מי כתב את התפקיד על המצח שלי? • הרב יהודה גינזבורג

הרב יהודה גינזבורג, שליח הרבי בחיפה

הזדמנתי השבוע לאחד מבתי הכנסת של חב"ד ברחבי הארץ, כאורח.

הגעתי כדי להתפלל מנחה וערבית, ולצערי השליח או אחד מעוזריו לא היו במקום, שהיה מלא מפה לפה.

מסתבר שלאנשים קל מאוד לזהות אותך, כך מצאתי את עצמי מוסר שיעור בין מנחה לערבית,

עונה לאנשים על שאלות בשלום בית אחרי התפילה, ונותן את הנייד שלי למספר אנשים שביקשו..

*

אחד משמונת הבגדים של הכהן הגדול היה הציץ.

מעניין, שמשה רבינו נצטווה בעצמו לעשות את הציץ, כנאמר "ועשית ציץ זהב טהור". הציץ היה טס מזהב והיה כתוב עליו המילים "קדש לה'" בשתי שורות, בשורה אחת 'קודש ל', ובשורה השנייה את אותיות שם ה'. אם הציץ מיועד לאהרן, מדוע משה נצטווה לעשות אותו?

בפרשה החסידית השבוע, פרשת תצוה, מבאר זאת באופן מרתק בעל התניא, ומחבר זאת לפרשת 'זכור' היא הפרשה הנוספת שנקרא השבת, כהקדמה לחג הפורים שיבוא עלינו לטובה.

לעם ישראל ניתנו במתנה שני 'שושבינין' הם אהרן ומשה המסייעים לבני ישראל. אהרן "אוהב שלום" הוא המביא לבני ישראל את האהבה לה', את הרצון להתעלות ולעלות מלמטה למעלה מתוך תשוקה לרצות את ה', ומשה נותן התורה ממשיך את השפע מלמעלה לבני ישראל שנמצאים כאן למטה.

נכון אמנם שאהרן מביא את האהבה לה', אך לפעמים האש מתקררת, האהבה נמוגה ויהודי עלול לחטוא. כך בדיוק קרה עם עמלק, שהגיע לקרר (עמלק בגימטריא ספק) את בני ישראל, ולכן אנו מצווים לזכור אותו ולא לשכוח, למחות כל אפשרות שמישהו יקרר אותנו מהאהבה הנצחית שלנו לקדוש ברוך הוא.

לשם כך היה צריך במלחמה עם עמלק לקחת 'אנשי משה', כנאמר "ויאמר משה אל יהושע בחר לנו אנשים", צריך 'אנשים משלנו' – אלו שיש להם את התוקף והכוח של משה איש האמת (משה אמת ותורתו אמת), וכך נלחמים בעמלק.

*

זוהי הסיבה שמשה נצטווה לעשות את הציץ.

הציץ הוא מה שמופיע על המצח ומזכיר את האהבה התמידית בינינו לבין ה'.

לכן גם נאמר "לרצון להם לפני ה'", כפי שהגמרא אומרת שהציץ שעל הכהן הגדול מכפר על העבירות.

איך? הוא מגלה את האהבה שגוברת על העבירות שעשינו.

לכן נקרא שמו "ציץ": בגלות, האהבה בנינו לבין ה' נראית כמסותרת.

בית המקדש חרב ולא רואים בגלוי את האהבה הזו, עד שגלינו מארץ ישראל לכל העולם. ובכל זאת – האהבה שלו אלינו קיימת לנצח, ועל ידי הציץ מתגלה ומציץ האהבה שלנו אליו כנאמר "מציץ מן החרכים".

על הציץ היו "פיתוחי חותם" שמרמז על התורה ("חותמו של הקב"ה אמת"), כי על ידי התורה שניתנה ממשה אנחנו נשארים מחוברים באמת לקב"ה גם במצבים של הסתר.

לכן דווקא על ידי הציץ שעשה משה, מתגלית האהבה לה' דרך אהרן בכל מצב, שגם במצב של הסתר – מתגלית האהבה המסותרת ומחברת אותנו אל ה'.

*

תכל'ס? צריכים לזכור שאנחנו מחוברים לקב"ה בקשר אמיץ ונצחי שלעולם לא יתבטל. הוא רק מחכה לנו שנגלה את האהבה הזו.

לשם כך צריך להשקיע וללמוד תורה, באופן כזה שעמלק לא יוכל להילחם ולהסתיר על האהבה הזו.

פורים הוא היום בו אנחנו מגלים את ה'לא ידע', מגלים את החיבור האמיתי שעם ישראל לעולם לא יכרע ולא ישתחווה, וצריך לזכור שגם אם לפעמים אנחנו מתחפשים (בפורים או שלא בפורים) האמת נשארת ואי אפשר אחרת.

בברכת שבת שלום ומבורך וחג פורים שמח וגאולתי, שמשמחת פורים נבוא לשמחת הגאולה השלימה בקרוב ממש.