורה: חייבים לשאת באחריות כי אין על מי להשאיר, ואין אחרים להניח עליהם את העבודה.

כל מה שהושקע במשך תשעה דורות החל מהבעש"ט ובמסירות נפש, וזה אין סוף, חייבים להמשיך את הכל הלאה, להביא לימות המשיח. כשהיינו נערים ב'ברכת הבנים", על אף שהבנו שחובה לציית למה שהרבי תובע מאיתנו, שזה להיות שקועים בלימוד התורה, בכ"ז התחושה הייתה בעיקר של זכות וגם תענוג עצום לשמוע את הרבי מברך אותנו, היום אנו מבינים שלהיות 'בן' ב'ברכת הבנים' על אף שזו אכן זכות עצומה, זה בעיקר מחייב להמשיך ולהשלים, את כל עבודתו של האב הרבי, ואת התפקיד הכבד אשר קיבל מחמיו הרבי הריי"ץ להביא לימות המשיח, 'אשר עבד בה כל ימי חייו', ועובד בה גם כעת ע"י כל החסידים שלוחי וחיילי הרבי.

הרבי ממשיך עד הגאולה ועד בכלל, ו"לא עזב את צאן מרעיתו", הרבי נותן לנו את הזכות להיות הבנים השלוחים והצינורות להביא זאת לתוך העולם ולכל העולם , בנים שעושים ומשלימים את עבודת האב להביא גילוי משיח בעולם בפועל ממש.

לע"נ אבי מורי החסיד ר' שמואל ב"ר פינחס הלוי סגל