מצפן פשוט ומדויק – בין נאמנות לאנרכיה

משיח פרידמן, בית משיח

1.

"אני כמו תופר כובעים" התבטא פעם ה'צמח-צדק', "שתופרם במידות שונות, כיון שאינו עושה זאת עבור איש פלוני, אלא לעלמא, ואחר-כך, נכנס מישהו לחנותו ומודד את הכובעים, עד שמוצא את הכובע המתאים למידתו". וסיים הצמח-צדק "ואכן אליו הייתה כוונתי" [אים האָב איך טאַקע געמיינט]… כך סיפר הרבי בהתוועדות ליל ג' דחג הסוכות תשי"ז, במענה לשאלת א' המסובים אם אליו הייתה הכוונה במדובר בעניין מסוים.

לא יכולתי שלא להיזכר בסיפור זה, עם פרסום כתבתי בשבוע שעבר וגל התגובות שבעקבותיה. שלל הכובעים שנתפרו כאן בתמימות על-מנת להדגים ולהמחיש לקוראים את העניין המדובר ולחדד את המסרים העולים ממנו – התגלו, לדעת כמה מהמגיבים, כתואמים להפליא לראשיהם של חסידים בני-זמננו, ששמותיהם ידועים.

בשעות הבוקר המאוחרות (או שעות הצהריים המוקדמות…) של יום חמישי, כבר זכיתי לשיחת טלפון נוקבת, משליח חשוב ונכבד בארה"ק שהזדעק בכאב על הנאמר בכתבה ואף פירט את שמות ה'נפגעים' ממנה, כביכול, כשבראשם הוא בעצמו…

ניסיונות ההרגעה וההבהרה הטלפוניים עלו בתוהו, וכדי לנסות ליישר את ההדורים ולהסביר את עמדתי, התיישבתי לכתיבת המכתב הבא (עליו עוד לא זכיתי למענה מהשליח הנכבד), אותו אני רואה לנכון להביא גם לעיונכם, הקוראים:

2.

כבוד השליח הרה"ח… שיחי', שלום וברכה.

בתקווה שקצת נרגעו הרוחות, אנסה בכל זאת להבהיר יותר את הדברים שכתבתי, אחרי שקראתי אותם שוב. ובהקדים, שבאמת הייתי שמח לו התאפשר לנו לשבת יחד פנים אל פנים, ומה טוב – באמירת 'לחיים' מתוך התוועדות חסידית באהבת ישראל.

[ובמאמר המוסגר אוסיף כי באותה מידה אשמח גם לשבת יחד עם כל מי שלא חושב כמוני ואף חולק עליי, כפי שאכן עשיתי פעמים רבות שישבתי להתוועד ולשוחח עם כו"כ שדעותיהם הפוכות לחלוטין מדעתי, מתוך אחוות חסידים וכבוד הדדי].

עוד אקדים כי אני מעריך ומכבד את דעתו של כל חסיד ואין לי ספק שכל החסידים (גם אלו שלעניות דעתי – טועים ומטעים בשיטתם ודרכם) כולם מאמינים ברבי, רוצים בכל מאודם לגרום לו נחת רוח ומשתוקקים לראותו בהתגלותו תיכף ומיד ממש.

בכתבתי זו לא באתי אלא להעיר על התופעה הכואבת שנתקלתי בה שוב ושוב בשיח החב"די, בשיחות ובהתכתבויות שקיימתי או התוודעתי להם, נוכחתי לראות כי בדיונים בענייני משיח עם רבים מהאברכים והבחורים הצעירים כיום – מתנהל ממש דו-שיח של חרשים…

כאשר מדברים איתם על שיחותיו של הרבי שרוכזו בספר 'בשורת הגאולה', כאשר מציגים בפניהם את מענות האישור והעידוד לקבלת המלכות, מראים להם את עידודי הרבי לשירת 'יחי אדוננו' ודנים על השלכותיהם לתפקידנו ועבודתנו.

אזי במקום להשיב באופן ענייני לגופם של דברים ולהסביר את שיטתם והבנתם בדברי הרבי – במקום זאת נשמעת מפיהם טענה אחת בלבד: הדוכסין קבעו שלא להכריז ולפרסם 'יחי אדוננו', האיפרכין מתנגדים לפרסום זהות המשיח ולדעת בכיר האיסטרטלוטין כיום אין ענין בקבלת המלכות.

דבריי לא כוונו כלל לחסידים רבים וטובים, כמוך לדוגמא, שמכירים ויודעים את שיחות, מענות ועידודי הרבי, אך נוקטים בפרשנות שונה (ומוטעית) אודותיהם, או סבורים (בטעות) שלאחר ג' תמוז המצב מכריח להפסיק זאת וכו' – אלא לאותם בחורים ואברכים רבים שידיעותיהם בנושא דלות ואין להם אף משנה-סדורה בעניין מלבד הטענה הנ"ל.

כמו"כ מכוונים דבריי גם לכמה וכמה מאלו המשתייכים במוצהר לנאמני המלך, אך משום מה אינם יציבים ואיתנים מספיק בדעתם, ולעתים נבהלים ונרתעים לאחור בראותם כי דוכסין ושרים מסוימים מתנגדים ל'יחי אדוננו'…

בנוגע לנושא האנרכיה וחשיבות המסגרות, הרי כפי שהבהרתי לך, כמובן שיש לי (כמו לכל חבריי..) 'עשה לך רב' עמו אני מתייעץ וכפשוט שבכל שאלה הלכתית אני פונה לשאול רב מורה-הוראה ובאם אזדקק לדין תורה וכדו' אעשה זאת בפני רבנים ודיינים חסידיים מאנ"ש.

אבל לעניות דעתי, לא יתכן שהגולם יקום על יוצרו! אי אפשר למחוק 'יחי אדוננו' – בשם האזהרה מפני האנרכיה, ולא שייך להעלים ולהשכיח את בשורת הגאולה של הרבי בשם הציות לממסדים וסמכויות שמונו על ידו.

ואני בטוח שגם לך יש קווים אדומים בעניין… לו יצוייר שמטעם ראשי הדוכסין יכריזו על ביטול מבצע תפילין או ביטול כל עשרת המבצעים ח"ו – האם גם אז תדבק באמונה והתבטלות למסגרות ולסמכויות, או שיגיע שלב בו תבוא ותאמר 'עד כאן' רבותיי, מעליכם יש לי רבי שאליו אני שומע!

האם גם אז תיחשב לאנרכיסט פורק-עול ומורד בסמכויות?!…

וכפי שברורה לך התשובה במקרה כזה – תקוותי שתוכל להבין לליבם של חסידים שעבורם 'יחי אדוננו' ופרסום הרבי מלך המשיח, חשוב ונוגע בנפשם לא פחות ממבצע תפילין ועשרת המבצעים.

שוב אדגיש כי אני מאד מכבד ומעריך אותך (וגם שמעתי בעבר מכו"כ ידידים שהינך איש-שלום ואהבה, הפועל גדולות בשליחות הרבי) אני גם מבין את הכאב שלך, ובאמת מבקש סליחה ומחילה שפגעתי ברגשותיך ובוודאי אם ח"ו לקחת זאת באופן אישי כאילו מכוונים הדברים נגדך – מה שלא התכוונתי כלל.

ומסיימים בטוב, שנזכה באמת לכוון לרצון קודשו של הרבי ולבצע את 'הדבר היחיד שנותר בעבודת השליחות' כלשונו הק' בשיחת ש"פ חיי שרה נ"ב – לקבל פני משיח צדקנו. ונזכה כבר לגאולה האמיתית והשלימה בקרוב ממש. בברכת חסידים.

3.

"וכן תהיה לנו – שבאחד עשר באדר יושלם כבר הענין דאחד עשר בניסן . . המשיחה של "ראש בני ישראל" למלך המשיח, שיבוא ויגאלנו ויוליכנו קוממיות לארצנו, תיכף ומיד ממש" מילים ברורות אלו, שנשמעו מפי הרבי בסיום התוועדות ש"פ תצווה תשנ"ב, זועקות ומדברות בעד עצמן: הרבי מברך ומאחל לחסידיו לזכות ולהשלים את "עניינו של אחד עשר בניסן" – היום בו נמשח הרבי למלך המשיח.

ואכן, ביום זה באותה שנה, זכו החסידים יחד עם העם היהודי כולו לגילוי מופלא ומיוחד מאורו של משיח – מנחם שמו. לקראת יום זה נכתב ונחתם מחדש 'פסק הדין' ההלכתי הקובע כי "בכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש נתקיימו בפועל כל התנאים המנויים ברמב"ם", ולכן הרי הוא "בחזקת שהוא משיח".

במעמד רווי הוד הוקרא 'פסק הדין' בפני הרבי, בפתח חדרו הקדוש, אחרי הברכה המסורתית של החסידים לרגל י"א ניסן. גם בארץ הקודש הוקרא 'פסק הדין' בחגיגה המרכזית לרגל שנת הצדי"ק שהתקיימה בהיכל 'יד אליהו' בתל אביב, בהשתתפות אלפים רבים מישראל, שהכריזו בהתרגשות 'יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד'.

כינוס היסטורי זה מציין את הפעם הראשונה בה נאמרה והוכרזה בציבור זהותו של הרבי שליט"א כמלך המשיח – אירועי י"א ניסן זה היוו את אות הפתיחה לשנת הצדי"ק למלך המשיח, אשר נמשכה לשנת ה'תשנ"ג בה זכו החסידים לעידוד הבלתי-פוסק לקבלת המלכות בגלוי ובפירסום. (סקירה נרחבת על כינוס ואירועי י"א ניסן תשנ"ב – פרסמתי לפני שלוש שנים בבימה זו, תחת הכותרת 'צדי"ק למלך המשיח').

קרוב הדבר לומר כי ביום זה אכן זכינו למשיחתו של "ראש בני ישראל" למלך המשיח, לעיני ישראל, כמו גם לעיני העמים – כאשר כתבות נרחבות בעיתונות הכללית ובטלוויזיה העולמית נסבו אודות גדלותו של הרבי שליט"א ואמונת החסידים בו כמשיח.

זו הנקודה של י"א ניסן, זוהי מהותו של יום: קבלת מלכותו וגילוי זהותו של הרבי שליט"א – כמלך המשיח, לכל אנשי הדור.

4.

יח"י שנים מלאו בתחילת השבוע לשיחתו המיוחדת של הרבי מב' ניסן תשמ"ח, בה תובע ומבקש הרבי במילים הברורות ביותר "והמעשה הוא העיקר: יש לסיים ולהשלים את מעשינו ועבודתינו – כולל גם הבקשה והדרישה "עד מתי", וההכרזה "יחי המלך" דוד מלכא משיחא – מתוך זריזות הכי גדולה, הקשורה עם שמחה וחיות".

ושימו לב טוב טוב לפירוט המדויק של הרבי, באיזה אופן צריכה להיות הכרזה זו – בסוגריים המרובעות שבשיחה המוגהת: " . . דיש לומר, שנוסף על הדגשת הצפייה, הבקשה והדרישה על הגאולה [שיבוא משיח צדקנו בפועל ממש, באופן דמראה באצבעו ואומר זה, הנה המלך המשיח בשר ודם, כפסק דין הרמב"ם "יעמוד מלך מבית דוד וכו' ויקבץ נדחי ישראל"], יש בהכרזה זו גם התוכן דענין ההכתרה – “יחי המלך”, שעל ידי זה פועלים ביאת דוד מלכא משיחא".

בסיטואציות רבות, משמשת שיחה זו כמצפן הטוב ביותר לחסידים המתעקשים על נאמנותם למלך ונזהרים היטב שלא להתבלבל חלילה בדרכם ולהשתרך בטעות בין ההולכים אחרי הדוכסין. לפעמים קשה לבדוק את כל הפרטים ומסובך לברר את המניעים הסמויים – אך כאשר נעזרים באבן-בוחן כה חדה אי אפשר עוד להתבלבל.

פשוט בודקים: אם מכריזים כאן (והכרזה לא תיתכן בלחישה שקטה, אלא בקול גדול) "יחי המלך" באופן דמראה באצבעו ואומר 'הנה זה מלך המשיח' – הרי ברור כי בשטח זה שוררת הנאמנות למלך. אך אם משום מה, לא נשמעת הכרזה זו באזור מסויים – קיים חשש סביר כי השטח נגוע באנרכיה מסוכנת והרסנית של חוסר-נאמנות והתבטלות למלך.

באמצעות אותו מצפן מדויק, תוכלו גם למצוא בקלות את הדרך לכינוס 'הקהל' הגדול לרגל י"א ניסן – יום הולדתו ה-114 של המלך, לאורך ימים ושנים טובות. פשוט תכוונו את ה'וויז' לעבר הכנס בו מכריזים "יחי המלך". אל דאגה, אין אפשרות להסתבך בדרך, יש רק כנס אחד כזה. נסיעה טובה.

לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com \ 053-820-6628