ה'קליק' של ההצלחה בחינוך

הרב שלמה רייניץ מייסד מוסדות 'בית חינוך ליובאוויטש'

היסודות

כאשר מהנדס עוסק בתוכנית בניה של בנין גדול וחשוב, הוא משקיע מחשבה רבה בתכנון היסודות עליהם הוא יבנה ויעמיד את בנין כולו.

כך הדבר גם בבנין החינוך. ההצלחה תלויה במידה רבה בתכנון ויציקת היסודות עליהם תבנה ותעמוד עבודת החינוך כולה ויהיה זה 'בנין עדי עד'. כדלהלן:

אצל הילד, החינוך נבנה ומתפתח על ידי שלושה דברים יסודיים ועיקריים: הערכה, אמון, משמעת.

הדבר ראשון שעליו נבנה ויעמוד כל החינוך, זה יחס של הערכה למחנך בעיני המחונך, שהוא מחשיב ומעריך אותו מאוד. הדבר השני זה האמון. כאשר המחונך רוחש אמון כלפי המחנך שלו, הוא יסמוך על הדברים שיאמר לו וידייק לעשות כהוראתו. הדבר השלישי שיגיע בעקבות ההערכה והאמון זה המשמעת. משמעת שמגיעה אחרי הערכה ואמון יכולה להיות משמעת מוחלטת בקבלת עול גמורה.

זאת משמעת של חינוך אמיתי – שמיוסד על חינוך הילד לבחור בטוב. הוא בוחר להתבטל בפני המחנך שלו, כי הוא מעריך אותו ונותן בו אמון (אין זו משמעת מזוייפת שבאה מאילוצים וחישובים של כדאיות).

אצל המחנך, בניית ופיתוח החינוך אצל המחונך נעשית באמצעות שלושה דברים יסודיים ועיקריים: הסתכלות חזקה, אהבה וחיבה, התבוננות מתונה.

בכדי לאפשר למחנך להצליח, הדבר הראשון שנדרש ממנו לעשות, הוא: להתבונן היטב בהסתכלות חזקה על המחונך, להכיר את המעלות והחסרונות שלו – בהבנה, במידות, באופי, ברגילות, היכן וכיצד הוא חי וכו'. כל זאת כדי שתהיה לו ידיעה חזקה וברורה על מהותו ומצבו של המחונך. הדבר השני שנדרש מהמחנך לעשות, הוא פשוט לאהוב את המחונך. אהבת המחונך צריכה להיות לא רק במחשבתו של המחנך אלא שהיא צריכה להיות ניכרת וגלויה. זאת אומרת, גם בדיבור ובמעשה. הדבר השלישי שנדרש מהמחנך לעשות, הוא: להתבונן מזמן לזמן בהתפתחות החינוך של המחונך, לשים לב כיצד מתקדמת וגדלה ההנהגה המוסרית של המחונך.

דברים אלו שהמחנך עושה בדרכי החינוך הם אלה שגורמים לשלושת הדברים אצל המחונך. ככל שהמחנך יכיר יותר את המחונך, יאהב אותו וישים לב להטבה במידות שלו – זה יגרום הטבה בחינוך שלו. מכיוון שהוא יעריך אותו, הוא יתן בו יותר אמון, והפועל יוצא שהוא גם יציית להוראותיו עד למשמעת מוחלטת 'במסירה ונתינה גמורה'.

להגדיל את ההצלחה

הרבי מוסיף ומדגיש שההערכה של המחונך תגדל מאוד כאשר המחנך ילמד חסידות. ולא רק עניינים יסודיים בחסידות, אלא גם פרטי העניינים ובאופן של הבנה והשגה. לכן, גם נשים ובנות (אמהות) צריכות להשתדל ולהתאמץ ללמוד חסידות באופן של הבנה והשגה.

הרבי מסביר את הענין כך: "כאשר המחנך הוא במעמד ומצב שיש לו ידיעה בעניני חסידות; ידיעת ה', אהבתו ויראתו כו', ידיעת סדר השתלשלות, טעמי המצוות וכו' – אזי נוסף לכך שפעולתו בחינוך היא יסודית ועמוקה יותר, הרי על ידי זה ניתוסף גם במעלתו וחשיבותו בעיני המחונך ובמילא, פעולת והשפעת החינוך היא בהצלחה מרובה לאין ערוך. ומזה מובן גם אצל נשי ישראל – הן בנוגע לפעולתן בחינוך ילדיהן והן בנוגע לפעולתן בחינוך ילדים בכלל, שפעולתן בחינוך היא באופן נעלה יותר לאין ערוך בהיותן בעלי ידיעה בעניינים המבוארים בתורת החסידות".

בשיחה זו, הרבי מחדש ומעמיד את ההצלחה המרובה שתגיע במילא על ידי שיתוסף במעלה ובחשיבות של המחנך בעיני המחונך, שאז ההצלחה מרובה לאין ערוך.

אנו רואים איפוא, שהדבר הכי ראשוני ויסודי בחינוך, הוא, שתהיה למחונך הערכה כלפי המחנך שלו. בשפה של היום זה נקרא 'מבוגר משמעותי'. בחינוך חסידי, חשוב שהמחנך יהיה בעל ידע 'בהבנה והשגה' בתורה בכלל ובחסידות בפרט – בכל הדברים המפורטים לעיל, שאז הוא יהיה מוערך יותר בעיני המחונך וזה יוסיף הצלחה רבה בחינוכו והדרכתו כנ"ל.

* לשון 'מחנך' מופנית כלפי כל מי שעוסק בחינוך: הורים, מורים, משפיעים, משגיחים וכו'.

מקורות: מחנכים צריכים ללמוד חסידות – משיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשמ"ו. הדברים היסודיים בחינוך – מקונטרס 'כללי החינוך וההדרכה' פרק י"ג.