35 שנה למבצע אות בספר התורה של ילדי ישראל

מאת א' השלוחים, אה"ק

כמה ילדים בעולם מתחנכים כיום בחינוך 'דתי', כזה המעמיד אותם על בסיס יהודי איתן? לא ידוע לי מספרם המדוייק, אך מסתבר ש(לע"ע) לא רבים הם. כמה מתוכם מתחנכים בחינוך חסידי, כזה הקושר אותם (גם בגלוי) לראש בני ישראל? הדעת נותנת שמניינם נמוך הרבה יותר.

האחריות שלנו לטפל במצב הזה, היא, כמובן, מלאה, מכח ה'ערבות' שהוטלה עלינו בהר סיני, ומכח הידוע לנו כי 'אחים ממש' אנו, מצד 'שורש נפשנו בה' אחד'. ובדורנו זה היא כפולה ומכופלת, כי כן ייסד המלך, כ"ק אדמו"ר מה"מ, וציווה על כל אחד ואחד מאיתנו.

האחריות הזו, מחייבת, כמובן, כל אחד ואחד מאיתנו לפעולה. ראשית, במישור הרגיל, זה של הסברה: של רישום ילדים למוסדות חינוכיים-תורניים, של הפצת יהדות בקרב ילדים הלומדים בבתי ספר כלליים; וכן כל כיוצא בזה. (זהו, אגב, גם תפקידו המוצהר של ארגון 'צבאות ה', אשר מאורעות השנים האחרונות, בם החושך מכסה ארצנו, מיקדו את תשומת ליבם של כל העוסקים בתחום במישור הפנים-חב"ד, אשר, כמובן, כבודו במקומו מונח, אך לענ"ד הוא משני בדחיפותו).

אך לפנינו עומד גם מישור נוסף, דרך פעולה שזכינו ונתגלתה לנו על-ידי הרבי, ודומה כי ברבות השנים, מעשה שטן, נשתכחה מאיתנו. באפשרותנו, באמצעות פעולה אחת ופשוטה: רישום לאות בספר התורה, לקשר את נשמתו של הילד אל התורה הקדושה ואל מליוני אחיו, ילדים יהודיים בכל העולם (וגם לראש בני ישראל, מצווה כתיבת ספר התורה הזה). הכח העצום הזה יכול למשוך אותו, ולסחוב אותו גם בגלוי – מ'הקהל את הטף' ל'ושמרו לעשות את כל דברי התורה הזאת'. (ר' לקו"ש חכ"ג – שיחת י"ז תמוז תשמ"א).

ובמילים פשוטות: כאשר האברך המבוייש מעט מקבל מהורה הילד את שמו, שם אמו וחמשת השקלים עבורו – שניהם לא מודעים למשמעות המיוחדת של הרגע הזה: הרגע בו קשר ההורה את ילדו בקשר בל ינתק אל נשמתו שלו – קשר שיכול – ובוודאי יהיה – קריטי עבור הילד הרך לאור כל תחנות חייו!

* * *

אינני מדורשי רשומות, הבקיאים בתורת רבינו ויודעים להבחין ולהשוות. אך דומני, מעיון קל בלבד, שרישום הילדים לספר התורה הכללי שלהם נתייחד בביטויים הנפלאים והמחייבים של רבינו על הצורך והחשיבות ברישום שלו, על המשמעות הקריטית שלו עבור שלום העם ושלום העולם. ובעיקר – על האחריות המוטלת בזה על כל אחד ואחד, לרשום כמה שיותר ילדים.

"בקשה גדולה ונפשית, בכל לשון של בקשה, לכל אחד ואחד, להעתסק בעצמו ולפרסם בכל מקום שידו מגעת" (ש"פ במדבר תשמ"א). "ובנוגע לפועל: על כל אחד ואחד להשתדל ביותר בעניין שהזמן גרמא: שילדי ישראל יקנו אות בספר התורה.. ולהשתדל להגיע למספר הכי גדול של ילדים. צריכים להתעסק בזה מיט'ן גרעסטען שטורעם" (ש"פ בחוקותי תשמ"א). "ובאופן שלא ישאר ילד יהודי אחד שלא תהי' לו אות בספר התורה!".

"וההתעסקות בזה צריכה להיות בזריזות הכי גדולה – לא כמו אלו שחושבים שקודם ילך לטייל, ואחר כך הוא צריך לקרוא את העיתון, ולאחרי כל זה, כשיישאר לו זמן פנוי, ילך לרשום ילדים לספר התורה. הוא כבר קרא את העיתון אתמול בלילה! וידיעת מצב העולם דאתמול כבר מספיקה לפעול עליו שילך ויתעסק ברישום ילדים לאות בספר התורה! ואם כן, לכל ראש צריך הוא לרשום ילדים לספר התורה! ואפילו השכל דנפש הבהמית, הבהמה שבו, מבין בפשטות את גודל העילוי שנפעל על ידי זה שמוסיפים עוד ילד אחד לספר התורה, ומאחדים אותו עם כל ילדי ישראל. את העילוי שנפעל למטה, ועל אחת כמה וכמה העילוי שנפעל למעלה!" (ש"פ במדבר תשמ"א).

מסגרת זו, לדאבון לב, אינה מספיקה לילך ולמנות אחד לאחד את הביטויים המופלאים על מעלת הרישום, את הדרישה הבלתי מתפשרת מכל אחד ואחד – עד ההוראה לשלוח את המספר הנרשמים ל'כאן, לרשותו של מו"ח אדמו"ר', כדי לפעול את העניין של 'מורא בשר ודם'… – ואת הנחת רוח הגדולה שגרם כל דיווח על רישום גבוה. די אם נציין ששלושת בתי חב"ד ששלחו דו"ח מרישום מוגבר (נחה"ח, בת ים וניידות חב"ד צפון) זכו ל'מענק עידוד' על סך 500 דולר מהרבי בעצמו!

* * *

במענה מיוחד, בכתב יד קדשו (צילומו נדפס באלבום 'אות בספר התורה' עמ' 99), שלל את הרבי את רעיון שליחת שלוחים מיוחדים לרישום לאות בס"ת, כי כהנ"ל צ"ל ע"י אנ"ש שי' שעל אתר. האחריות על רישומם של ילדי ישראל – עד לאופן שלא יישאר ילד יהודי אחד בלא אות בספר התורה – מוטלת עלינו ועל שכמותינו.

בשנה זו, שנת הקהל, האחריות שלנו מקבלת דגש מיוחד. ה'מבצע' הזה הוכרז בשנת הקהל תשמ"א, וכחלק מרעיון כולל של 'הקהל את העם' בספרי תורה. הרבי ראה חשיבות מיוחדת בהשלמת כתיבת הספר בשנת הקהל ובעצם רישום ילדים לספר התורה – רישום שהוא פעולה של 'הקהל' ואחדות ישראל. בצעד שיש בו מן ה'לכתחילה אריבער' החליטו בועד לכתיבת הספר להשלים השנה, 'שנת הקהל', את כתיבתו. נכון לשבוע הנוכחי נותרו עוד כ65,000 אותיות לסיומו. וכזכור לנו מספרים קודמים, 'לא בשמיים היא'.

היכולות שלנו הם כמעט בלתי מוגבלות: לכל אחד ואחת מאיתנו מגע קרוב עם עשרות אנשים, שכנים קרובי משפחה, חברים לעבודה, מקורבים וסתם מכרים שילדיהם עדיין לא רשומים לספר. ילדיו של כמעט כל אחד מהם יכולים להיות רשומים. אם רק נפנה אליהם. חלקם יעתרו בשמחה – אם רק נסביר להם ברורות את היחודיות של הספר, האחדות שהוא פועל, החשיבות לשלומו של עם ישראל והסגולה המיוחדת לילד – וחלקם מתוך כבוד לקשר איתך… הרישום על כל פנים, יעשה.

הפערים בין השלמת כתיבת ספר אחד למשנהו הם כמעט בלתי נתפסים (תשמ"א-תשמ"ו, תשמ"ו-תשנ"ה, תשנ"ה-תשס"ה, תשס"ה-תשע"ב, וכעת, ברוך ה'! תשע"ב-תשע"ו), ביחוד בהתחשב במעגלי ההיכרות וההשפעה העצומים שיש לכל אחד ואחד מאנ"ש. יש לנו כעת יכולת לסגור את הפער הזה (תרתי משמע), ולהסב נחת רוח עצומה לאבינו רוענו (שלפי הוראתו הק' מקבל עד היום, בכל עש"ק, דו"ח ממספר הנרשמים השבועי), לקיים את השליחות הזו שהטיל עלינו, ובכך, כמובן, לזרז את התגלותו השלימה, ולקבל את פניו עם ספר התורה המיוחד, אותו כתבנו כולנו, במאמץ משותף, לנחת רוחו הק'…