תשעת הגלגלים שמונעים את הנפילה באמריקה

הרב נפתלי אסטולין, שליח בלוס אנג'לס

באחת משיחותיו דיבר הרבי על כך שיש 'יהודים של יום כיפור', שרואים אותם בבית הכנסת רק ביום הכיפורים, ויש 'חסידים של י"ט כסלו' שרואים אותם בהתוועדות רק בי"ט כסלו… בשאר ימות השנה הם לא מרגישים שייכים…

אבל גם אנחנו, שמגיעים לבית הכנסת בכל יום, ומתוועדים בכל יומא-דפגרא, נוטים לעיתים לזלזל ב'ימים הרגילים'. אנחנו מסיימים יום טוב אחד, ומיד בודקים בלוח מתי יהיה היום-טוב הבא. והימים שבינתיים? הם 'סתם' ימי חול.

לפני שבעים שנה הוציא הרבי את הספרון קטן הכמות ורב האיכות, וקראו בשם 'היום יום', ללמדנו שלכל יום יש משמעות מיוחדת, ובכל יום צריך להתבונן מה עניינו ומה עבודתו. וכפי שכתב הרבי הריי"צ על חתנו הרבי מלך המשיח, שהצליח "לבנות היכל פאר חסידי זה על 383 חדריו, באופן שיום יום יביע אומר – כל יום אומר משהו. זהו היום במובנו האמיתי, היום יום, שכל יום -יום הוא" (אגרות קודש חלק ז' ע' רלא).

לכן, כאשר רוצים להתבונן במהותו של יום מסויים, כדי לדעת את ייחודויותו – הטוב ביותר להתבונן במה שהרבי עצמו כותב ב'היום יום' לאותו יום.

ובכן, בהיום-יום של י"ד תמוז, כותב הרבי את הפתגם הבא:

זה לשון ה"צמח צדק" באחד מדרושיו: רבינו ז"ל [אדמו"ר הזקן] באמרותיו לבניו יום ג' פ' בלק שנת תקס"ב אמר וזה דבריו: להבין קושית התוכנים מאחר שהארץ היא כדורית ועגולה כתפוח למה אינם נופלים אותם בני אדם הדרים כנגדינו מלמטה באמעריקא… ותירוצם אינו אמת… ורבינו ז"ל אמר כי התירוץ הוא, דהנה מבואר ב"עץ-חיים" שהתשעה גלגלים [=גרמי תבל] מקבלים מבחי' עיגולים, ובהעיגול אין בו מעלה ומטה, ומהאי טעמא [=ומטעם זה] הנה אותם בני אדם שהם כנגדנו למטה, הרי הרקיע שעליהם הוא למעלה בהשוואה אחת עם הרקיע שעלינו, והארץ דשם היא מטה לגבי הרקיע שעליה.

כאשר מתבוננים בפתגם זה, עולות כמה וכמה תמיהות:

א. הפתיחה "זה לשון ה'צמח-צדק' באחד מדרושיו" היא פתיחה ייחודית, כאילו הרבי מבקש להדגיש את שייכותו של הרבי הצמח-צדק לפתגם. שהרי היה יכול להתחיל את הפתגם מ"רבינו ז"ל באמרותיו לבניו".

ב. מה מיוחד בפתגם זה, שאמרו דווקא לבניו, ולא לקהל החסידים. ואף אם כך הייתה המציאות, מדוע חשוב להדפיס – לדורות – שמאמר זה נאמר לבניו.

ג. מדוע הכניס הרבי את הפתגם הזה דווקא בי"ד תמוז? האם יש קשר תוכני בין הפתגם ליום זה? ומדוע חשוב להזכיר שהמאמר נאמר בפרשת בלק?

ד. שאלתו של האדמו"ר הזקן היא על כל חצי כדור התחתון, ומדוע שואל דווקא על אותם הגרים באמריקה?

ה. מדוע שולל כל כך בנחרצות את תירוצם של התוכנים "אינו אמת"?

ו. מדוע צריך להזכיר את כל תשעת הגלגלים? והרי יכול היה לתרץ בפשטות שהעולם הוא עגול, או שהעולם מקבל מבחינת עיגולים, ובעיגול אין מעלה ומטה?

כשלמדתי היום את הפתגם ב'היום יום', חשבתי שאולי יש בזה רמז מעניין, שמסביר את כל הקושיות האמורות, ומעניק משמעות חדשה ליום י"ד תמוז:

'אמריקה', הייתה במשך שנים רבות נחשבת ל'ארץ אוכלת יושביה' במובן הרוחני. כמעט כל מי שהיגר לאמריקה – נפל נפילה עמוקה מאוד במובן הרוחני. אנשים היו מגיעים לאמריקה כיהודים חרדים, ותוך זמן קצר היו משילים מעליהם כל סממן יהודי, מפסיקים לשמור שבת, ועד להתדרדרות רוחנית כוללת. נפילה גמורה.

וזאת השאלה הרוחנית: מי יכול להציל את היהודים באמריקה שלא ייפלו?

ועל זה באה התשובה: תשעת הגלגלים, הם תשעת הרביים, והם הפועלים תמיד לרומם כל יהודי בכל מקום שהוא, שלא יהא בבחינת נופל, ולא יפול מדרגתו הרוחנית. החל מהבעל שם טוב, שרומם את היהודים הפשוטים, ועד לרבי מלך המשיח, התשיעי, שהוא יביא לשלימות עבודתם של רבותינו נשיאינו, והוא יחולל את המהפך הרוחני שיהפוך אפילו את 'אמריקה' ממקום של נפילה, למקום בו פורחים התורה והיהדות.

ולכן נאמר פתגם לזה לבניו של האדמו"ר הזקן, שמרמז על כל ההמשכיות של רבינו הזקן, היינו כל הרביים שאחריו. ואולי יש לומר שגם הרבי הצמח-צדק עצמו היה נוכח באותו מעמד, שהרי בשנת תקס"ב היה כבר בן 13, ושמע מאמרים וכו'. ולכן מדגיש הרבי בפתיחת הפתגם את שמו של הצמח-צדק.

וה'תשעה גלגלים', שהם הרביים, מקבלים 'מבחינת עיגולים'. באחד ממאמריו מסביר הרבי, שבחינת עיגולים זהו שער הנ', ובמקום אחר אומר שזהו ה'עצמות', ומשם מקבלים רבותינו נשיאינו את הכוח לרומם כל יהודי, ועד לפעול שלכתחילה לא תהא לו נפילה, בכל מקום בו הוא נמצא!

ואם יבוא מישהו ויאמר לך שיש לו הסבר אחר מדוע יהודים אינם נופלים באמריקה, כמו ארגוני תשובה מסויימים וכדומה, דע לך ש'תירוצם אינו אמת' – כי האמת היא שכולם יונקים את כוחם וחיותם מנשיא הדור, וממילא כל מה שמעמיד יהודי באמריקה, שלא יהיה 'נופל', הוא מכוחו של נשיא הדור, שהוא ממלא מקומם של שמונת הנשיאים שלפניו, וביחד הרי הם תשעת הגלגלים.

וכל זה נאמר בפרשת בלק, שכן בפרשה זו מדובר על מלך המשיח, שהוא הנשיא התשיעי מהבעל-שם-טוב, והוא המסיים ומשלים את עבודתם של כל תשעת רבותינו נשיאינו.

ולפי זה מובן מדוע פתגם זה מובא דווקא ב'היום יום' לי"ד תמוז – שכן אחרי שעברנו את י"ב וי"ג תמוז המסמלים את הניצחון על הקומוניזם הרוסי – כעת הזמן לטפל בקליפה האמריקאית, שעלולה לגרום לנפילה, וצריך להבהיר שרבותינו נשיאינו, ובפרט הנשיא התשיעי, דואגים לטפל גם בזה, כדי שהעולם כולו יהיה מוכן לגאולה האמיתית והשלימה.

אז אם חשבתם שאחרי שעברנו את י"ב וי"ג תמוז אפשר ללכת לישון… – הנה בא הרבי בפתגם זה, ואומר: כעת מתחילה העבודה האמיתית, באמריקה…

ביום מיוחד זה, עלינו לחזק את התקשרותנו לרבי מלך המשיח, הנשיא התשיעי מהבעל-שם-טוב, כדי שנוכל לקבל ממנו את הכוחות שלא ליפול, ולהעביר את הכוח העצום הזה הלאה, לכל המקורבים שלנו, שגם הם לא יפלו.

ותיכף ומיד נעמוד כולנו, התייצבו וראו את ישועת ה', בהתגלות השלימה של הרבי מלך המשיח, נאו!