חלפה שנה בלי הרב וילשאנסקי…

הרב מענדי קרומבי, שליח הרבי בגבעתיים

בכל כך הרבה רגעים בשנה הזאת הוא היה חסר לי. וזה לא שהייתי מהתלמידים הקרובים אליו במיוחד. הוא לא היה המשפיע שלי, ולא הייתי בקשר קרוב מאוד אליו, אבל תמיד ידעתי שכשאני צריך אותו הוא נמצא שם בשבילי.

ברגעים משמעותיים שהייתי צריך עצה חכמה, התייעצות משמעותית שדורשת כתפיים רחבות, נושאים חינוכיים שנדרשת בהם גישה בריאה וטובה, תמיד ידעתי שהרב וילשאנסקי הוא הכתובת.

שתמיד אני יכול לגשת אליו, והוא יהיה שם במאור פנים התמיד שלו, בתשומת לב האמיתית, בהקשבה ובהרגשה שהוא מכיר אותי, איכפת לו ממני, ושהוא שמח לעזור ככל שביכולתו.

תמיד נתן לך הרגשה טובה. סבא טוב שתמיד רוצה בטובתך. ברגישות ובאיכפתיות, תמיד מצא איך לתת מילה טובה, להחמיא, לתת תחושה שאתה מיוחד, שהוא מכיר אותך – אתה לא עוד אחד מאלפי התלמידים שלו. הוא באמת רוצה בטובתך.

וזה לא שהוא לא ידע להעמיד גבולות. היו פעם או פעמיים שגם חטפתי ממנו. כשהוא הרגיש שיש דברים שלא מתאימים לרוחה של הישיבה, הקצנות מיותרות, הוא ידע לעצור ומיד.

אני זוכר איך פעם בשיא תקופת ההתלהטות, קמנו לרקוד באמצע התפילה בשבת כששרו א-ל אדון, והוא בשבריר שניה קם והחזיר אותנו למקומות. מה שלא מתאים, לא יהיה. אבל זה תמיד נעשה מתוך תחושה כ״כ אמיתית, שמיד קיבלנו.

היו הרבה רגעים בשנה הזו שגרמו לי להבין ולהרגיש עד כמה הוא השפיע עלי והיה דמות משמעותית בחיים שלי. עד כמה רוחו ריחפה על הישיבה, וההשראה שלו הפכה את המקום בו התעצבתי לכל חיי למקום שבונה בחורים להיות קשורים לרבי, חדורים בשליחות היחידה לקבל פני משיח צדקנו.

ההתוועדויות שלו בשבת אחה״צ, בפרט בשבתות הקיץ סביב ג׳ תמוז, כשהיה מתוועד בחיות המיוחדת שלו על חטא המרגלים, על חטא קורח, והכל היה סובב סביב נקודת ההתקשרות לרבי, הגישה שהיה מתאמץ להנחיל לנו להבחין בין התקשרות אמיתית לשפיציות חיצונית ועקרה, הניגונים – אוי הניגונים, הסיפורים החסידיים ששפעו ממנו – חלקם כבר שמענו כמה פעמים, אבל כל פעם היו מסופרים מחדש ממש, כמה מתיקות ואור חסידי היה באותם רגעים.

והכל בלי לעשות מעצמו שום ענין. חיל שבטל אל הרבי ועושה את מה שהמשלח דורש ממנו.

רק כשהרב וילשאנסקי נפטר, הבנתי כמה הייתי קשור אליו. כמה נתנה לי הידיעה שהוא שם בשבילי, ושתמיד אני יכול לפנות אליו. אני מתגעגע אליו. הייתי רוצה רק לפגוש אותו עוד פעם, לקח את השלום עליכם שלו, את המילה הטובה שתמיד ימצא להגיד, לשבת בעוד התוועדות שלו לשאוב מלוא החופניים חיות חסידית והתקשרות לרבי, לשמוע אותו בעוד כינוס או אירוע, עולה לדבר בלי לתכנן מראש, ולשאת נאום מחזק ומעורר השראה, להתייעץ איתו בדברים שאני יודע שרק הוא יכול להיות הכתובת.

עוד סיבה טובה לחכות לתחיית המתים ולעשות הכל כדי להביא את ההתגלות.