הרב יהודה גינזבורג
הבוקר מסרתי שיעור למאה בנות חטיבה ועל-יסודי מתורתו של הרבי על פרשת השבוע, איך הרבי מסתכל בראייה שונה מכולם גם על מה שנראה ברור, ואיך זה משפיע עלינו.
משם נסעתי לחברותא קצרה בספר התניא, וכשנתתי לו טעימה מהשיעור, הוא פשוט הבין שזה כלי מדהים לחיי היום יום, לכן החלטתי לשתף את זה גם כאן, אבל כמובן, נתחיל מההתחלה.
*
הפרשה שלנו, פרשת ויגש מתחילה בסיפור על יהודה שניגש ליוסף, ומבקש ממנו לשחרר את בנימין שנאסר ב'עוון' גניבת הגביע, על כך קראנו בשבוע שעבר.
מסתבר, שכבר לפני מאתים וחמישים שנה החסידות רוצה שנראה את זה אחרת.
ב'פרשה החסידית' מבאר אדמו"ר הזקן את הסיבה לכך שבמשכן העיקר היו הקרשים – צומח, ורק הרצפה הייתה מעפר – דומם, ואילו בבניין בית המקדש הבניין כולו היה מאבנים, בצורה אחרת ממה שיענה לכם כל אחד אחר שתשאלו.
המעלה הגדולה ביותר נמצאת בדומם, שלכן דווקא האדמה מצמיחה פירות ותבואה, כנאמר "הכל היה מן העפר".
במשכן שהיה 'דירת עראי' (זמנית) של הקדוש-ברוך-הוא, נראה בעיקר ה'צומח' ולא הורגשה מעלת ה'דומם', ודווקא בבניין הקבע נראה בבירור מה החשוב ביותר שזה הדומם.
נשמע הגיוני?
*
הנה בדיוק ככה הוא בפרשת השבוע. בצורה טבעית נראה שיהודה ניגש ליוסף ומתחנן אליו. יוסף הוא משנה למלך מצרים, האימפריה העולמית והוא חייב את עזרתו כדי לשחרר את בנימין.
האמת? שיהודה הוא הנשיא הנצחי כנאמר "לא יסור שבט מיהודה", המלכים לעולם יהיו מבית דוד שהוא צאצא של יהודה. יוסף מלשון הוספה וצמיחה. יהודה מלשון הודיה וביטול.
ההיגיון הפשוט אומר שהצמיחה וההוספה היא החשובה והעיקרית, וההודיה זו הדרגה הנמוכה.
החסידות מלמדת את החשיבה ההפוכה, המעשה הוא העיקר – הביטול הוא הדרגא הגבוהה ביותר.
בפשטות נראה לנו שיהודה מתחנן ליוסף.אך באמת יהודה מפגין כוח אמיתי ולא מתפשר.
ולכן, למרות שהיום נפסק להלכה "גדול תלמוד – שמביא לידי מעשה", שממנו נראה שהעיקר הוא לימוד תורה ולא המעשה, לעתיד לבוא תתגלה מעלת המעשה שהיא גדולה יותר.
ולכן גם מלך המשיח יהיה דווקא מבית דוד – משבט יהודה, כפי שנקרא בהפטרה "ודוד עבדי נשיא להם לעולם".
*
גם בשיחה האחרונה ששמענו מהרבי מלך המשיח, בשבת פרשת ויגש, תשנ"ב, דיבר הרבי על מעלתו של יהודה, שלא מתפשר וגם מול מלך מצרים תובע את הנדרש.
לא מתפעל מהעולם וכך הוא מצליח להביא לאיחוד יעקב ובניו ולהצלחת עם ישראל עד היום.
כיום, אומר הרבי, נמצאים במצב שהעולם תובע! שכל יהודי יהיה במצב של גאולה.
אלו הם מילים שנשמעות 'שמימיות' אבל זהו המצב האמיתי, הביטו סביבכם ותראו איך משוגעים מנהלים את העולם, איך חסרי השכלה מנהלים את השיח הציבורי.
ותבינו שבדיוק כך צריך להיות, אבל בצד של גאולה, לתפוס יוזמה ולהפגין גאון יהודי, לא להתפעל מהעולם כי הוא רק מלשון העלם-והסתר וכשיהודי מחליט זאת, הוא מנצח ובגדול.
*
היום, ה' בטבת, הוא יום נצחון חסידות חב"ד במשפט על בעלות הספרים העתיקים של הרבי הקודם.
היו שטענו כי הספרים הם רכוש פרטי והחליטו לגנוב כמה מהם והרבי התעקש שהספרים שייכים לחסידות חב"ד, והם לא שייכים ל'סחורה' או 'ירושה'.
הוא לא הסכים לשלם עליהם וחיכה שבית המשפט יפסוק, וכך קרה ונפסק, שהספרים צריכים לחזור אל המקור האמיתי שלהם.
בהיגיון פשוט הרבי יכל לבקש מחסיד או שניים לשלם כמה שקלים, לפדות את הספרים שנגנבו, או להשתיק את הפרשה.
הרבי מלמד אותנו לחשוב הפוך, תחליט מה צריך וכך באמת יהיה. כי בחשיבה של הרבי אין 'סתם' אין 'פשרות' ואין דבר שאי אפשר.
המעשה – הוא העיקר.
שבת שלום ובהצלחה רבה ומופלגה במשימה העיקרית – לחיות את הגאולה בחיי היום יום.