מה מפחיד את מגיד השיעור להקשיב לי? ואיך מסירים את הפחד

הרב שניאור זלמן שניאורסאהן, שליח הרבי ברובנא, אוקראינה, מאמן ומטפל בכיר בשיטת itt, מפתח מודל גשר להצלחה – לתקשורת בין־אישית בונה להורים וצוותי חינוך

השתתפתי באסיפת הורים השבוע, ונזכרתי ביסמין זוהר ז”ל, שנרצחה בטבח בשמחת תורה. לא הכרתי אותה, אבל בתקופה שבה חקרתי לעומק את תופעת הנשירה הסמויה, בעיקר בישיבות גדולות, חיפשתי פתרונות אמיתיים.

אי אפשר לפתור בעיה אם לא מבינים את השורש שממנו היא צמחה. כאשר אנו מנסים לפתור רק את הפלטה ולא נוגעים בשורש – הבעיה תמיד תישאר.

מעורבות הורית מוצגת במחקרים רבים כפתרון להצלחת תלמידים ולמניעת נשירה. כולם מדברים על החשיבות, מציעים כלים, ומערכות החינוך מנסות ליישם.

ובפועל? ההצלחות אינן גבוהות. ואני ניסיתי להבין: מה באמת חוסם את המעורבות?

אחד המחקרים המעניינים שפגשתי היה של יסמין זוהר ז”ל. היא ירדה לשטח, השתתפה במפגשי הורים–מורים, ובעיקר באסיפות הורים. היא בחנה בזמן אמת את התנהגות הצדדים דרך שפת הגוף.

המתח שבאוויר תורגם ישירות לתנועות גוף.

תוך כדי המתנה לתור שלנו עם הצוות, שמתי לב שאני פשוט “קורא” את הפגישות. לא שפתיים – הגוף דיבר.

תנוחת הישיבה בתחילת הפגישה: הססנית או בטוחה. רכינה קדימה או הישענות לאחור. ידיים סגורות, אולי נפתחות – אך כף יד דוחה.

המפגש המשולש – זוג הורים ואיש צוות – נע כמו קוביות דומינו. כל תנועה משפיעה, בלי משים, על האחרים.

וכמה נעים לראות פגישה שמסתיימת בתנועות פתוחות, כאלו שמאשרות את אמיתיות החיוך.

בפרשת וארא אותה קראנו השבת התורה מתארת משא ומתן בין משה רבנו לפרעה. משא ומתן מפרך. משה ידע שזה ייקח זמן, והוא ידע שפרעה לא יסכים.

האסטרטגיה הייתה ברורה, ולה שתי מטרות: א. וידעו מצרים כי אני ה’ – כאן לא היה משא ומתן. אם ה’ אלוקים – פרעה לא. הדרך הייתה שבירה, כדי שתיחרט לדורות.

ב. המטרה העיקרית – גאולת בני ישראל ממצרים. יש מודלים רבים למשא ומתן, אך הפסד, כאב ואובדן יוצרים גם יחסים שאינם ברי־קיימא, גם כשיש הסכמות.

משה רבנו מציג שיטה אחרת: הקשבה. הוא הקשיב לפחד של פרעה – לאבד כוח אדם. ולכן אמר: “דרך שלושת ימים נלכה”. הוא יכול היה לכפות, אבל רצה הסכמה – ולכן ביקש רק שלושה ימים.

כשאתה מקשיב לצד השני, והוא מרגיש שהאינטרסים שלו חשובים לך – ההגנות יורדות.

ואז הגוף מתחיל לדבר פתיחות והקשבה גם לצרכים שלך.

לכאורה, כל תקשורת בין־אישית היא סוג של משא ומתן. יש צרכים, שאיפות ואינטרסים.

במודל “גשר להצלחה” שפיתחתי, דייקתי את אומנות ההקשבה שבין הורה לצוות חינוכי.

פיתחתי כלים שמאפשרים הקשבה אמיתית, כזו שיוצרת רצון להמשך קשר ומקדמת הצלחה של הילד בישיבה ובכל מוסד חינוכי.

בהרצאות ובקורסים אני נותן את הכלים, והיישום שלהם מאפשר לצאת ממפגשים כאלה בתחושה טובה ועם המשכיות ברורה.

נסו במפגש הבא שלכם עם בן, בת זוג, תלמיד או כל אדם קרוב – דבר אחד בלבד: להקשיב בלי לתקן, בלי להסביר, ובלי לענות.

שימו לב למה שקורה לכם בזמן ההקשבה: איפה מופיע חוסר שקט, מתי עולה הדחף להגיב, ואילו מחשבות עוברות בראש.

אל תנסו לשנות כלום. רק לזהות.

רוצים שינוי? תנסו. תפעלו. תצליחו – באחריות