מישאל אלמלם
כשמדברים על פניות נפשית אנו בעצם מפנים את עצמנו להתבונן פנימה ולשאול את עצמנו שתי שאלות: א. מדוע אנו זקוקים לאחרים שימלאו עבורנו את החלל הנפשי רגשי? ב. מה ממלא אותנו נפשית ורגשית?
שתי שאלות אלו בעצם מובילות לתהליך שבסופו של יום ימצא אותנו מלאים נפשית ורגשית ומשם הדרך לפניות נפשית קצרה.
אז מה עומד בעצם אחרי שתי שאלות אלו שעשוי להעניק לנו פניות נפשית?
כאשר נתבונן בשאלה הראשונה נגלה בעצם שלכל אחד ואחת מאתנו יש צורך ונטייה נפשית טבעית ואנושית להתמלא נפשית ורגשית מסביבתנו, כך שאך טבעי שכל אחד ואחת מאתנו זקוקים לסביבה על מנת להתמלא נפשית ורגשית.
אז מדוע אנו צריכים לערער על רגש טבעי הנובע מהצורך הראשוני שלנו כבני אדם ולחפש את המלאות הנפשית רגשית מתוכנו?
כאן נכנסת לתמונה השאלה השנייה מה ממלא אותנו נפשית ורגשית? המבהירה לנו מדוע אנו זקוקים למלאות נפשית ורגשית מתוכנו ולא מאחרים.
כאשר אנו מתייחסים למלאות הנפשית רגשית הנובעת מתוכנו, כל אחד ואחת מהתוכן הממלא אותו/ה ומוצאים את הדרך לממש את המלאות הנפשית רגשית מתוכנו ומעצמנו אנו בעצם מאפשרים לעצמנו להיות מי שאנו, מה שמאפשר לנו להגיע למימוש העצמי.
אמנם כאשר אנו בוחרים לאפשר לעצמנו להתמלא מסביבתנו ולהישען עליה, אנו מוותרים על עצמנו ועל מי שאנו ולהיות מי שאנו לא.
במילים אחרות:
ייחודיות היא ערך עצמי קיומי ומהותי המאפיין כל אחד ואחת מאתנו, כאשר אנו מממשים וממשיגים את ייחודיותנו, אנו בונים את עמוד השדרה של עצמנו ומעצימים אותו מה שמוביל למלאות נפשית ורגשית שבעצם מעניקה לנו פניות נפשית.
לעומת מצב בו אנו לא נוגעים בייחודיותנו ומזניחים אותה לטובת חיפוש ורעיה 'בשדות זרים' בחיפוש אחר מלאות רגעית וזמנית המתמוססת לנו בין הידיים כאשר אנו שבים לבתינו ומגלים שהרוח יצאה מהמפרשים והותירה אותנו בודדים בל ים.
אז מה עושים:
מתבוננים פנימה ומחפשים את ייחודיותנו המאפיינת אותנו, משם הדרך קצרה- לכו בעקבות לבכם בבטחה ואפשרו לעצמכם להתמלא מייחודיותכם וליהנות ממנה בכל הזדמנות בה יש לכם, מקום נח, זמן מתאים ופנוי, סיטואציה נוחה ומאפשרת (עולם שנה נפש).
צרו ומצאו לעצמכם מקום, זמן וסיטואציה בה אתם היחידים הקיימים על פני הקוסמוס, מצב בו אף אחד לא יכול לפגוע במקום בזמן ובסיטואציה שיצרתם עבורכם על מנת להתמלאות ממנה.
לאפשר לעצמי ליהנות מייחודיותי להבין ולהפנים שייחודיות זאת מאפיינת רק אותי, היא שלי, היא החלק מייחדת אותי, שדרכה אני משלים את סביבתי, שבה ועל ידה אני מממש את עצמי…
לא להיבהל מעצמכם ולחוש אגואיסטים או חוסר אכפתיים כלפי סביבתכם, להיפך ההתעקשות על עצמכם על המקום הזמן והסיטואציה שייעדתם עבורכם הנה 'הדלק' שלכם שבלעדיו אין לכם אפשרות להתקיים, כך שאם תוותרו עליו אתם מוותרים על עצמכם.
זה המקום הזמן והסיטואציה עבורכם להתמלא נפשית ורגשית, כך שאין סיבה לוותר על המתנה שבחרתם להעניק לעמצכם.
למצוא לעצמי מקום, זמן ומצב בו אני מקדיש לעצמי שיר, משחק, סיפור שאני אוהב/ת…
להעניק לעצמי הזדמנות להוכיח לעצמי שאני ראוי, שלם עם מי שאני, נהנה ממי שאני, בגלל מי שאני…
להרגיש אהוב, רצוי, נעים לבריות, חכם וליהנות מזה…
לחוש בטוח, נח ולזרום עם עצמי…
ההתעקשות על עצמי, על הקול שלי, על ייחודיותי, על מי שאני מאפשרת ומעניקה לנו את המרחב בו נמצאת ושוכנת לה הפניות הנפשית המיוחלת…
העיסוק המתמיד במלאות נפשית ורגשית בייחודיותנו מובילה אותנו בבטחה לפניות נפשית עבור ילדינו וסביבתנו, מה שמאפשר לנו להעניק לילדינו תשומת לב ראויה…
בהצלחה.
הכותב הוא ר' מישאל אלמלם, פסיכותרפיסט מוסמך בטיפול בפוסט טרואמה. מתמחה בטיפול בנוער וקטינים נפגעים ופוגעים, בייעוץ חינוכי ובחינוך המיוחד.