לפעמים חלומות מתגשמים…

משיח פרידמן, בית משיח

1.

"מיום הלכי ל'חדר' ועוד קודם לזה התחיל להתרקם בדמיוני ציור גאולה העתידה – גאולת עם ישראל מגלותו האחרון, גאולה כזו ובאופן כזה שעל-ידה יהיו מובנים ייסורי הגלות, הגזירות והשמדות. וכחלק מעתיד מזהיר זה וכחלק מגאולה זו יהיה 'נשיא זה מלך, לא נשיא שבט – אלא שאין על גביו אלא ה' אלוקיו', והכל יהיה באופן אשר בלבב שלם ובהבנה מלאה – 'יאמר ביום ההוא אודך ה' כי אנפת בי' . .".

במילים מדהימות אלו (שנכתבו למר יצחק בן-צבי, אג"ק כרך י"ב אגרת ד'רכו) חשף בפנינו הרבי שליט"א את חלום ילדותו, שברבות הימים ובפרט מאז 'הצהרת הכוונות' במאמר 'באתי לגני' בהתוועדות י' שבט תשי"א – הפך למשימת-העל של דורנו השביעי, בנשיאותו הנצחית: הגאולה האמיתית והשלימה, שתגשים את "חלומו" של הקב"ה, שנתאווה "להיות לו יתברך דירה זו בתחתונים".

כבר מראשית שנות הנשיאות חלמו חסידים על הרגע הנכסף בו יזכו שהרבי יתגלה באופן רשמי ופומבי כמלך המשיח. מי שנתן דרור לחלומותיו כבר אז, היה מיודענו החסיד המקושר ר' אברהם פאריז שהספיג את חלומותיו אלו במכתביו ובנאומיו, בפתגמיו ובכל אורחות חייו.

מרגלא בפומיה דר' אברהם (בתרגום מאידיש): "צריכים לאחד את כל בתי הספר לבית ספר אחד, את כל הכיתות לכיתה אחת, את כל השיעורים לשיעור אחד ומספיק מורה אחד שיחדיר בילדים כי הרבי מליובאוויטש הוא מלך המשיח" (ע"פ עדות נכדו, הרב יוסף הרטמן).

ויהי היום, הגיעה שנת תנש"א, עליה העיד הרבי כי "מלך המשיח נגלה בה". בכ"ח ניסן קרא לנו הרבי "עשו כל אשר ביכולתכם" וכמה חודשים לאחר מכן בש"פ חיי שרה תשנ"ב הכריז בפנינו על תפקידנו העכשווי, להכין את העולם לקבלת פני נשיא דורנו משיח צדקנו.

על כתפינו הוטלה המשימה הגורלית. הגשמת חלומו של הרבי מיום לכתו ל'חדר' ועוד קודם לזה, שהיא בעצם הגשמת "חלומו" של הקב"ה מיום בריאת העולם ועוד קודם לזה – בידינו. וכדי להגשים – צריכים לחלום. מאז ועד היום, חולמים החסידים כיצד להפיץ ולהנחיל את בשורת הגאולה ולפרסם את זהות הגואל, לכל אנשי הדור.

בחלום מיוחד כזה, נתקלתי השבוע בהשגחה פרטית, כאשר התגלגל לעיני מכתב הנושא את הכותרת "להפוך את העולם – התכנית" שקיבלתי במייל לפני כמה שנים, בו העלה אחד מידידי התמימים את חלום נעוריו, שנחתם בקריאה לחברו להצטרף וליטול חלק בהגשמתו. וזה דבר החלום:

2.

"ישבתי הלילה ופתחתי קבוצה בגוגל, פורום של 'עיונים בדבר-מלכות', שמטרתו לקבץ את העוסקים בלימוד הדבר מלכות, לקבץ את הביאורים בשיחות במקומות המוקשים וכו', לאסוף את הפנינים המסתתרים בין השורות וכו', ולמצוא דרכים לעשות את הדבר-מלכות כמה שיותר נגיש לקהל חסידי חב"ד ובני ישראל בכלל.

הרבי אומר, שהדרך לקבלת פני משיח צדקנו היא על ידי שמסביר את ענינו של משיח באופן המתקבל. וכשחושבים על כך מעט מבינים שלהסביר ענינו של משיח זהו בעיקר על ידי לימוד והפצת שיחותיו של הרבי מלך המשיח שליט"א עצמו, זה מה שיעורר את החב"דניקים, זה מה שיעורר את העם (ראה לדוגמה יצחק קראוס וספרו, ראה לדוגמה הכתבה בבית משיח שבוע זה על ר' יעקב גוטליב – ודע לך שהגוטליב הזה כבר העמיד חסידים לרבי מלך המשיח, חסידים בכובע וחליפה, זקן וכיפת יחי). שידעו שאכן ישב אלוקים על הארץ, "התגלות פשיטות העצמות של עצמות ומהות יתברך, כפי שהוא מתגלה בפשיטות של משיח צדקנו" (ויצא תשנ"ב), ובדורנו – נשיא דורנו.

על משכבי בלילות אני הוגה במשפטו הנפלא של אבנר אל דוד, המשפט שנחקק בנצח (שמואל ב' ג, כא) "אָקוּמָה וְאֵלֵכָה וְאֶקְבְּצָה אֶל-אֲדֹנִי הַמֶּלֶךְ אֶת-כָּל-יִשְׂרָאֵל וְיִכְרְתוּ אִתְּךָ בְּרִית וּמָלַכְתָּ בְּכֹל אֲשֶׁר-תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ".

בחלומותי אני מלווה את אבנר בשיטוטיו מעיר לעיר ומכפר לכפר, בדרכים בין שדות חטים צרובי שמש, ובבתי מדרשות עם כיפות קמורות מוארים באור נרות, ודברו בכל מקום עם זקני העם ושופטיו, מסביר להם שהגיע העת לקיים את דבר ה' ביד שמואל, ולכרות ברית עם המלך דוד.

והנה הם באים הזקנים למלך דוד, ארשת פניהם רצינית ונרגשת, ובתנועה לא רצונית ולא מודעת, בתנועה שבאה היישר מעצם מציאותו של יהודי, שפתיהם נעות והקול יוצא מהם כמו מאליו, "הִנְנוּ עַצְמְךָ וּבְשָׂרְךָ אֲנָחְנוּ" (שם ה, א). התקשרות עצמית של עצמותו של היהודי בעצמותו של המלך בו שוכן עצמות אין סוף.
אני מתעורר ומהרהר על המציאות בהווה. חושב על השיעור בדבר-מלכות במירון, חושב על אלה שנראו לי עד לפני רגע כמתנגדים וכעת עומדים בצד ומקשיבים באוזניים כרויות, ההתנגדות והניכור נהפכים לתנועה נפשית של קבלה, קבלת פני משיח (תשאל את שמוליק ששון ויספר לך). מהרהר בילדי ישראל המתוקים בשיעורי דבר מלכות לנוער, לחם לפי הטף, מטפטפים משיח היישר אל מחזור הדם".

3.

"מתהפך לצד שני וצולל שוב לתוך החלומות: ירושלים בני ברק חיפה ואלעד, הרחובות מטופטים במודעות ענק, קטעים נבחרים משיחותיו הקדושות של הרבי מלך המשיח (כחלומו של ר' ישראל גליצנשטיין במכתבו הידוע) ויהודים נרגשים מתגודדים סביבם. והנה מוצא את עצמי בישיבת הסדר, מזיז את הגמרא הגדולה, ותחתיה במקום כתבי לא-יודע-מי אני מוצא את הדבר-מלכות לעם.

אני רואה את פלוני החפץ בעילום שמו, אוחז בספר עם הכריכה הריחנית והשם הנפלא 'עיונים וביאורים בדבר-מלכות', מנסה להתווכח עם הביאורים הברורים והמסודרים על התגלותו של מלך המשיח, הוא מרים את עיניו מהספר ולוחש לעומד לידו, "הבְּרוֹך הוא, שהפעם הם לא באים בהרגשים, הם מעגנים את הכל בשיחות של הרבי עצמו".

אני רואה את סיירת הרבנים, בקיאים בש"ס ושולחן ערוך, ומעל הכל, בשיחות דנ"א-נ"ב, והם מסתובבים מרב לרב בארץ ובעולם, יושבים אתו לשיחה רצינית, שומעים את שאלותיו ותמיהותיו ועונים עליהם בטוב טעם, פותחים אתו את השיחות וגורמים לו לחשוב שוב על כל הנושא. אני רואה את לב אלפי ישראל עושה סיבוב ומתקשר בחבלי עבותות אהבה ללב כל קהל ישראל, לרבי מלך המשיח שליט"א. "ההתקשרות בין המלך והעם בשלימות הגילוי בגאולה האמיתית והשלימה".

רק הספרים יהפכו את העם מבפנים, יהפכו לו את הראש. כך אומרים במכון ממ"ש, כך אמר לפניהם הרבי שליט"א מליובאוויטש. הפוסטרים והכרזות טובים כארטילריית ריכוך, כדי לעורר את הנושא, אך אם אתה רוצה לפעול בצורה פנימית, לשנות בצורה מהותית, רק "על ידי שהוא מסביר את ענינו של משיח". הגיע זמן ההסברה, וההסברה הטובה ביותר הם שיחותיו של הרבי, צריך רק להיות בקי בהם, צריך רק לדעת להגיש אותם לעם.

מתעורר שוב בהחלטיות, ומחפש כישרונות ברוכים צעירים, מתנת אלוקים, שיטו כתף לעבודה הגדולה.

העומד אתה בהחלטה ללימוד הדבר-מלכות השבועי, ומשפיע על זולתך בזה? העומד אתה בהחלטה ללימוד עניני גאולה ומשיח בצורה יסודית בצהרי כל יום? האם קראת את הקבצים ששלחתי לך על השיחות דנ"א נ"ב, הבנת על מה אני מדבר, על מה אני מתכוון כשאני אומר להגיש את השיחות לקהל? האם מצאו מסילות ללבך התיאורים דלעיל, היש בנפשך לטול חלק בעבודה?"

4.

נו, איך אומרים? לפעמים חלומות מתגשמים. כמה שנים של עבודה ומאמץ ממושך חלפו על בעל החלום הזה, עד שהצליח לראות בתחילת הגשמתו: בחודש ניסן השתא, ראה אור ספרו של הרה"ח שלום דובער וולף בו הוא מגיש ליקוט, סיכום וסידור של עיקרי תורת הרבי מלך המשיח שליט"א אודות "עניינו של משיח" והגאולה השלימה, ע"פ דברי הרמב"ם ומקורות נוספים, בתוספת ביאור והסבר, ליבון ובירור, עיון והעמקה.

באמצעות הלימוד בספר זה נוכל לקיים בהידור רב את הוראת ה'דבר מלכות' של שבעה עשר בתמוז (ש"פ בלק תנש"א) בו דורש הרבי "מחשבה והתבוננות באופן של דעת ("שמקשר דעתו בקשר אמיץ וחזק מאד ויתקע מחשבתו בחוזק") בעניני משיח וגאולה, [ולכל לראש המחשבה וההתבוננות לידע ולהכיר שעומדים כבר בהכניסה לימות המשיח, "הנה זה בא", כיון שכבר כלו כל הקיצין, וכבר עשו תשובה, וסיימו כל עניני העבודה בשלימות ככל פרטי הדברים האמורים לעיל (ס"ז-ח)]".

ניתן לומר כי שלושת חלקי הספר זכו לכוון בהשגחה פרטית לשלושה דרגות-שלבים, זה למעלה מזה, עליהם נצטווינו מפי מלכנו בשיחה זו: חלקו הראשון של הספר, המבאר את "עניינו של משיח" באופן כללי ובסיסי – ומתאים להוראתו הכללית של הרבי ללימוד ענייני גאומ"ש כדי "למהר ולקרב ביאת המשיח והגאולה".

חלקו השני של הספר – התגלות משיח, המבאר את מהות התקופה שבעיצומה אנו חיים, מאז שנת תנש"א – קולע לחידושה המרכזי של השיחה, בה גילה לנו הרבי כי הלימוד הוא "לא (רק) בתור "סגולה" . . אלא (גם ו)בעיקר כדי להתחיל "לחיות" בעניני משיח וגאולה, "לחיות עם הזמן" דימות המשיח" עי"ז שהשכל נעשה ממולא וחדור בהבנה והשגה בעניני משיח וגאולה שבתורה".

חלקו השלישי – ניצוץ משיח, המבאר את העבודה המיוחדת הנדרשת מאיתנו בתקופה זו – קולע בדיוק למילים הבאות בשיחה "ומהשכל מתפשט וחודר גם בהרגש הלב, ועד להנהגה בפועל במחשבה, דיבור ומעשה באופן המתאים לזמן מיוחד זה, שעומדים על סף הגאולה, ומראים באצבע ש"הנה זה (המלך המשיח) בא".

חסידים, זהו ספר חובה לכולנו, או כפי שהגדיר זאת עורך הספר בהתכתבותנו השבוע "הבסיס האידיאולוגי של מהפכת התיאוקרטיה המשיחית". אין מצב שהוא לא מוצב בראש רשימת הקריאה שלנו ובראש רשימת ההפצה לידידינו ומקורבינו.

יחד נגשים את החלום, בשוב ה' את שיבת ציון, היינו כחולמים.

לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com \ 053-820-6628