משיח בכיכר – זו רק יריית הפתיחה…

משיח פרידמן, בית משיח

1.

חזרנו לכיכר ובגדול. שוב ניצתה בלבבות אש המשיחיסטיוּת המקורית והתוססת, הפעילה ומפרסמת. המשיחיסטיוּת האבסולוטית המזוקקת של הנו"נים, נקייה מכל שמץ לכלוך פוליטי ונטולת כל רבב סממן מפלגתי. רק אמונה יוקדת, שמחה סוחפת ודבקות אינסופית בתפקיד ובמטרה. משיחיסטיוּת בטהרתה.

בחלוף למעלה משני עשורים של גלות מסאבת ומתישה, שנים ארוכות של העלם והסתר מתמשך "באשר כלה קיץ עובר חורף ואנחנו לא נושענו", שנים בהם היה נדמה לפעמים כי חלילה ההרגל עושה את שלו והיה יותר ממקום לחשש אשר יתיישן הדבר, ואור וחום ההתקשרות למלכנו-משיחנו, לבשורתו ולהפצתה – אשר כולא חד – ילך הלוך וחסור ח"ו…

אך לא עוד! רבבות המתקהלים בכיכר פוגגו את החששות והוכיחו שוב את תוקפם של דברי הרבי, כלשונו הק' (באג"ק כרך ד' אגרת תתט) "בטוח אני אשר סוף כל סוף זרוק חוטרא לאוירא אעיקרא קאי, ויתגלה בו העיקר והשורש, שזהו ההתקשרות לכ"ק מו"ח אדמו"ר . ." כי לא אבד הניצוץ ולא דעכו גחלי האמונה, היינו זקוקים רק לניעור הזה שילבה אותם מחדש. זרוק משיחיסט לגלותא – אכיכרא קאי.

כהתפרצות הר געש פעיל, התפרצה בכיכר החיות וההתלהבות החסידית האותנטית, להבות האמונה בה' ובמשה עבדו, התחושות העזות של "אתה בחרתנו מכל העמים" ו"אשרינו מה טוב חלקנו" על שזכינו להימנות עם לגיונו של מלך, וכמובן – חידוש האנרגיות והאדרנלין המשיחיסטי הבסיסי: לכבוש את העולם כולו במלכותו של הרבי שליט"א.

הנאומים המעוררים, קטעי הוידיאו המיוחדים מהרבי, קבלת המלכות המחודשת והריקודים הסוערים בשמחת הגאולה, שהגשימו את דברי הרבי בשיחת י"ג תשרי תשנ"ב: "יהודי רוקד בשמחה הכי גדולה לקבלת פני משיח, עד שהוא לא מתבייש לרקוד ברחוב "לעיני כל ישראל", וכששואלים אותו: "לשמחה מה זו עושה?" עונה הוא מיד: "מה זאת אומרת? וכי אינך יודע שנכתב בעיתונים, שמשיח כבר הגיע! ותיכף ומיד הוא מגיע לכאן, ולוקח את כולנו בתוך כלל ישראל לנסיעה עם ענני שמיא לארצנו הקדושה ולבית המקדש השלישי.."

אבל לפני ואחרי כל פרטי התכנית, שידרה העצרת הזו לרבבות משתתפיה מסר ברור וחד: הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח – חי וקיים כפשוטו ממש. בשורת הגאולה שלו אקטואלית ורלוונטית עבורנו כאן ועכשיו! (והמסר הזה חדר בכל הפרטים. בוודאי שמתם לב כיצד הזמר יובל טייב בשירו 'משיח עכשיו' – הדגיש כי "הרבי מליובאוויטש אומר" ולא רק "אמר" בעבר…).

במכתבו הידוע מט"ו בשבט תשי"א כותב הרבי "אלה הדברים אשר דבר משה בנוגע לתורה: הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום, ופירושו: כדיוטגמא (מכתב המלך) חדשה שהכל רצין לקראתה. ובנוגע למצות: מצותי אשר אנכי מצוה אתכם היום, ופירושו: שיהיו עליכם חדשים כאילו שמעתם בו ביום".

זוהי הנקודה בה עלינו להיאחז בכל כוחנו. לרענן תמיד את רגש ההתלהבות הראשונית. לדעת כי ה"דבר מלכות" ו"בשורת הגאולה" כמו גם הכרזת "יחי אדוננו" והנבואה "הנה זה משיח בא" – הם הם הדבר הטרי, הרלוונטי והעדכני ביותר. זה הדבר היחיד שמעניין עכשיו, כאילו למי בכלל יש משהו אחר להציע?!…

2.

חסידים, אסור לנו לתת לזה לעבור. אנחנו חייבים לְשַׁמֵּר בליבנו את מעמד ה'הקהל' ההיסטורי. הרבי מציין תמיד כי משנת הקהל וכינוסיה שואבים כוחות וחיות עד לשנת ההקהל הבאה. זה הזמן לארוז את החבילות הרוחניות והגשמיות (- הכוונה כמובן לאביזרי הפרסום וחומרי ההסברה, שבוודאי כולכם רכשתם בדוכני משיח וגאולה שהוצבו בכיכר) ולפרוק אותם בעבודתנו ובמקומות שליחותנו, בחיי היום יום.

על דרך הצחות נאמר כי לפני עשרים שנה נורתה בכיכר ירייה טראגית ששינתה את שמה באחת, והשבוע – מרובה מידה טובה ממידת פורעניות – נורתה יריית פתיחה משמחת, שתביא בעז"ה לחיזוק האמונה ולהגברת ההפצה ברחבי ארה"ק ובעולם כולו.

אחרי שהוצאנו וגילינו את המשיח, זהותו ובשורתו 'חוצה' – למיקום הציבורי והמרכזי ביותר בארץ הקודש, לכיכר הידועה והדומיננטית בעומק "המונה של תל אביב" – נמשיך במלוא המרץ לגלותו ולפרסמו בכל 'חוצה' אפשרי. זה בוודאי לא ייחשב "לחזור אחורה" אם בעקבות חזרתנו לכיכר, נחזור לראות גם את הפצת בשורת הגאולה בממדים של שנות הנו"נים.

הגיע הזמן להחזיר את שלטי החוצות הענקיים, מודעות קבלת המלכות בעיתונות הכללית, פרסומות בתקשורת, מעמדי ה'סעטאלייט' הבלתי-נשכחים ששודרו בכל ערוצי הטלוויזיה העולמית, ועוד ועוד. להרחבה ולרעיונות רבים נוספים – אתם מוזמנים לפתוח את גליונות 'בית משיח' תשנ"ה-תשנ"ו…

וטיבותא לשקיא: כאן המקום גם להכיר תודה חמה ולבבית למארגן העצרת, הרה"ח זמרוני ציק שליח הרבי לבת-ים, ולכל צוות המוסד הקדוש "האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה" – שבימים אלו אנו חוגגים חצי יובל שנים להקמתה ב"שנה שמלך המשיח נגלה בה", בעקבות שיחת כ"ח ניסן. אין ספק כי כוח ברכותיו ועידודיו של הרבי, שזכה לקבל מוסד זה על פעילותו הברוכה – נמשכים ומשפיעים בהצלחת פעולותיו מאז ועד היום, עד להתגלות המושלמת תיכף ומיד ממש.

3.

בהשגחה פרטית מופלאה, מתומצת המסר המרכזי מהעצרת בפתגם המיוחד ששיבץ הרבי בלוח 'היום יום' בתאריך בו התקיימה, ד' תמוז: "חסיד אחד או תלמיד אחד כאשר נותן לבו דעתו ונפשו על התורה וחיזוקה, פועל ישועות בעיר גדולה בכל עניני העיר, והוא בדרך מלמעלה מדרך הטבע בזכות אבות העולם". חייבים להתוועד על הפתגם הזה, מילה במילה ואי אפשר להתוועד עליו בלי 'לחיים'…

חבר'ה, קלטתם איזה כוחות ניתנו לכל אחד ואחת מאיתנו? אתם מעכלים מה הרבי אומר לנו ביום הזה, בפתגמו שב'לוח אור זרוע לחסידי חב"ד' (ובלשונו של ר' ראובן דונין בהקשר זה "אי אפשר להחליף אור…")?

מספיק חסיד \ תלמיד אחד! (מזכיר לכם אולי איזו שיחה על "אחד, שניים, שלושה" שיטכסו עצה?) ש"נותן לבו דעתו ונפשו" ובקיצור, אחד שאכפת לו באמת מהעניין – תראו מה הוא יכול לחולל "פועל ישועות בעיר גדולה בכל עניני העיר" איך יכול להיות? זה לא מציאותי, חסיד אחד מצליח לפעול ישועות בכל ענייניה של עיר גדולה?!

כן כן רבותיי, רק ככה זה עובד: "בדרך מלמעלה מדרך הטבע בזכות אבות העולם". כאשר חסיד זוכר היטב וזוכר גם לספר ולפרסם לכל סביבתו "דברים היוצאים מן הלב: יש רבי בישראל ואין הוא נכנס בהגבלות הטבע, והרוצה ללכת לבטח דרכו . . לא ירים את ידו מבלי לשאול את פי הרבי" (אג"ק כרך ג', אגרת תמה) – הצלחתו מובטחת, הנה לכם הצלחה לדוגמא:

4.

השבוע פורסם קליפ וידיאו מרגש (מומלץ לצפייה) "נתניה מוכנה לגאולה" המקפל בתוכו פעילות ענפה ושוקקת חיים, המתקיימת בעשור השנים האחרונות על ידי 'מטה משיח' בנתניה, בניהולו של ידידי היקר, השליח הנמרץ ר' אלעזר פרץ הזוכה להצלחה מסחררת, ששלוחים רבים יכולים להתקנא בה.

המוטיב הבולט, המאפיין והמשותף הוא כמובן: בשורת הגאולה וזהות הגואל, המתנוססת בעוז ובגאון בכל שלל הפעולות – מהדלקת חנוכיות וחלוקת משלוחי-מנות ועד חלוקת מצה ותהלוכת ל"ג בעומר, מהתוועדויות וכנסי ילדים עד חלוקת מזון ובגדים לנזקקים. כל הפרטים חדורים בנקודה – קבלת פני משיח צדקנו,

ותראו בעצמכם איך כל זה נעשה באופן סופר-מתקבל. בין תמונות העשייה הרחבה והמגוונת, מתראיינים בקליפ רב העיר נתניה, הרב קלמן בר כמו גם ראש העיר הגב' מרים פיירברג, לצד תושבים פשוטים ונכבדים. כולם משבחים, מברכים ומעודדים את הפעילות הברוכה, ממנה הם נהנים לאורך השנה כולה.

זו רק דוגמא אחת, אקראית לחלוטין, מני רבות וטובות. אין צורך להמתין להגיע למעמד של 'מנהל בית חב"ד' או לחכות למינוי רשמי. על כל חסיד מוטלת החובה והזכות לפעול להפצת היהדות, החסידות ובשורת הגאולה. מכל אחד מאיתנו נדרש לקשר יהודים לרבי מלך המשיח שליט"א.

כדבריו המפורשים של הרבי בעניין זה, בהתוועדות ש"פ תולדות תשמ"א: ". . צריך לדעת שזה לא ניתן לאף אחד בירושה, שדוקא הוא יתעסק בהפצת היהדות והפצת התורה ומצוותיה, והוא דוקא היושב ראש של הארגון ושהוא דוקא יעשה וכו' . . אף אחד לא מינה אותך ליושב ראש של כלל ישראל! זהו ענין ששייך לכל אחד ואחד ללא הבדל, ואף אחד אינו בעל הבית על זה ואין הוא קיבל זאת בירושה.. כל אחד שרוצה בכל מקום שהוא נמצא, יכול להתעסק בהפצת היהדות!"

וכיהודה ועוד לקרא, בהתוועדות ש"פ בראשית תשכ"א: "הדברים ייאמרו בצורה ברורה: אין לאף אחד להמתין עד שיקראוהו ויורוהו לנסוע למקום פלוני, אלא כיון שיודע, שרצונו של הרבי הוא שיפיצו חסידות בכל קצוי תבל, עליו לקחת את המפה, ולחפש היכן נמצאת מדינה או עיר שעדיין חסר בה בענין הפצת המעיינות, והוא מוכשר לפעול בה – לבוא, להציע את עצמו ולומר, ישנה "מדינה פלונית שהיא חריבה והיא שלך, גזור עליה שתבנה". ואם אינו עושה זאת הרי אע"פ שלא ציווהו, אך כיון שהוא יודע שזהו רצון הרבי, הרי זה ענין שרביטו של מלך.

אין להביא ראיה מן העובדה שלא הורוהו על כך, כי את הבחירה לא נטל הרבי מאף אחד, בחירה הוא ענין המחבר יהודי עם עצמותו יתברך, ועל כן לא רצה הרבי ליטול את הבחירה, אע"פ שהיו כאלה שנקראו, ונאמר להם "חוקה חקקתי גזירה גזרתי", אך באופן כללי אין סדר כזה".

ואין אחר דברי המלך כלום!

לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com \ 053-820-6628