להכריז ולפרסם לכל אנשי הדור: מלך המשיח בשדה!

מנחם מענדל ברדוגו

עבודת ה' בתקופתנו נפלאה ומרוממת, מחד זמן שבו "החושך יכסה ארץ" מצב של חוסר בהירות, זמן לא נורמאלי… ומאידך במצב זה צומח ופורח מצב של גאולה אמתית ושלימה.

לא צריך להיות חכם גדול או חוזה עתידות בשביל להרגיש את אור הגאולה הזורח ובה עלינו, ואכן כיום נוהגים לומר זאת המון עם  כדבר הפשוט, אף שלא גדלו בחב"ד על ברכי האמונה הממשית ועכשווית בביאת המשיח.

אכן כיום כולנו יודעים שהנה הנה באה הגאולה השלימה לעיני כל, אזי אנו צועקים עד מתי ומתכוננים בעצמנו ומכינים אחרים למעמד ומצב של גאולה.

אך לאמיתו של דבר לא רק זו היא תקופתנו, לא רק הכנה בלבד לגאולה, בזמן שנראה רק כהכנה והמתנה לגאולה טמון העומק האמתי והפנימי של הגאולה עצמה, ואף יותר מזמן התגלותה לעיני כל, וכך עלינו בעת הזאת מוטל העבודה לגלות את התוכן הפנימי של תקופה מיוחדת זו לעצמנו, וכן לפרסמה לאחרים.

כדי להבין זאת נאזין לדברי הרבי בעצמו על מצב דומה להפליא לתקופה זו שהיא חודש אלול חודש הרחמים והסליחות, המהווה הכנה מוכרחת לתקופת תשרי שאז המלך בארמון שלו ובהיכל מלכותו  וניכר מלכותו של המלך לעיני כל באופן המעורר את כולם להתבטל בדרך ממילא.

אז בחודש אלול מסביר אדמו"ר הזקן שהמלך בדרכו לארמון עובר דרך השדה, מקום בו נמצאים המון עם העובדים את האדמה, אך המלך בלי כל "התפאורה" יועצים שרים ואנשי צבא, רק המלך לבד, בלי הפאר וההדר, וכן ללא שלישים ומזכירים, ואז כל אחד שרוצה רשאי ויכול לגשת ולהקביל פניו והוא מקבל את כולם בסבר פנים יפות  ומראה פנים שוחקות לכולם.

ממשיך אדמו"ר הזקן ומספר שאנשים שפונים לקבל את פני המלך בזמן שהוא בשדה הם יוכלו ללכת עם המלך לארמונו להיכל מלכותו ,ולהיות מהמיוחסים למלך וקרובים אליו ויכולים להיות במחיצתו.

נשאלת השאלה והרי ברור לכל בר דעת שאם המלך נמצא בשדה וקרוב איליו הרי יעזוב את הכל ויפנה למלך, למה המלך מייקר את אלה שעזבו את המחרשה והקלשון, והתפנו להקביל את פניו, ועד שמיחסם והולכים עמו לארמונו?

אלא שדבר יקר ומיוחד יש פה, במקרה הזה נדרש מהאדם הבנה ורצון להתבטל בפני המלך שלא ברורים מאליהם.

אמנם אנשי השדה יודעים ממעלתו של המלך בהיכל מלכות, ובשדה הם רואים את המלך אך הוא לא נראה כמו מלך ביופיו עם כל עוצמתו, אלא פשוט רק המלך עצמו.

ולכן כשהמלך רואה שהעם יוצא לקבל פניו למרות שאין את כל הפאר וההוד וההדר וכו' אלא יש רק את המלך עצמו כי הוא המלך, ובאים אליו מצד הקשר עצמי שמתגלה על ידי בחירת העם ורצון העם. והרי אז מתעורר המלך באהבה רבה "כמים הפנים לפנים" ומראה להם את תענוגו העצמי בהם, והולך איתם להיכל מלכותו.

ככל החיזיון הזה עושה לנו הרבי מלך המשיח שקודם באו לעיר המלוכה "קריית חנה ודוד"… שאז יתגלה מלך ביופיו לעיני כל ואז כולם יתבטלו אליו בדרך ממילא, אך קודם להתגלות זו נותן המלך הזדמנות פז שאינה חוזרת, ליצור עם המלך קשר עצמי.

ולכן בדרך להיכל מלכותו הוא עובר דרך השדה המקום שבו האנשים עובדים את עבודתם הרגילה ושמה בשדה זה המקום של העם ולא הארמון המלכותי והנוצץ. ושם בשדה הוא נמצא אמנם במצב של התגלות מציאותו בכל התוקף, מציאות שממנה יבאו ויתגלו כל פעולותיו לעיני כל בבואו לארמונו ולהיכל מלכותו.

אך כעת זה רק הוא הוא בכבודו בעצמו בלי כל הפאר וההדר וכו' ונמצא קרוב לכל אחד בלי שום ממוצעים. וכל אחד רשאי ויכול לגשת ולקבל את פני המלך.

הרי לכאורה במצב כזה בוודאי כולם באים שהרי הוא הוא פה ממש מראה באצבעו ואומר זה. למרבה הפלא לא כך, מי שבא לקבל את פני המלך זה רק מי שרוצה (באמת), והסיבה פשוטה כיוון שהמלך הוא כמו שהוא ובלי כל הגילויים והפעולות ולכן בצורה פשוטה זו הוא לא מעורר את האדם לבא ולהתבטל ולקבל פניו, ולכן עדיין ההחלטה והבחירה של האדם  לבצע  את "העבודה היחידה שנותרה שהיא קבלת פני משיח צדקנו" נשארת של כל אחד ואחד.

וזה לא בא בדרך ממילא, אלא כעבודה תמידית ועקשנית שאדם עושה בלהכיר שהמלך פה ולחיות ולראות ואז לקבל את פניו בפועל ממש. וכמו שהרבי אומר שהקב"ה מחכה שכל אחד ואחד יסכים לגילוי של משיח צדקנו.

ועלינו מוטלת הזכות והאחריות להכריז ולפרסם בכל מקום הקשיבו יהודים מלך המשיח נמצא עכשיו "במצב שדה" ופה ניתן לקבל את פניו באופן הכי נעלה והכי עצמי עם המלך כמו שהוא "שלמותא דכולא" שופט יועץ ונביא, והוא קרוב לכל אחד ללא ממוצעים, והעבודה היא לא נעלית ליחידי סגולה אלא שייכת לכל לקבל את פניו, והדרך הישרה היא ע"י לימוד עיניני גאולה ומשיח בכלל ובפרט השיחות האחרונות בהם גילה מלכנו את הדרך הישרה איך ליצור עמו קשר עצמי  באופן שהשכל יהיה ממולא וחדור, ואז בכח התורה לפקוח גם את עיני העיוורים שיהיו "סגי נהור" למעליותא, ומגיעים להכרה במציאות המשיח ועינינו של משיח ואז הוא "מסכים" ומקבל פני משיח צידקנו ועד בפועל ממש.

אך הסיפור לא נגמר אחרי ה"אני לדודי" יש גם ו"דודי לי" כבר "בחודש אלול" זוכה כל אחד ואחד שהמלך מקבלו בסבר פנים יפות ועד שמראה לו פנים שוחקות שמאירים בקרני ההוד ללא מסיכה…

ואז באו העת שיתגלה מלך בהיכל מלכותו לעיני כל יבאו כל אלה שהכירוהו תחילה בבחירתם ועבודתם, להם זה לא יהיה  "לחם חינם" אלא חיבור עצמי ופנימי עם מלך המשיח שתיכף נכנס ואומר לכל אחד מאנשי השדה המוכרים והקשורים עמו בקשר עצמי "שלום עליכם" וישר כח על עבודתו בהתקשרות העצמי עמו ועל כל הפעולות שנעשו לקשר יהודים נוספים אליו בקשר עצמי על ידי הפרסום לכל אנשי הדור שהמלך המשיח בשדה.

יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד!

להערות והארות: 770mmb@gmail.com