-
שנתיים של המתנה לחתונה, מתחברים להסבר על השלבים של יציאת מצרים, מתן תורה והכניסה לארץ ישראל. וגם, מה התשובה לשאלתו של משה "למה הרעותה"? • טור לפרשת וארא על פי דברי בעל התניא בספרו 'תורה אור' מאת הרב יהודה גינזבורג שליח הרבי בחיפה • לקריאה
יוסי סולומון|כ״ז בטבת ה׳תשפ״והרב יהודה גינזבורג
היום (חמישי), חיתנתי בשעה טובה זוג מקסים, הם היו ממש לחוצים להתחתן.
הם פנו אליי כבר לפני שנתיים, סיפרו שהם חיים ביחד כבר זמן רב, והחליטו להתחתן כדת משה וישראל, כמה שיותר מהר.
קבענו חתונה תוך מספר ימים, אלא שיום קודם הם התחילו לשאול שאלות, לבקש להמתין מעט…
היום, אחרי שעברו שנתיים(!), זכיתי לחתן אותם כדת משה וישראל…
*
השבוע אנחנו קוראים על הבטחתו של הקב"ה למשה, לאחר שמשה שואל את הקב"ה (בסוף הפרשה הקודמת) "למה הרעותה לעם הזה", עונה לו הקב"ה שכעת יראה אשר יעשה לפרעה, וכיצד ישלח את ישראל, ובפרשת השבוע אנו קוראים את המשך הדברים שאומר הקב"ה למשה, ובתוך כך, מבטיח הקב"ה "והוצאתי אתכם.. והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אותה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אותה לכם מורשה אני ה'".
בשבוע שעבר קראנו על הבטחה דומה למשה, "…ולהעלתו מן הארץ ההוא אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש" ולאחריה הבטחה נוספת "בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלהים על ההר הזה".
משה שואל שאלה טובה, למה הרעותה לעם הזה, ובמקום לקבל תשובה על השאלה, הוא מקבל הבטחה, נגיע לארץ. מה הסיפור כאן?
בפרשה החסידית בספר 'תורה אור' מבאר רבי שניאור זלמן באריכות ובמתיקות נפלאה את הסיפור, עם מסר משמעותי עבורנו: הגוף שלנו בנוי משלשה חלקים, ראש, צוואר וגוף.
בראש נמצא המוח, בגוף נמצא הלב והרגש, וביניהם נמצא הצוואר, שהוא החלק שמעביר בין המוח והלב.
הצוואר או במילה נרדפת, הגרון, הוא המקום הצר ביותר בגוף, והגוף הוא רחב יותר מהראש, למה?
מסתבר, שמההבנה במוח מה נכון ומה צריך לעשות, ועד ההרגשה בלב יש דרך ארוכה שעוברת דרך 'מיצר הגרון'.
הרגשות חזקות יותר מהמוח, וכשההבנה מגיעה לידי רגש של אהבה או שנאה, העוצמה גדולה עוד יותר מההבנה.
היציאה מן הגרון אל הלב נקראת "יציאת מצרים" אישית, שלכן מצרים אותיות 'מיצר-מי', ישנם חמישים שערי בינה שהם בגימטריא 'מי' (50), וביניהם לבין הרגש יש מיצר, שאותו צריך לעבור ואז 'יוצאים ממצרים'.
(לכן גם משתמשים בחסידות כשמדברים על המידות בלשון 'נולדה אהבה', כמו לידה שהיא אחרי מעבר של מיצר וכאב).
*
וברוחניות? לפעמים קורה שאנחנו מנסים להבין משהו רוחני, להתבונן באלוקות ובקדושה ולמרות שאנחנו מבינים, זה לא יורד ולא מגיע למידות שבלב.
לכן אנחנו מזכירים בכל יום, בבוקר ובערב, את יציאת מצרים, הצורך האישי לצאת מן המיצר אל המרחב.
ובכך נוכל להבין מה עונה הקב"ה למשה, משה שואל, למה הרעותה לעם הזה?, למה העם צריך לעבור את ה'מיצר' הזה, וזה מה שעונה הקב"ה, שהמעבר במצרים הוא לא המטרה, אלא הדרך להגיע אל יציאת מצרים וההגעה אל מתן התורה, בה מתגלה רצונו של ה' והדרך להתחבר אליו, באמצעות התורה והמצוות.
לכן אנחנו "קוראים בתורה", הקריאה היא ההמשכה והגילוי ההבנה והחכמה הנסתרה של ה' אלינו הנבראים כאן למטה.
*
אבל השלב העמוק יותר עוד יותר מאשר מתן התורה, הוא שלב ההגעה לארץ טובה ורחבה. מה יש בארץ ישראל?
על ארץ הקודש נאמר "ונתתי צבי בארץ החיים", הרבי מביא על כך שני פירושים:
1. כמו שצבי העור שלו נמתח ככל שהוא גדל ומאידך כאשר הופשט העור מהבשר הוא מתכווץ, כך ארץ ישראל גדלה ומתרחבת ככל שעם ישראל מקיים בה את מצוותיו.
2. צבי מלשון 'צביון' ורצון.
הרבי מסביר שזהו ההבדל בין התורה שבכתב והתורה שבעל פה: התורה שבכתב היא חכמתו של ה', אבל האותיות מאוד מוגבלות (304,805 אותיות בדיוק).
הספר קדוש מאוד, אבל אי אפשר להבין את רצונו של ה' מהאותיות האלו (לדוגמא, מה זה בדיוק 'וקשרתם לאות על ידך'?)דווקא בתורה שבעל פה, שם יש יותר הסבר והרחבה, אפשר להבין את רצון ה' ואת פרטי המצוות (למרות שהקדושה נמוכה יותר), ולכן ארץ ישראל נמשלה לצבי כי דווקא בארץ ישראל אפשר לקיים את כל מצוות ה' [שלכן משה ביקש להכנס לארץ].
לכן אומר ה' "אשר נשאתי את ידי", כמו שהיד יכולה להרים חפץ נמוך אל מעל הראש, כך דווקא בתורה שבעל פה המדברת גם על הדברים הנמוכים כפי שהם בגשמיות העולם שלנו, נמצא ומתגלה הרצון העליון של הבורא.
ולסיכום, ה' אומר למשה שהצרות של מצרים הם המשבר שיביא ליציאה מן ההסתר אל הגילוי, ולקבלת התורה (שלב א') והכניסה לארץ ישראל, ארץ החיים (שלב ב').
בכל יום אנחנו מזכירים את יציאת מצרים כי ההתחלה תלויה בנו, הרצון והתשוקה לצאת מן המיצר אל הגילוי, ועל ידי זה הקב"ה יביא אותנו אל המטרה והתכלית.
*
לפעמים אנחנו חושבים שנכון לעשות משהו מסויים, אבל התוצאה, רחוקה מלהגיע.
צריך לדעת שזה הסדר שהקב"ה קבע בעולם וגם בגוף האדם שיש 'מיצרים' והגבלות, יש מרחק בין המוח והלב.
מצד אחד לא צריך 'להישבר' מזה, ומצד שני צריך לעשות הכל כדי שההבנה במוח תחדור ותגיע אל הרגש שבלב ומשם אל העשייה.
לכן הרבי ממליץ ללמוד את עניני הגאולה ומלך המשיח הכתובים בתורה, כדי שההבנה שאנחנו על סף הגאולה תחדור מהמוח אל הלב, עד שנראה בעיני בשר את ההתגלות של הרבי מלך המשיח – תיכף ומיד ממש.
שבת שלום ומבורך
תגיות: הרב יהודה גינזבורג
כתבות נוספות שיעניינו אותך:
#rpbt-related-gallery-1 { margin: auto; } #rpbt-related-gallery-1 .gallery-item { float: right; margin-top: 10px; text-align: center; width: 25%; } #rpbt-related-gallery-1 img { border: 2px solid #cfcfcf; } #rpbt-related-gallery-1 .gallery-caption { margin-left: 0; } /* see gallery_shortcode() in wp-includes/media.php */











