חסיד, את ה'waze' כיוונת?

משיח פרידמן, בית משיח

1.

לאן עלולה להוביל טעות ב'waze' ראינו כולנו בשבוע שעבר. שני חיילים נסעו ברכבם ועקב טעות בניווט מצאו את עצמם לפתע בלב מחנה-הפליטים 'קלנדיה', מוקפים בפורעים פלסטיניים המתקרבים לעברם ופותחים באש לעברם. רק נס שמימי ובלתי-מוסבר, הציל אותם ברגע האחרון מלינץ' בטוח בידי חיות-האדם הללו. באורח פלא, הצליחו החיילים להימלט ולנוס על נפשם, משאירים את רכבם מאחור, להמון הפלסטיני המכלה בו את זעמו.

התרחשות מסוכנת כזו היא די נדירה, אבל טעויות ניווט אנושיות בנסיעה המלווה בהדרכת 'waze' הן דבר שבשגרה. וזו עוד הבעיה הקטנה, כי לטעות ניווט כמו פניה שמאלה במקום ימינה, מובנה פתרון אוטומטי באפליקציה, המחשבת במהירות את מסלולך מחדש ומציגה מיד את דרך הנסיעה העדכנית לעבר היעד.

הבעיה הגדולה מתחילה בהזנה שגויה של כתובת נקודת היעד, אז כבר לא יועיל אף חיישן ומנגנון ולא יעזור שום 'חישוב מסלול מחדש' במהלך הנסיעה. מספיקה שגיאה קלה בשורת נתוני הפתיחה, כדי להסטות אותנו מדרך המלך ולהרחיקנו מן היעד הנכסף.

במקרה אבסורדי כזה, מתהפכים על הנוסע כללי ואמצעי התנועה: ככל שייסע ברכב חדיש יותר, שיסחט את דוושת הגז למהירות המרבית, דרך כבישי האגרה המפותחים, כשהתנועה זורמת, הצמתים נעדרי-פקקים וכל הרמזורים ירוקים לפניו – כל אלה רק ישמשו נגדו, כשיביאו אותו מוקדם מהצפוי אל הכיוון ההפוך ממחוז חפצו.

וכשזה קורה בנסיעה שגרתית ברכבנו, מסתכמת טעות כזו בבזבוזם לשווא של דלק ומשאבים, בתסכול ובעגמת-נפש. אבל כשטעות כזו נופלת בהזנת כתובת היעד למסע-חיינו, בכיוון לעבר מטרת פעילותנו והגדרת מהות תפקידנו בעלמא דין, בדרך השליחות היחידה והעיקרית בתקופתנו – טעות כזו עלולה, חלילה, לעכבנו שנים ארוכות בכבישי הגלות המעצבנים, המתאפיינים בפקקים הנוראיים ביותר, שלא רואים בהם את הסוף…

בשני המקרים, יאלצו הנוסעים להבין בסופו של דבר כי המוצא היחיד מהמצב אליו נקלעו, הוא פשוט לקחת את ה'waze' לידיים, להזין מחדש והפעם במדויק את נקודת-היעד, ולהיצמד לכיוון הברור והחד-סטרי המותווה לנו. כך ישמשו כל הכבישים, הגשרים, התמרורים ועצירות התדלוק והמנוחה – כציוני-דרך ותחנות ביניים לעבר היעד הנכסף.

2.

אז הנה כמה נתונים שיעזרו לנו לכוון את היעד, שבהתאם אליו ראוי לתכנן את צעדינו לאורך כל הדרך. הגדרת היעד נקבעה על ידי הרבי שליט"א בהתוועדות פתיחת כינוס השלוחים, ש"פ חיי שרה תשנ"ב: "לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש, כדי שיוכל לקיים את שליחותו בפועל ולהוציא את כל ישראל מהגלות!"

אבל לכתוב ב'waze' לשליחות, רק 'לקבל פני משיח צדקנו' זה כמו לכתוב בנסיעה שאתה צריך להגיע ל'ירושלים' מבלי לציין את האזור, השכונה ושם הרחוב. ואז אנחנו באמת עלולים למצוא את עצמנו בשערי מחנה-הפליטים 'קלנדיה', הרי גם זו ירושלים…

וכדי שלא נתבלבל, מקדים הרבי בשיחה את הקטע שלפני הגדרת היעד שצוטטה לעיל הקטע עליו מעיד הרבי כי ממנו מובנת הגדרת-יעד זו, וזלה"ק: "על פי הידוע ש"בכל דור ודור נולד א' מזרע יהודה שהוא ראוי להיות משיח לישראל", "א' הראוי מצדקתו להיות גואל וכשיגיע הזמן יגלה אליו השי"ת וישלחו כו'", וע"פ הודעת כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו, השליח היחיד שבדורנו, המשיח היחיד שבדורנו, שכבר סיימו את כל העבודה – הרי מובן, שמתחיל להתקיים ה"שלח נא ביד תשלח", השליחות של כ"ק מו"ח אדמו"ר".

ברור, נכון? משיח בכל דור. נשיא דורנו, המשיח היחידי שבדורנו. הוא כבר נשלח לגאול ומתחילה להתקיים שליחותו. ועכשיו – לקבל את פניו.

ואם מישהו בכל זאת יתעקש להתבלבל, כבר הרגיל הרבי על לשוננו לפני ואחרי השיחה הזו, את המילים הנרדפות למילה משיח – "נשיא דורנו" ו"מנחם שמו", כדי שגם אם נגיע בטעות לרחוב אחר, מיד כשנוציא את הראש מהחלון ונסתכל מסביב, נמלמל לעצמנו "לא, זה לא כאן, זכור לי שהאזור הזה לא נראה ככה…" ונמשיך בנסיעה עד שיפסוק לנו האינסטינקט החסידי הבריא "כן, אני בטוח שזה כאן!".

שימו לב גם למשפט שלפני הגדרת היעד, בו מדגיש לנו הרבי כי זהו "הדבר היחיד שנשאר עכשיו בעבודת השליחות" וכולנו מבינים לאן (לא) נגיע אם נכתוב ב'waze' כמה יעדים שונים אליהם אנו חפצים לנסוע, או אפילו אם נצרף "רק" כתובת אחת נוספת… ומה שנכון שם, בוודאי הכרחי בשליחותנו האחת והיחידה!

3.

כלל-בטיחות חשוב וחיוני לנסיעה, מבהיר לנו הרבי בהמשך השיחה: "כל הפרטים בעבודת השליחות של הפצת התורה והיהדות והפצת המעיינות חוצה, צריכים להיות חדורים בנקודה – כיצד זה מוליך לקבלת פני משיח צדקנו".

ואם לא נשמור ונקפיד על כללי הבטיחות, מי יודע אם נגיע אל היעד… כשהרבי דורש מאיתנו ש"כל הפרטים" יהיו חדורים בנקודה, בואו לא נשחק עם זה. אז נכון שלביצועו נדרשת היערכות לוגיסטית מוקדמת ורחבת-היקף, ולפעמים גם צריך לשלם קצת יותר, אבל אם תחשבו רגע תבינו: זה שווה את המחיר.

כן, הקריאה הזו מופנית אלינו – החסידים והשלוחים הזוכים לצעוד בדרך הישרה ולנסוע בכביש שסלל לנו מלכנו לגאולה האמיתית והשלימה. הקריאה הזו מופנית אל מי שבאמונתם ובהשקפת-עולמם מכוון ה'waze' על הגדרת היעד דלעיל, לכיוונה הם מתקדמים בנסיעתם.

מה עובר עלינו? איך זה שדווקא אנחנו, הנושאים עיניהם לעבר המטרה, מזלזלים בכללי הבטיחות? כיצד ייתכן ששליח המאמין ברבי מלך המשיח, ב'יחי אדוננו' ובבשורת הגאולה ודוגל בפרסומם לכל אנשי הדור – מזמין ומחלק עלוני הסברה, מודעות, שלטים ושאר מוצרים – נעדרי כל סממן לאמונתו זו?

השנים האחרונות, פוגגו לנו את כל התירוצים האפשריים. נכון להיום, קיימים כל חומרי ההפצה לסוגיהם, לצבעיהם ולגודליהם – החדורים בקבלת פני נשיא דורנו משיח צדקנו, שהכרזת קבלת מלכותו מתנוססת עליהם בגאון.

איך עדיין קורה שחסידים ושלוחים אשר זכו שנקרא עליהם "שמך הגדול והקדוש" של הרבי מלך המשיח שליט"א וזכו לתואר "משיחיסטים", ובמקום להשתמש בחומרים שהופקו ונדפסו, בהשקעת מאמצים רבים ובדמים מרובים (תרתי-משמע..) עבורם ולמענם, כדי שיוכלו לבצע את שליחותם על הצד הטוב ביותר, ואחרי כל זה לוקחים ומפיצים עלונים ישנים ומאובקים (בתוכנם) שנותרו מתקופת טרום הגדרת היעד החדשה… הייתכן?!

4.

תכל'ס, חג הפורים כבר נוקש על דלתנו ומתנפץ באוזנינו בקול רעש גדול. כולנו אמונים על  פירוש הבעש"ט הידוע כי "הקורא את המגילה למפרע לא יצא" – אל לנו להתייחס למסופר במגילה כאירוע היסטורי מהעבר הרחוק. חובתנו לקוראה כהלכה, בצורתה האקטואלית לזמננו ולתרגם את משמעות הסיפור והשלכותיו לתקופתנו הנוכחית.

כשנאמץ את הגישה הזו ונתמקד בדמות הרלוונטית ביותר עבורנו, גיבור סיפור המגילה, הנשיא והמנהיג, כמשה בדורו: מרדכי היהודי – כבר לא נצטרך "לשבור את הראש" איך "לתקוע" וכיצד "להחדיר" ב'מבצע פורים' את הרבי מלך המשיח ובשורת הגאולה. הכל יזרום בפשטות ובטבעיות, הרי ברור שלא רק פעם היה ליהודים מנהיג גדול ומהולל, גם היום יש להם אחד כזה.

"יהודים, יש מרדכי בדורנו, יש רבי בישראל, יש בשביל מה לחיות!" זוהי ליבת האש עימה נצא למבצעים בשיא השטורעם ונספר לכולם שהיום חג הפורים בו אנו חוגגים את ניצחון היהדות בכוחו של מרדכי היהודי. לא נהסס גם לגלות להם כי מצוות היום היא בחיזוק ההתקשרות למרדכי שבדורנו, החל מקיום ארבעת מצוות חג הפורים – ומכאן מוסיף והולך בקיום כל הוראותיו ומבצעיו, לימוד תורתו והפצת בשורת הגאולה שלו לכל אנשי הדור.

כי אם את המגילה אין לקרוא 'למפרע' – כל שכן וקל וחומר שלא יתכן לעשות את "מבצע פורים" של הרבי 'למפרע' ח"ו! חייב איניש לפירסומי בפוריא, עד דידעו כולם אודות "דעם היינטיקען מרדכי היהודי", אסור לנו לאפשר מצב בו יהודי אחד יפספס חלילה את המסר המרכזי של חג הפורים – על כן, נצטייד מראש בעלוני ההסברה הנכונים שיוודאו שאכן המסר יגיע ויחדור.

ואז, איך לא? תמיד זה קורה, כשהחב"דניק מדבר בהתלהבות במסיבת פורים בקיבוץ או במחנה-צבא אי שם בדרום \ צפון הארץ, ומספר בעיניים נוצצות על נבואתו הוודאית של הרבי "הנה זה משיח בא" ומסביר ליהודים כי עליהם להתכונן לקבלת פני משיח שמגיע אלינו בכל רגע… וכצפוי מגיעה השאלה-קביעה מהקהל "אז אתם מתכוונים להגיד שהרבי מליובאוויטש יבוא ויגאל אותנו בקרוב ממש, כן?".

ישנם כאלו שבמהלך כל השנה, כשמופנית לעברם שאלה כזו – אזי גם בלי טיפת 'משקה' הם מקבלים סחרחורת ומאבדים את שיווי-משקלם ומכריזים כי בדיוק ברגע זה הם הגיעו למצב של "עד דלא ידע" והם פשוט לא יודעים ואין להם מושג ומאיפה להם לדעת? חוץ מזה ש"בכלל לא משנה" ו"מי שאומר לא יודע ומי שיודע לא אומר" ושאר קשקושים ופטפוטי-סרק…

אבל אולי והלוואי (לכל הפחות) בפורים, אחרי קצת 'לחיים' יתרחש 'ונהפוך-הוא' גם אצל אותו חב"דניק. שישיל את התחפושת, יקרע את המסכה, ישטוף את האיפור מהפנים ולא יכרע ולא ישתחווה בהצהירו על השתייכותו ל'עם מרדכי'. הוא יפסיק להתנצל על אמונתו בראש בני ישראל ויכריז בראש מורם: יחי המלך המשיח לעולם ועד.

לתגובות הערות והארות: mf7709@gmail.com \ 053-820-6628