הצטרפו למהפכת התיאוקרטיה המשיחית

1 התהפוכות הפוליטיות בשבוע האחרון, כמובן לא מעלות ולא מורידות עבורנו כחסידי חב"ד, שאינם מתערבים בפוליטיקה ח"ו, אך בהחלט יכולה להיות להם השלכה אוטומטית לתפקידנו ועבודתנו – לקשר ולחבר את עם ישראל למנהיג האמיתי היחיד, הלא הוא "ראש הממשלה משיח צדקנו" בלשונו של הרבי.

השבוע יותר מתמיד, קל לשכנע עוד ועוד יהודים לקבל עליהם את מלכותו של הרבי מלך המשיח שליט"א. תחושות התיעוב והמיאוס בקרב העם היושב בציון, כלפי המערכת הפוליטית העלובה והמושחתת, על שלל מנהיגי-הרגע השקריים שלה, מימין ומשמאל – הגיעו השבוע לשיאי שפל חדשים. קשה למצוא ישראלי שעוד מאמין במנהיג פוליטי כלשהו, או במילה היוצאת מפיו.

אך זהו בדיוק הזמן שלנו – להכשיר את לבבות העם למנהיגם ומלכם האמיתי "נשיא זה מלך, לא נשיא שבט – אלא שאין על גביו אלא ה' אלוקיו" (מכתב הרבי, י"א ניסן תשט"ז). לא תאמינו עד כמה שזה יכול להיות קל.

בדידי הווה עובדא: לפני זמן קצר, נקלעתי לשיחה עם נער לא דתי כבן שש-עשרה, המבקר בתקופה האחרונה בבית הכנסת חב"ד באור יהודה. בין גלגולי השיחה, שלפתי לרגע את הפלאפון והקרנתי בפניו קטע אקראי מוידיאו של הרבי. צבטתי את עצמי לשמע תגובתו הספונטנית לחלוטין, בעיצומה של הצפייה "וואיי, איך בא לי שהוא יהיה ראש-הממשלה…" תכל'ס, לא בא לכם גם?

2 כשדפדפתי השבוע ב"הוספות לליקוטי שיחות" לפרשתנו, תיארתי לעצמי שכמו תמיד, המכתבים והשיחות שאמצא שם ירגישו לי די אקוטאליים, אבל למראה המכתב הכל-כך מדויק וקולע – לא יכולתי להתאפק מלשתף בו גם אתכם, הקוראים.

מגוף המכתב, המתוארך לכ"ה סיון תש"מ, ניתן לקלוט את סגנונו ורוח דבריו של השולח המתוסכל, הרוטן ומתלונן בפני הרבי על המצב בארץ הקודש באותה תקופה, ובלשונו (המצוטטת ע"י הרבי): "איפה הכבוד והצדק והיושר ומתי ימלא עם ישראל תפקידו להיות אור לגויים?".

נניח רגע לתשובתו של הרבי, מכתב השאלה לבדו ראוי להתוועדות בפני עצמה. שוו בנפשכם: יהודי תמים ופשוט כועס ונזעם על המצב בארץ, המצב מפריע וכואב לו – מה יעשה? לאן יפנה? בפני מי ישפוך את ליבו ויספר את צרותיו? כמובן – לרבי שליט"א מליובאוויטש היושב בניו-יורק.

הוא מבין שאין לו שום תקוה משום משרד, משום ממשלה, משום עיתונאי ומשום שר – אף אחד לא יוכל לעזור לו – רק הרבי, רק אליו הוא יכול לפנות, רק אותו יוכל לשאול, רק ממנו יש טעם לבקש. יש איש אחד בעולם שיש לו אוזן קשבת עבורו, וכאב רחום הוא ישמע, יבין לליבו, ישתתף בצערו ויעזור לו לצאת מן הסבך.

ואכן, הרבי מלך המשיח עונה לו ברוב טובו וחסדו, מרום מעלתו הוא יורד אליו, לרמה שלו וממחיש בשפה עממית ופשוטה, תוך שימוש במשלים ודוגמאות מעולם המושגים של השולח – כי רק בדרך קיום התורה והמצוות יוכלו יהודים לחיות במנוחה ובשמחה מתוך השקט ובטח, וכל השיטות החדשות והדרכים השונות – מובילות רק ל"מדבר נחש שרף ועקרב", ומסיטות אותנו מהדרך ל"פלטרין של מלך, לעיר הבירה כלילת יופי". את זה אתם חייבים לקרוא בעצמכם:

"מאשר אני קבלת מכתבו (בלי תאריך) עם המצורף אליו, בו כותב על דבר המצב באה"ק ומצב אחינו בני ישראל בכלל וכו', ושואל כמה שאלות בנוגע להמציאות העלובה בימינו אלה וכו', ובלשונו "איפה הכבוד והצדק והיושר?"

ולאחרי בקשת סליחתו, לפלא גדול בעיני הספקות אצלו והחיפוש ודרישה וחקירה בנושא זה. ומשל למה הדבר דומה לאדם ההולך בדרך המקשרת עיר הבירה, פלטרין של מלך, עם מדבר נחש שרף ועקרב וצמאון אשר אין מים. וכמובן ופשוט משתוקק הוא ומצפה ומקוה מתי יגיע הזמן המאושר שיגיע לעיר נושבת, ועוד יותר-לעיר הבירה כלילת יופי. ולאורך הדרך, כרגיל, נמצאים עמודים עם ציונים וסימנים המראים את הכיוון מן המדבר אל עיר הבירה, שמהם מובן גם הכיוון ההפכי מן עיר הבירה אל המדבר.

ואם למרות הסימנים והציונים הברורים ופשוטים יתעקש ההולך בדרך ללכת דוקא בכיוון המרחיקו מן עיר הבירה ומקרבו למדבר, מובנות התוצאות. ומה יתאונן אדם חי-שהבחירה נתונה לו, והדרך מצוינת היטב היטב, והיכולת בידו ללכת בכיוון הנכון, ואז מובטח לו שיגיע למחוז חפצו. ולא עוד אלא שבפירוש נאמר לו שאין תחליף לתהליך האמור, כלומר שאין אופן אחר להגיע לעיר הבירה כי אם בדרך המצויינת, וכל חיפוש ונסיון למצוא דרכים אחרות, שונות ומשונות, אמור מלכתחילה לעלות בתוהו ובפחי-נפש וכו'."

3 "לבאר הדברים בפשטות יותר, הרי פרשה שלמה היא בתורתנו, תורת-חיים, הוראה בחיים, היא פרשת בחוקותי, המתחילה "אם בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם ונתתי גו" – כל הברכות המנויות בפרשה, ואף שמכלל הן אתה שומע לאו, גם זה בא בפירוש "ואם לא תשמעו לי גו' ואם תלכו עמי קרי גו'". ותורת-אמת היא שניתנה לנו לפני אלפי שנים, בעת היות עם ישראל לעם, במתן תורה בהר סיני, במדבר סיני. ומשם הלכו לארץ נושבת, "מפני חטאינו גלינו מארצנו" וחזרנו למדבר העמים.

ואף על פי שרואים גם בעיני בשר איך שנתקיימו הפסוקים האמורים בפרשה בפשטות, בכל זאת יש ממציאים מזמן לזמן שיטות-חיים שונות ומשונות ועושין מהן עבודה-זרה, במשמעותה הפשוטה – זרה לרוח עם ישראל ולקיום עם ישראל ולעצמיות עם ישראל. וכשבאות התוצאות הטבעיות בעקבות שיטה שהיא זרה ועוינת ומסוכנת לעם ישראל, הרי תמורת הפתרון הפשוט שניתן מאז היותנו לעם, מחליפים שיטה משונה אחת בשיטה משונה אחרת, וכדרך עם בני ישראל, עם קשה עורף – בעקשנות שלא במקומה.

ועד כדי כך גבר חושך הגלות, ששואלים איפה הצדק והיושר ומתי ימלא עם ישראל תפקידו להיות אור לגויים וכו'; ועדין לא למדנו לקח מכל הקורות את עמנו בעקבות השיטות והפעולות בניגוד לתורה ולמצות "שהן חיינו ואורך ימינו, מאז עובדי העגל תיכף לאחרי מתן תורה, ועובדי הבעל לאחר כיבוש יהושע בן נון, וכל השיטות המשונות שקמו בימי הגלות, אשר הצד השוה שבהן הוא שכולן מיוסדות על הסיסמה "ככל הגויים בית ישראל".

מובן שאין כוונתי לדרשה, ומכל שכן לא להטפת מוסר, כי אם להשיב לו תשובה מעשית, על יסוד מאמר חכמינו ז"ל שהמעשה הוא העיקר, אשר ליהודי בן עם הנבחר, והוא בתוכן, אשר הקב"ה הכריז עליו והייתם לי סגולה מכל העמים גו' ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש, אין כל מקום לנפילת-רוח, ואין צריך לומר לייאוש ח"ו, אלא שמחובתו העיקרית והחיונית, וגם זכותו, לנצל כל רגע וכל אפשריות שבידו לביסוס וקיום עם הישראלי ואיש הישראלי על ידי ביסוס וקיום הציווי בחוקותי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אותם;

במלים פשוטות: קיום המצות-מעשיות בחיי היום-יום ולהשפיע עליו, ויפה שעה אחת קודם. ואין צורך לייסד מפלגות חדשות ולעבד תוכניות ושיטות ופילוסופיות חדשות ולחקירות ודרישות וכדומה, כיון שהכל מהמוכן מעת מתן-תורה, ובלשון הידוע "כשולחן הערוך לפניהם". תקוותי שיקבל הדברים כפי כוונתם, וה' יצליחו ויבשר טוב בכל האמור". (לקו"ש כרך כ"ב, עמ' 333).

4 המכתב הזה מדבר בעד עצמו, ואם דילגתם חלילה – כדאי שתחזרו לקרוא אותו שוב במלואו. במכתב הזה טמונה התשובה והפתרון היחיד למצבם הנוכחי של היהודים בארץ ישראל. סביר להניח שהשבוע, יותר ויותר אנשים מבינים את מה שידענו תמיד: אין שום תקווה ממוסדות השלטון והממשלה בישראל, במתכונתם הנוכחית – שאינם מכירים בכך ש"יש מנהיג לבירה זו, הוא הקב"ה מנהיג כל העולם כולו, וצדיקים דומים לבוראם, הוא כ"ק מו"ח אדמו"ר…"(קטע ממכתב הרבי, א' תמוז תשי"ח – נדפס ב'נלכה באורחותיו' עמ' 174).

הפתרון היחיד למצב בארה"ק הוא הכרת תושביה וממשלתה בסמכות העליונה, הבלעדית והמוחלטת – הקב"ה, והעומד בינו ובינינו – הרבי שליט"א מליובאוויטש מלך המשיח. וכמובן וממילא: הנהגת המדינה, על כל חוקיה ומשפטיה, בהתאם לתורת ה' ומצוותיו ובהתאם להוראותיו והדרכותיו של הרבי.

בשנת תשי"ח, ביקש העיתונאי משה פלר להיכנס לראיין את הרבי, הוא התקבל ל'יחידות' במהלכה השיב הרבי לשאלותיו הרבות אודות המצב וההנהגה בארץ הקודש. לקראת סיום הראיון, שפורסם בעיתון 'הבקר-דגלנו' (והמתעניין יוכל למוצאו בספר 'הרבי – שלושים שנות נשיאות', עמ' 13) אמר לו הרבי: " . . המדינה חייבת להיות מושתתת על יסודות התורה. המלה תיאוקרטיה מטילה אימה על כולם, כמשהו הנוגד את הדמוקרטיה; נגד המדע, נגד המודרניזם.

אך אין כל ניגוד. אם לפי הדמוקרטיה – "אחרי רבים להטות", הרי שהמדובר בעניינים הנתונים לשיקול דעתו של האדם בלבד. ולא בעניינים הנתונים לבורא. כשם שאין דעת הרבים יכולה לשנות חוק הטבע, ואף אם יחליטו ברוב קולות – החוק לא ישתנה. וכך גם ביחס לתורה, שאיננה ניתנת להצבעת רוב ומיעוט".

קדימה, חסידים! מהפכת התיאוקרטיה* המשיחית, בהנהגת מלך המשיח שנמשח בידי הקב"ה – יוצאת לדרך. הצטרפו גם אתם להפצת קבלת מלכותו בקרב העם היהודי.

* תיאוקרטיה = שלטון הא-ל, דרך מנהיג המייצגו עלי-אדמות.